בת פרספונה- פרק 2

ליאו הסביר לי הכל. ״אז מה עושים עכשיו..?״ מלמלתי, עדיין קצת בהלם מכל מה שהוא סיפר לי. ״הנהג מסיע אותנו ללונג איילנד.״ הוא אמר והצביע לעבר תחילת האוטובוס. ״יש שם מחנה קיץ, שבעצם פתוח לכל השנה, שמגן על חצויים כמונו.״ ״אבל..״ מלמלתי. ״אבא שלי יודע על זה? מה אני אגיד לסמי? מה-״ ״לילי!״ ליאו קטע אותי. ״הכל בסדר! את תוכלי להתקשר לאבא שלך דרך איריס-נט!״ הוא קרא. הפניתי את מבטי אל החלון על הנוף של לונג איילנד. כל הגוף שלי רעד. ״לילי, אני מצטער, אני-״ ״אתה ידעת!״ ניגבתי את הדמעות. ״אתה ידעת שהאמא החורגת שלי צועקת עליי! אתה ידעת שאני שונאת צעקות! אתה-!״ ״אני מצטער. אני לא התכווונתי.״ ליאו מלמל וסובב את ראשו לכיוון השני. ״אני ידעתי ואני יודע.״ הוא מלמל. הסתובבתי וחיבקתי אותו. הוא קפא לרגע בהפתעה, אבל הפשיר בתוך כמה שניות. הדמעות שלי הרטיבו את החולצה שלו, אבל לא נראה שזה מפריע לו. הוא הפסיק את החיבוק והביט בי בהרגעה. ״זה בסדר.״ הוא מלמל. ״אני מבין אותך.״ הנהנתי והמשכתי להסתכל על הנוף. שאר הנסיעה עברה בשתיקה.