אקאנה ורנמה פאנפיק

אני שומעת את לבי דופק כמו מרד של פילים, בעודי צועדת בחופה ואוחזת באבי.
אני לא מאמינה שבעוד כמה רגעים אני הולכת להתחתן עם הבן אדם שעד לפני מספר שעות לא סבלתי בכלל.

~כמה ימים אחורה~

"על מה אתם מדברים?! אני הכי מהיר בעולם!" אני שומעת את רנמה שהולך מאחורי אומר לקונו וריוגה.
"חה! רוצה לראות שלא." ריוגה עונה לרנמה. "מה פתאום?! אני הכי מהיר אני אוכיח את זה…. אז נתחיל. 3…2…1…" קונו הוסיף ואחר כך הם רצו וממש התקדמו.
יש לי הרגשה טובה מהטיול הזה. הולך להיות לנו כיף.
"אז מה את חושבת אקאנה?" שואלת אותי אוקיו, רגע… על מה הן דיברו בעצם?…. אה נכון על איך כדאי לבשל איטריות אורז…. נכון אני שונאת את השיחות האלה… אני ממש רוצה אבל גרועה בבישול וגם לא מבינה בזה. "הממ כן זה טוב.." אני מנסה להשמע קשורה ועונה לאוקיו.

"הו, סוף סוף הגעתם" אומר רנמה שמחכה בלובי עם ריוגה וקונו.
"טוב, קיבלנו 5 חדרים. זה אומר שבכל אחד מהם יהיו רק שתיים באותו חדר." אמרה קאסומי אחרי שחזרה מהדלפק.
מיותר לציין שאוקיו ושמפו ישר קפצו על הרעיון של להיות עם רנמה לבד באותו החדר אך נאביקי הציעה רעיון של לעשות הגרלה על החדרים.
חדר1 : אבא שלי ומר סאטומה. חדר 2 : שמפו ואוקיו. חדר 3: נאביקי וקאסומי. חדר 4: קונו וריוגה. ואיך ששמעתי שאני יחד באותו חדר לבד עם רנמה התפוצצתי למה דווקא איתו?!.
"הייי אני לא רוצה להיות איתו לבד באותו חדר!!" אמרתי ואז גם רנמה אמר "גם אני לא!!" ואז אוקיו ושמפו ישר הציעו להחליף אבל בסוף הכל נשאר ככה.

כשהגיע הלילה לקחתי את כל הכריות שהיה ספייר בארון ושמתי למחצה ביני לבין רנמה.
"שלא תעיז לעשות לי משהו תוך כדי שאני יושנת!" "איכ ניראלך?! אבל גם את תיזהרי!!".
אחרי ויכוח קצרצר נרדמנו.

אני פוקחת לאט את עיני למשמע ציפורים מצייצות ותחושה חמימה ולא מוסברת כזאת.
"אהההההההה" קמתי וצרחתי בבהלה תוך כדי שאני מפילה את רנמה לרצפה.
ק.. קמתי איך שהוא שאנחנו מחובקים אני ישנה בזרועותיו.
איפה לעזעזל כל הכריות ששמתי? ה. הן על הרצפה? טוב נו… כניראה בטעות.
"מה יש לך משוגעת" רנמה קם ומעיר אותי ממחשבותיי.

אני ורנמה התקלחנו בתורות והלכנו ביחד לחדר אוכל.
"נו איך ישנתם?" אוקיו ושמפו אומרות ביחד בעצבים. לא עניתי לה או שמעתי את מה שרנמה ענה לה והלכתי לשבת ליד קאסומי.

יצאנו למסלול של הטיול שלנו ביער. אז יש פה עוד הרבה משפחות וביער הזה עשו לנו סוג של "חפש את המטמון" וכל משפחה צריכה לפתור את החידות ובסוף להגיע ראשון לפרס.
התחלנו לעשות את המסלול והחידה הראשונה הייתה בעצם על דוחן. היו שם שתי נציגים כאלה שהביאו לנו משקעות ואמרו לנו שבכל כוס יש משהו אחר אבל יש בפנים משהו משותף. מהו?

"איכ זה דוחה" התלוננתי על הכוס הדוחה שקיבלתי ואחרי כולם.
"אולי אגוזים?" שמפו שאלה אבל רק לה ולאבי היו אגוזים. "אני מריחה אצלי טימין, לעוד מישהו יש טימין?" אףאחד לא ענה. כל אחד קפץ ואמר על הטעם הדומיננתי שלו כשאף אחד אחר לא ענה. הסתכלתי בכוסות של כולם ושמתי לב שלכולם יש עלים ירוקים… עלים ירוקים..? פיטרוזיליה! "לכולנו יש פיטרוזיליה!" זעקתי ואמרתי וכולם הסכימו איתי ואז עברנו לשלב הבא.

אחרי עוד מספר חידות עברו כבר שעות… ועכשיו אנחנו עם חידת מפה. הביאו לנו מפה ואנחנו צריכים למצוא איזה נהר ששם הקו סיום אבל אנחנו כבר יותר מ40 דקות על החידה הזו… ומתחיל להכשיך. אני מקווה שנמצא את קו הסיום בקרוב אני כבר לא מדברת על לנצח.

אחרי הרבה ניסיונות כושלים למצוא את הנהר החלטנו שאנחנו מתחלקים לזוגות והולכים לחפש את הנהר וכל זוג בדרך שונה.
גם הפעם החלנו על הזוגות באמצעות הגרלת שמות והפעם זה: אבא שלי וקאסומי, קונו ונאביקי, ריוגה ואוקיו, ושמפו עם מר סאטומה. ושוב אני עם רנמה.
רובינו התנגדנו לזה אבל כבר לא היה זמן להתווכח ופשוט התחלנו לחפש את הנהר.

(יהיה המשך בקרוב)