עמוק בלב..- פרק 12 [אחרי המון זמן]

~מי שלא זוכר מה היה בפרק הקודם, זה הזמן להציץ בסוף של הפרק הקודם~

דיברנו על כל הכוחות שלנו בפני לוסי, ולוסי הביטה בנו מבולבלת למדי, ואז הבנו שעשינו טעות, אם היא תספר למישהו, סופנו יהיה קרוב.
"רגע, אבל לא הבנתי את יכולה לעוף, הם לא.." לוסי אמרה מבולבלת, ואנחנו פשוט ניסנו להשתיק אותה.
"לוסי, בואי רגע" אמרה אנג'ל, ואני חשדתי, מה היא פתאום צריכה את לוסי?!
"בסדר" אמרה לוסי והיא ואנג'ל חזרו לשבת על המיטות בחדר האורחים שלנו.
היה לנו ממש משעמם, והחלתנו לשחק אמת או חובה. תומס טען שזה ישן, ושכדי שנלך לישון כדי לצאת מחר במקום ללכת לבית הספר, אבל כולנו נחרנו בבוז ולקחנו במקבוק מהמטבח.
"אני מתחיל" אמר בריאן, וסובב את הבקבוק, ולוסי ותומס לא הפסיקו להסתכל אחד על השני מאז שהגענו הביתה, ובריאן רימה קצת, וסובב שהוא השואל ותומס העונה.
"אמת או חובה שקר או אהבה?" אמר בריאן עם חיוך תחמני.
"חובה" נאנח תומס.
"נשק את לוסי" אמר בריאן והחיוך התחמני שלו התרחב.
לוסי הביטה בשניהם מופתעת ומבולבלת, ואז תומס פשוט בא ונישק אותה, אבל זה התפתח והחלטנו לעצור את זה.
"אוקיי, יופי תומס" אמר בריאן ודחף את שניהם לכיוונים שונים.
אחר כך יצא עליי ועל לוסי והיא בחרה חובה, אז הייתי חכמה והשבעתי אותה שלא תספר על הכוחות שלנו.
וכשהפסקנו לשחק, כולם היו כבר זוגות. תומס עם לוסי, בריאן ואנג'ל, ואני.
תמיד אמרו לי שאני יפה כמו מלאך, ואובכן, אני מלאכית, אבל בודדה.
—
"אז לאן נוסעים?" שאלה לוסי את בריאן שישב בכיסא הנהג, והוביל אואתנו למרכז.
עצרנו בקניון, ובזמן שאנג'ל לוסי ואני מדדות בגדים בהנאה, תומס בריאן ישבו בבית קפה ופטפטו.
"נו, אתם באים?" שאלתי את הבנים שידיי מלאות שקיות, וכך גם ידייהם של לוסי ואנג'ל.
כשהתקדמנו, אני עצרתי לרגע, וכולם המשיכו ללכת, אבל אני הטתי במישהו.
"היי, לורן!" צעק מן, ילד מקובל מבית הספר הקודם.
רצתי לעברו כולי מתנשפת ושאלתי אותו מה הוא עושה פה, והוא אמר שהם בטיול שנתי, ואז ראיתי את כל השכבה מתקרבת.
"לורן!" "היי זאת לורן!" שמעתי את כל הקולות של השיכבה מסביבי.
"לורן!" קפצה עליי דפי בחיבוק, ואני לא רק מההלם, דחפתי אותה הצידה.
"לורן?" היא שאלה ואני הרחקתי בצעדים אחורה, ולפני שהתנגזתי בעמוד, מישהו תפס אותי. מישהו שמגעו היה מוכר.