עיתון בית ספר צבעונים| פרק 2 חלק א' יצחק רבין .

למה להחליף את שיר השלום??, אולי זה יצחק רבין היה אשר החליף אותו? אולי ביקש רבין מאחד משומרי הראש להחליפו במקרה שימות? אך אם חשב שימות למה לא לבש אפוד מגן? ואולי לא רצה ללבוש אפוד מגן מפני שהאמין שלא יהרג?. כל השאלות צצו במוחי בזמן שהלכתי לכית העיתונאות שבה היו :
בני, אלקסיס, שירה ומקיילה. נכנסתי וראיתי שכולם יושבים משועממים…מקיילה במשרד, וכל השאר ישבו איפשהו, סיפרתי הכל על השיר ועל החשדות שלי וכולנו יצאנו למסע חיפושים בספרייה, כל אחד לקח ספר על יצחק רבין וקרא אני לקחתי את הספר והתיישבתי בנוחות על יד אחד השולחנות בספרייה, פתאום נשמע צעקה מפי אלקסיס: "מצאתי, מצאתי!" הספרנית העירה לה, אך כולנו מיהרנו לראות מהי מציאתה התקרבנו וראינו שבידה מגזין אופנה והיא פתחה בעמוד שבו הראו איך להסיר חצ'קונים… "לפעמים היא מוזרה כל כך!" חשבתי לעצמי. לאחר מכן ארגנו נסיעה למרכז רבין ושם קיבלנו סיור מודרך.
"יצחק רבין שירת בפלמ"ח מ1941 עד 1945." סיפר לנו גבי המדריך. ביקשתי ממנו שיראה את שיר השלום. הכנו לעבר השיר וקראנו אך הייתה בעיה, חלק אחד בשיר היה מוכתם בדם ובלתי ניתן לקריאה. "אי אפשר לקרוא מה כתוב פה!" אמר בני בעצבנות "אולי נלך למי שנתן לרבין את העותק?" שאלה שירה כולנו הסכמנו איתה. שאלנו את מנהל המוזאיון אם הוא יודע מי נתן לרבין את העותק הוא הנהן והלך לסוג של מחסן משם הוא יצא עם דף קטן ועליו מתנוסס שם:
"יוסף מורן". הלכנו לחפש את יוסף מורן