מועדון גיל הזהב: חנה ומחבת הקסמים – פרק 4

"חברייה, מה עם הסיפור?" שאלה ריקי.
"הו, יופי, סופסוף נזכרים בסיפור שלי" אמרה חנה. "חבל ששכחתי אותו בעצמי."
"כיום יש לנו כזו בעיית זיכרון" אמרה שרה.
"אתן זוכרות שפעם, בכל יום ראשון, היה עובר רוכל עם עגלה מלאה בקרח, ואני הייתי יורדת עם דלי וקונה ממנו קרח כדי שיהיה לנו לכל השבוע?" שאלה כרמית.
"ומה בדבר המאהב של חדווה?" שאלה שרית.
"כיום יש לנו כזו בעיית זיכרון" אמרה שרה.
"אני בעד לקנות לו כדור נגד כאב ראש." אמרה צילה.
"או שאולי נקנה לו שובר מתנה לבדיקת דם במרפאה" הציעה אוסנת.
"כיום יש לנו כזו בעיית זיכרון" אמרה שרה.
"ותגידו לי, חברייה, איך נקנה את השובר למרפאה?" שאלה גבריאלה.
"מה דעתכן לחפש באינטרנט?" שאלה כרמיאלה.
"אתן זוכרות שפעם, בכל יום ראשון, היה עובר רוכל עם עגלה מלאה באינטרנט, ואני הייתי יורדת עם דלי וקונה ממנו אינטרנט כדי שיהיה לנו לכל השבוע?" שאלה כרמית.
"כיום יש לנו כזו בעיית זיכרון" אמרה שרה. "רגע, כבר אמרתי את זה."
"רגע, איפה חדווה בכלל?" שאלה מרגלית.
"בטח עם המאהב הסודי שלה!" קראה כרמלה. "אנחנו חייבות לברר מי זה."
"אבל למה?" שאלה וורדית.
"כי אנחנו רכלניות!" קראה חבצלת.
כל הזקנות הלכו מהמרפאה חזרה למועדון גיל הזהב.
"המרפק שלי!" צרחה יוספה.
"הגב שלי!" הכריזה קולט.
"הפלטפוס!" צרחה שולמית.
"אתן זוכרות שפעם, בכל יום ראשון, היה עובר רוכל עם עגלה מלאה בפלטפוס, ואני הייתי יורדת עם דלי וקונה ממנו פלטפוס כדי שיהיה לנו לכל השבוע?" שאלה כרמית.
"מספיק להתמקד בעבר, אותי מה שמעניין בעבר זה אם אני צריכה פיפי או שכבר עשיתי." אמרה ליאנה.
"אז רגע, איפה חדווה?" שאלה מרגלית שנית.
"אני חושבת שחדווה הלכה לבקר את האהוב הסודי שלה. אנחנו כל כך צריכות לקנות לו כבר את השובר!" הכריזה לילך.
"אבל תקשיבי, אנחנו חייבות קודם לברר מי זה, לראות את הבחור?" אמרה סוניה. "מי יודע איזה בחורון תפסה חדווה הפרגיונת הזאת."
"ייתכן" אמרה אביבה.
"כיום יש לנו כזו בעיית זיכרון" אמרה שרה.
"אתן זוכרות שפעם, בכל יום ראשון, היה עובר רוכל עם עגלה מלאה בבעיות זיכרון, ואני הייתי יורדת עם דלי וקונה ממנו בעיות זיכרון כדי שיהיה לנו לכל השבוע?" שאלה כרמית.
"חברייה!" קראה חנה "אני חושבת שאני יודעת איפה חדווה!"

המשך יבוא…