מועדון גיל הזהב: חנה ומחבת הקסמים – פרק 3

"עכשיו תור חדווה" אמרה האחות הצעירה לעומתן.
"חדווה לא כאן, היא בדייט רומנטי עם בחור קסום ושרמנטי" ענתה ענת.
"חברותא" חזרה בה חנה בקולה הצרוד. "מה לגבי הסיפור שלי?"
"בכל אופן" היא התחילה שוב בנאומה. "מחבת הקסמים היה היצור היחיד שהיה לצדי כל הזמן ולאורך כל הדרך, וזה למה אני עכשיו עם גב עקום"
"עכשיו שאת מזכירה גבות," אמרה גילית "גם לי יש בעיה בגב."
"גב ברבים זה לא גבות;" אמרה שמואלה "גב ברבים זה גבז."
"לא, שמואלה, די להשוויץ באנגלית ברמה הגבוהה שלך." ביקשה יוחננה.
"האנגלית שלי מושלמת. צפרדע זה… משהו שלא אוכלים, אלא אם מבשלים חמש שעות בתנור, ומוסיפים קצת גוגל מוגל ונוצרת לנו תרופה לכאבי אוזן." אמרה שועלה.
"אויש, הכנתי את התרופה לנכד שלי שלשום. אני באמת צריכה לחזור עכשיו לשבעה שלו…" אמרה אריאלה.
"נו באמת! הסיפור שלי!" אמרה חנה "לפני שאני אשכח."
"נכון, הסיפור שלך, על… הדינוזאור הצהוב שלך?" שאלה מנואלה.
"לא, היא בכלל דיברה על זה שהיא שיחקה גולות עם נפוליאון." אמרה דורית.
"שמעתי שנפוליאיון משחק גולות כמו איזה גמד." אמרה רוחלה.
"חברותיי, מה עם הסיפור?" שאלה שלומית.
"הו, תודה לאל שמשהו מתעניין." אמרה חנה.
"ועכשיו נעבור לחדווה" אמרה רבקה "אני מסכימה עם שלומית וחנה."
"מה קניתן למאהב שלה?" שאלה בלהה.
"מחבת קסמים!" מחתה חנה. "ועכשיו תנו לי לספר לכם על מחבת הקסמים שלי!"
"רגע, איפה אני?" שאלה אבירמה.
"היי, מי אמורה להיכנס עכשיו לבדיקת דם?" שאלה יעל.
"ת'כלס, אף אחת, אבל אנחנו נכנסות גם ככה בשביל לעקב את התור של אלו שבאמת צריכים בדיקות דם." אמרה ליאת.
"רגע, דיברנו על קניות למאהב!" אמרה אלינה.
"מה נקנה למאהב?" שאלה אפרת.
"אני, אמירית, לולב, לילך, אינגוסטביה, פרננדה, רותי, שירית, שירן, שושנה, צרללת ודגנית התאחדנו בשביל לקנות מתנה אחת גדולה משותפת – כדור כאב ראש, כי חדווה יכולה להיות כזה כאב לפעמים." אמרה דנה.
"חברייה, אני כבר מוותרת! אף אחת לא רוצה לשמוע סיפורים על מחבת הקסמים." אמרה חנה.
חנה לקחה את מחבת הקסמים שלה, ולפתע התחילה לעלות למעלה לשמיים.
"המממ… חברייה." אמרה חווה. "לדעתכן לקחנו גלגולה מדוכן הסמים התמים של הנערים התמימים שם ושכחנו מזה?"
"ייתכן" אמרה זיווה "אבל לעולם לא נדע…"

עד הפרק הבא…