איש הבוריטו (חלק שלישי: הבריחה לארץ המאכלים החופשיים)

אוגלי שמע את נחש הבוריטו לפני שהתקרב אליו, אוגלי התעדכן קודם בכל יצורי הבוריטו ששלדון יוכל לשלוח אליו והוא היה יותר שמח אילו לא ידע על נחשי הבוריטו (שנוצרו על ידי אל הנחשים סיסוס בוריטו האכזר). הנחש הספציפי הזה היה די טיפש וכל שאר הנחשים צחקו עליו שהוא לא יכול להריח מה זבוב בוריטו עושה במרחק שלושה קילומטרים ממנו ואפילו הוא הופתע שנשלח למשימת נחשי בוריטו דחופה, למעשה הארסשלו היה יכול לגרום לשיתוק החזק והשורף ביותר ורק בגלל זה הוא נבחר על נחשים טובים ממנו.
אוגלי חשב מה יוכל לעשות, את רוב יצורי הבוריטו האחרים אפשר לאכול אבל לא את נחשי הבוריטו (עוד קצת ביולוגיית בוריטו, אם אוכלים נחש בוריטו אתה יכול לאכול רק בצל שהושרה במי עיניים למשך חצי שנה וזה לא נעים {קללה עליך סיסוס בוריטו!}) אז הוא המשיך לרוץ, "עוד 3 קילומטרים לארץ המאכלים החופשיים" אמר אוגלי והתחיל לאכול תפוח, וברגע הזה נחש הבוריטו קפץ…
חוליית חיפוש של ארץ המאכלים החופשיים עברה שם כששמעה צעקה רחוקה ריח בצל חריף הגיע לאפם "מהר, זה בטח אוגלי" אמר המפקד דודו ארטישוק והם רצו לשם. בינתיים ריח הבצל נהיה חריף יותר ויותר והם שמעו חרחורים, הם הגיעו לאוגלי וראו..
מה שבאמת קרה זה שברגע הנחשקפץ הוא פספס את אוגלי בסנטימטר וקפץ שוב ואוגלי עשה את הדבר היחיד שיכל לעשות ודחף לו את התפוח לפה. הנחש (סס12 זהו שמו) ניסה להתחמק, הוא לא הבין למה החפץ הזה לא נרתע מנשיכת הבצל שלו והתחיל להיחנק "הממ, אני לא אתן לו למות, אולי אני אעזור לו והוא יעזור לי" הוא אמר בנחשית "סססוסוס ססו?(אם אציל אותך תעזור לי?) " וסס12 אמר לו "סס(כן)" אז אוגלי הוציא את התפוח מפיו. ברגע הזה הגיע דודו ארטישוק.