You&I פרק 16

You&I פרק 16:
"אצלי הכל בסדר גמור." אמרה אשלי. ליתר דיוק שיקרה. היא הרגישה גרועה, לא כמו בדרך כלל אבל גרוע. כדי שתשובתה תהיה אמינה היא גם חייכה.
"מה את עושה פה?" שאל ליאם.
"אני סתם הסתובבתי קצת. אני בדיוק באתי לחזור הביתה ואז אתם באתם." השיבה אשלי לליאם.
"גם אנחנו מטיילים." אמר זאיין.
"נהניתי איתכם מאוד אבל אני חוזרת עכשיו הביתה אז להתראות." אמרה אשלי לבנים.
"ביי אשלי." הם אמרו והיא הלכה לביתה. היא הלכה לביתה והגיעה אליו יחסית מהר. בתוך הבית הארי חיכה לה עם זרועות שלובות על החזה שלו ובעיניו הבעה עצבנית. "איפה היית?!" הוא שאל בעצבנות.
"סתם טיילתי." היא אמרה לו.
"למה לא הודעת לי שאת הולכת?! דאגתי לך! מאוד!" צעק הארי עצבני.
"הארי אני לא צריכה לדווח לך על כל פעולה שלי! אתה לא אמא שלי ולא אבא שלי! אני יודעת לדאוג לעצמי אני לא צריכה שתדאג לי! אם אני רוצה לצאת לטייל אז אני יכולה לעשות את זה גם בלי לבקש רשות ובלי להודיע לך! זכותי המלאה! אתה לא צריך לדאוג לי כל רגע שאני לא בבית! זה מעצבן!" צעקה אשלי על הארי. הוא התנשף עצבני ופניו היה אדומות מרוב זעם.
"בסך הכל אמרתי שתודיעי לי כדי שאני לא אחפש אותך ולא אדאג לך! אני יודע שאני לא יכול להחליט עלייך אבל את חשובה לי ואני דואג לך! אני רק מבקש שתודיעי לי. זה הכל." אמר הארי וזעמו החל להעלם.
"בסדר," אמרה אשלי והלכה לחדרה.
****************************
הטלפון של הארי צלצל והוא ענה. "הארי זה נייל. היכן אתה?" נשמע קולו של נייל מהצד השני.
"בבית שלי." אמר הארי.
"אז בוא לאולפן! יש חזרה!" צעק נייל על הארי.
"נכון! אני בקרוב אגיע." אמר הארי.
"להתראות," אמר נייל.
"להתראות," השיב הארי וניתק את השיחה.
"אשלי אני הולך! יש לי חזרה!" צעק הארי.
"בסדר!" השיבה אשלי בצעקה והוא הלך. האולפן היה קרוב לביתו אז הוא הגיע תוך חמש דקות אולי קצת פחות, אולי קצת יותר. הוא נכנס לחזרה וראה שסיימון עוד לא הגיע. "איפה סיימון?!" הוא שאל.
"בקרוב יגיע. יופי של איחרת." אמר נייל.
"נייל בוא רגע." אמר הארי והלך עם נייל לצד.
"מה?" שאל נייל בסקרנות.
"זה בנוגע לקשר שלך עם אחותי." אמר הארי.
"שיט! היא סיפרה לך?" שאל נייל.
"כן. ותראה, זה בסדר מצדי שתהיו ביחד." אמר הארי ונייל חייך חיוך עצום.
"באמת?" הוא שאל. "זה באמת בסדר?"
"כן, אבל אם תפגע בה אני אישית אבוא אלייך לבית וארצח אותך. או שאני אשכור רוצח שכיר." אמר הארי. הוא ונייל צחקו.
"אל תדאג." אמר נייל.
"אני לא." אמר הארי והם חזרו אל כולם.
"על מה דיברתם?" שאל לואי את נייל והארי כאשר הם חזרו אל כולם.
"סתם על אחות של הארי." אמר נייל לא מפרט יותר מידי בתשובתו לשאלתו של לואי.
"אז נייל, אתה ואשלי ביחד?" שאל לואי.
"כן," אמר נייל ופניו היו סמוקות מרוב מבוכה.
"והארי לא כועס?" שאל לואי.
"בינתיים לא כי אני מאמין שנייל לא יפגע אבל אם הוא יפגע בה אני אכעס מאוד. ואני ארצח אותו. או שפשוט אני אשכור רוצח שכיר." אמר הארי וכל הבנים צחקו. סיימון בדיוק הגיע. נייל היה מאושר שסיימון הגיע. לא רק שהוא אוהב את החזרות אלא הוא יכל לשנות נושא.
"מצטער שהתעכבתי," התנצל סיימון על כך שהתעכב.
"זה בסדר," אמרו הבנים ביחד.
"אוקיי תתחילו לשיר." אמר סיימון.
"איזה שיר?" שאלו הבנים.
"לא יודע אתם האומנים." הוא אמר.
"נשיר את Diana?" שאל הארי.
"כן," הסכימו שאר הבנים.
"תתחילו." אמר סיימון והם התחילו. נייל חשב על השיר. הוא אהב את המשמעות שהוא לוקח מהשיר. זה השיר השני הכי אהוב עליו באלבום. אחרי שהם סיימו לשיר את Diana נייל הציע שהם ישירו את Don’t Forget Where You Belong והבנים הסכימו. זה השיר האהוב עליו מהאלבום. שהוא שר אותו הוא יודע שלא משנה כמה הוא והבנים מצליחים, כמה גדולה התהילה שלהם וכמה חייו השתנו הוא לא שוכח למקום שאליו הוא שייך, הבית. הוא יודע שכמפורסם הוא יכיר הרבה אנשים מזויפים ואנשים שינסו לנסות לשנות אותו ולגרום לו להיות מזויף, אבל בבית יש לו את מי שאוהב אותו בגלל מי שהוא ולשם הוא שייך. בסולו של נייל הוא בקושי הצליח לשיר. "הכל בסדר נייל?" שאל סיימון את נייל כאשר לנייל היה קשה לשיר, קולו נשמע מוזר וחלש.
"אני צרוד." אמר נייל.
המשך יבוא…