Who are you? – פרק 6

"יש לנו הודעה לכולכם." אמר אותו האדם מהיום הראשון. "עוד שלושה אנשים מצטרפים לצוות השחקנים." הוא אמר ושלושה נערים בני גילה של מרי נכנסו למקום. "אפשר לחזור לעבודה." האיש פסק וכולם התפזרו. "שלום, אני ליאם." אחד משלושתם אמר בנימוס ולחץ את ידה של מרי. מרי השיבה לו בחיוך קטן והסתכלה על הבחור המתולתל שעמד על ידו. "אני הארי" הוא אמר וקרץ לה. מרי שהרגישה לא בנוח מכך צמצמה את המרחק בינה לבין לואי. "אל תדאגי, הוא ככה עם כולן." לואי לחש לאוזנה. הבחור השלישי לא נראה כאילו היא מעניינת אותו במיוחד, אז היא לא הציגה את עצמה בפניו. "וואו זאיין, עזוב את הפלאפון שלך ותגיד שלום!" הארי חבט בידו של הבחור הכהה. "היי" הוא אילץ את עצמו לחייך. מרי באה להשיב לו אבל הוא כבר שקע במכשיר הטלפון הנייד. לואי אחז בידה מאחורי גבם ושאל:

"שמעת שעוברים לגור בליברפול?"

"מה?! מי עובר לגור בליברפול?"

"כל הצוות של הסרט. מצלמים שם(:"

"ונגור כולם באותו הבית?"

"לא, יהיה מלון שישכרו את החדרים שלו."

"עם מי אתה בחדר?"

"שמו את וואן דיירקשן בחדר."

חיוכה התפוגג באותו הרגע. היא כל כך רצתה להיות עם לואי ביחד בחדר! לראות את החיוך שלו בכל בוקר שהיא מתעוררת נשמע לה כמו חלום.

"אבל אני אוכל לבוא לישון אצלך." גומותיה בצבצו בחזרה.

"ועכשיו אנחנו נלך לעשות חזרות עד שלא נוכל יותר לראות את הטקסט הזה!" הוא אמר ומשך אותה אחריו. "אין לי כוח לחזרות!" היא אמרה והתנגדה למשיכתו. "אז אני אקח אותך בכוח!" הוא אמר בילדותיות והרים אותה על כתפו. "חחח לואי תוריד אותי…" "רק בחדר חזרות" הוא הוציא לה לשון.

"היי, מה אתנו?! ככה אתה נוטש אותנו לואי?!" נייל אמר בילדותיות. "נפגש שם" לואי אמר והתחיל לדהור שהוא נושא את מרי איתו.

"עמליה את יודעת מתי עוברים לליברפול?" מרי ניגשה אליה. "כן חמודה, עוברים כבר מחרתיים." היא השיבה בחיוך. "מחרתיייייייים?!?!" מרי השתגעה. "אני חייבת להספיק להפרד מכולם!" "אז בואי נתחיל עכשיו." לואי הדביק נשיקה על שפתיה. "יאיי אני אתקשר ללאוני, החברה הכי טובה שלי." היא אמרה בהתלהבות.

"היי, לאוני? זאת מרי. אני עוברת מחרתיים לליברפול רוצה לשבת לאכול איפה שהוא לפרידה?"

"מה באמת? אני אתקשר לכולם. עוד שעה תהיי בננדוס."

"אין עלייך!"

"ביי אהובתי."

"עוד שעה בננדוס." היא אמרה ללואי. "מעולה, להגיד לבנים לבוא גם?" הוא הציע. "כן, למה לא?!" היא נשקה על שפתיו קלות ורצה לכיוון חדר החזרות של הבנים. "הולכים לננדוס עוד שעה!" היא החזירה עם חיוך מרוח על שפתיה. "יאאיייי! ננדוס! ננדוס! ננדוס!" נייל התחיל לקפוץ על הספה בילדותיות. "טוב… תתארגנו בינתיים." היא אמרה בלי להביט בעיניו של נייל.

"היא עדיין שונאת אותי." נייל ייבב שהיא יצאה. "עדיין?" ליאם שאל בתימהון. "היא שונאת אותי! היא התנגדה לפירלטוטים שלי, היא לא נישקה אותי שהיה כתוב לנו להתנשק בטקסט, היא דחפה את הלשון שלה לפה של החבר שלי מול העיניים שלי!" "וואו, רגע! היא ולואי יתנשקו?" הוא קטע אותו. "כן, הם ביחד. מה לואי לא סיפר לך?" הוא הופתע. "נוופ" "אז כן, הם… ביחד" הוא הדגיש את המילה ביחד. "קצת פירגון!" לואי הקשיב לשיחה שלהם בסתר. "לכו לננדוס בלעדיי." נייל אמר והסתלק.

"הוא ממש מבואס."

"שמת לב…"

"הוא אף פעם לא ויתר על ננדוס קודם."

"מה אני אשם?! אני אוהב את מרי והיא אוהבת אותי!"

"אולי כדאי שתעשו… פסק זמן?"

"אבל…"

"אני חושב שזה יסדר את הכל."

"אני אדבר עם מרי."

"תודה אחי. אתה עושה את ההכי טוב בשביל נייל והלהקה בכלל."

"נדבר" לואי חתם ויצא מהחדר.