Who are you? – פרק 4

נשמעה דפיקה בדלת דירתה של אלינור והיא הלכה לפתוח אותה. "אנחנו צריכים לדבר." לואי אמר כשהיא פתחה לו את הדלת. "את זה כבר הבנתי מהאס-אם-אס ששלחת לי. יש עוד משהו שרצית להגיד?" היא אמרה בקוצר רוח. הוא פסע לעבר הספה שניצבה בסלון מתעלם מן האדישות שהופגנה כלפיו. "מה עשית למרי?" הוא אמר בישירות כשהיא התיישבה על ידו. "כלום." היא ירתה. "את קיללת אותה?" הוא שאל. "אותה? לא כל כך…" היא אמרה והסתכלה על ידיה. "אלינור מה אמרת לה?" הוא החמיר אתה. "אמרתי לה שהיא רעה, זה הכל." לחייה בערו. "ולמה אמרת לה את זה?" הוא דבר אליה כמו אל ילדון קטן. "ככה!!" היא צעקה ודמעות עלו בעיניה. "ואת אמרת לה שאני אידיוט מזדיין או שהיא המציאה?" הוא התעצבן עליה. "אמרתי!!! כי זה מה שאתה!" היא צרחה ובכתה בטירוף. עכשיו לואי בכה גם הוא אבל לא באותה עוצמה שהיא בכתה. "אני לא מאמין שפאקינג בזבזתי עלייך שנתיים שלמות מחיי!" הוא צרח. "ואני לא מאמינה שכל הזמן שהיינו ביחד הייתה זונה שערבה לך וקפצה עליך ברגע שרבנו!" היא ירתה בחזרה. שתיקה מביכה שררה בחדר. אלינור רכנה לנשוק ללואי אך הוא עצר אותה. "לא אלינור, תתרחקי ממני!" הוא הדף אותה בידו. "אבל לואי… אני אוהבת אותך." היא אמרה חנוקה בדמעות. "אם את אוהבת אותי באמת אז תעשי מה שטוב בשבילי ונתקי איתי כל קשר." הוא אמר בלי רגש. "כך אעשה." היא אמרה ונכנסה לחדרה. לואי שנותר לבד יצא מהדירה ונכנס למכוניתו שחנתה למטה. שיצא מהבניין הפאפרצי ערבו לו וצלמו תמונות שלו. לואי חייך חיוך מזויף ונכנס לרכב. '9 שיחות שלא נענו ממרי בלייר.' היה כתוב בגדול על המסך. "מרי?" הוא שאל שהיא ענתה לשיחה שהתקבלה ממנו. "בוא לדירה שלך עכשיו." היא לחשה. "מר-" הוא התחיל לומר אבל צליל הניתוק קטע אותו. לואי האיץ וכעבור מספר דקות הוא כבר התייצב בבניינו. כאשר הוא הגיע לקומתו הוא שמע רעש של זכוכית מתנפצת ומיד אחרי זה צעקה גבוהה.