Who are you? – פרק 2

"הבאתי פרייד צ'יקן. רוצה לאכול?" הוא פתח את השקית והריחות שיצאו ממנה עוררו בה סלידה עזה. "אני צמחונית…" היא אמרה בולעת את הקיא שהתחיל לטפס במעלה גרונה. "סליחה, לא ידעתי. רוצה משהו אחר?" הוא שאל מנסה לכפר על הטעות ששגה. "זה בסדר, לואי כבר הכין לי תה." היא אמרה בחיוך ולואי שצפה בטלוויזיה זכה למבט זועם מנייל. "שנתחיל?" הוא שאל חסר סבלנות. "כן." היא אמרה והם התחילו להתאמן על הטקסט בחדרו. "אני אוהב אותך." הוא הקריא את השורה מהדף ורכן לנשק אותה. "אתה באת לנשק אותי עכשיו?" היא נרתעה ממנו. "כן, למה?" הוא היה מבולבל. "אני מסריח?" הוא שאל ונסה להריח את הבל הפה של עצמו. "לא, אתה בסדר גמור." היא אמרה והסמיקה. "את רוצה שנתנשק רק בצילומים?" הוא הלך לקראתה. "כן." היא השיבה ואמרה את השורה הבאה של הטקסט. "איפה השירותים?" היא שאלה אותו. "הדלת האחרונה משמאל." הוא השיב לה והשעין את ראשו על הספה עליה ישב. "תודה." היא אמרה וקמה. בדרכה לשירותים ראתה את לואי יוצא מהמקלחת בבוקסר צמודים בלבד. "היי" הוא אמר לה כשהבחין בה. "היי" היא אמרה מנסה להתעלם מהבליטה שלו. "איך הולך לכם?" הוא שבר את השתיקה. "בסדר…" היא אמרה נזכרת בנשיקה שהיא דחתה. "נייל ניסה לנשק אותך נכון?" הוא כאילו קרה את מחשבותיה. "איך אתה יודע?" היא נבהלה. היא עד כדי כך שקופה?! "שמעתי." הוא אמר והכל התבהר לה. "אהה…" היא אמרה וחשה את לחייה מתחממות. "זה בסדר, הוא תמיד כזה." לואי נסה לרכך אותה. "אהה" היא אמרה והסתכלה לרצפה. "טוב אני הולך להתלבש." הוא אמר והיא נזכרה שהיא צריכה לשירותים. "הכל בסדר ?" נייל שאל שהיא נכנסה עם מבט מוזר. "כן." היא אמרה ונייל ישר ידע שהיא דברה עם לואי, זה מה שהוא תמיד עשה לבחורות. "טוב, אני צריכה ללכת." היא אמרה והרימה את התיק שלה. "בואי אני אסיע אותך." הוא הציע. "לא זה בסדר…" היא דחתה את הצעתו. "איזה בסדר?! תראי איזה קור בחוץ…" הוא התעקש. "טוב…" היא מלמלה והוא הסיע אותה הביתה. למחרת בצילומים מרי נסתה להרשים את הבמאי כמה שיותר. 'ככל שהיא תהיה יותר טובה בפעם הראשונה ככה הוא יאהב אותה יותר.' היא חשבה. "תמרחי עליו." הבמאי צווה על מרי וגרם לה להסמיק. מרי שבאמת רצתה רושם טוב הרימה את רגלה מן הקרקע ועטפה בה את נייל, נייל שהיה מופתע שהיא כל כך זורמת עטף עם ידיו את מותניה ונשק אותה חזק. "קאט!" הבמאי צעק ושניהם הפנו את ראשם אליו. "זה היה מושלם." הוא אמר וחייך אליהם. "תודה" שניהם השיבו פה אחד. "כולם חצי שעה מנוחה ומצלמים את הסצנה של סלינה ומארק." הבמאי צעק וכולם התפזרו. "אז את אוהבת את נייל?" קרלי שאלה את מרי וחיוך ממזרי התפרש על פניה. "אני רק שיחקתי…" היא הופתעה מהשאלה הטיפשית של קרלי. כנראה שלא רק קרלי חשבה כך אלא גם נייל בעצמו. "אני רואה שנפתחת קצת, מרמר." הוא אמר וצמצם את המרחק ביניהם. "מרמר?" היא שאלה ותפסה ממנו מרחק סטרילי. "מה מרמר את ביישנית?" הוא אמר והתקרב אליה. "כן, סוג של…" היא מלמלה מנסה לא להסתכל ישירות בעיניו. "נייל, יש חזרה!" לואי קרא לו ומרי הודתה לו בליבה. "נתראה" הוא אמר בחטף ורץ ללואי. למחרת בבוקר, בדרך לעבודה מרי הבחינה בתמונה מתנוססת על שער העיתון הראשי של בריטניה. "נייל הורן מנהל רומן עם השחקנית הטרייה מרי בלייר?" לא היה ניתן לפספס את הכתוביות האדומות והבולטות בראש העמוד. לא היה לה חשק לקרוא באותו רגע רכילויות זולות העוסקות בה, לבל הן יעסיקו אותה במשך כל היום במקום המשחק. "אתה רק רוצה עוד קצת רייטינג!" קולו של לואי נשמע באזנה של מרי וגרם לה להתקרב לדלת החדר בו הוא נמצא. "לא נכון, היא באמת נראת לי נחמדה…" מרי שמעה את קולו של נייל הפעם. "אתה סתם מנצל את התמימות שלה." לואי פסל את דבריו בטון יודע כל. "לו, ממתי אני בן אדם שמנצל?" נייל נשמע חסר אונים. "על מי אתה עובד נייל?! היו לך 14 חברות בשנה האחרונה, שכל אחת מהן יותר זונה מהשנייה. הקטע של הזמר המפורסם עלה לך לראש יותר מדי…" לואי קטל אותו מיד. "היי" מרי התפרצה לחדר. "היי מרמר." נייל סמן ללואי להיות בשקט וקם אליה. "היי לואי" מרי התעלמה מנייל והתיישבה במקום שבו נייל ישב בתרם הוא קם. "שמעת את השיחה שלנו?" לואי קרא אותה. "כן" היא השיבה בחדות.