?What To Do (עונה 2) פרק 9

"איפה היית אתמול?!” משכתי בחוזקה את טיילור כשראיתי אותה בחדר האוכל בבוקר שלמחרת.
"את לא תאמיני. אני פגשתי אתמול מישהו ממש חמוד שקוראים לו-”
"טיילור תקשיבי. אל תתאהבי מהר כי את-”
"כןכן. רק אל תהפכי להיות ההורים שלי. קיצר, קבעתי איתו היום ב-”
"טיילור! אני רצינית! וחוץ מזה שקבענו אנחנו ללכת! כבר שחכת?!” אני לא יכולה להגיד שלא נעלבתי. ממתי בנים באים לפני חברות??
"אני מצטערת.. שכחתי מזה לגמרי.. את יודעת מה? אני אבטל איתו ו-”
"לא. לכי. תהני לך איתו.”
"לא יכולתי לבקש חברה טובה יותר.” היא חיבקה אותי ואני מיהרתי להתנתק
“טוב. תתקשרי אלי ותספרי לי איך היה” אמרתי לה ויצאתי מהר מחדר האוכל.
עליתי לחדר שלי והחלפתי בחזרה לפיג'מה. המחזור הזה מתיש ברמות. לא היה לי כוח לכלום.
הצעקות מהחדר של הארי, הריבים המפגרים שלו עם אמה חרפנו אותי. אחרי חצי שעה של צרחות מטורפות, נכנעתי. קמתי בכעס מהמיטה ועשיתי את דרכי לדלת.
התחלתי לדפוק בחוזקה על הדלת של החדר שלהם והבטתי סביב. הייתי עם פיג'מה ממש קצרה וחששתי שמישהו יצא מהחדר ויראה אותי ככה. המשכתי לדפוק עד שהרגשתי שאני דופקת על משהו מוצק וחמים.
החזרתי את מבטי בחזרה לפתח הדלת והבחנתי בהארי. למה הידיים שלי על החזה שלו?! הורדתי את הידיים שלי ממנו במהירות והוא צחק.
“שלום לך.”
“איכס. שלא תחשוב על זה אפילו! רק רציתי לומר שתפסיקו לצרוח כי אני רוצה לישון!”
“אוקי אני אדפוק את אמה חלש יותר”
“אמן תתפגר!!!” צרחתי בכעס ופניתי בחזרה לחדר שלי
~~~ החתונה ~~~ http://www.polyvore.com/cgi/set?id=96422421
״היי תקשיבי,״ טיילור התחילה ללחוש לי באוזן בזמן שאן ורובין עמדו מתחת לחופה.
״מה?״ לחשתי לה בחזרה
״אתמול, הדייט הזה שהייתי בו,״
״שכחתי לשאול.. איך היה?״
״הוא הלך טוב.. אבל הוא היה דיי מוזר…״
״באיזה מובן?״
״זה שיצאתי איתו לא הפסיק לדבר ולשאול עליך..״
״המממ.. מי זה היה? איך קראו לו?״
״הארי. הארי סטיילס״
נחנקתי מהיין שבדיוק שתיתי. התחלתי להשתעל בחוזקה, ומשכתי המון תשומת לב. כמה מביך…
הכומר הפסיק לדבר וכולם נעצו בי מבט. במיוחד אמה המפגרת הזו. כמה שרציתי ל… לנשום עמוק. לנשום עמוק…
״מי?!?!״ צרחתי לה בשקט
״הארי סטיילס.״
״לעולם, אבל לעולם, אל תזכירי את השם של האידיוט הזה.״
״אוקי מצטערת!״
~~~
״טיילור תשמרי לי על המקום. אני הולכת רגע לשירותים.״ אמרתי לה ויצאתי מהאולם.
עשיתי במהירות את דרכי לשירותים ונכנסתי לשירותי הנשים מהר. התמקדתי משום מה ברצפה. לא רציתי להסתכל על המראה, כי ידעתי שאני בטח אבכה אם אני אראה את ההשתקפות שלי.
הייתי בדיכאון מהרגע שראיתי את הארי ואמה ביחד… שנאתי את ההשפעה החזקה הזו שישלו עלי. אני יודעת שאני זו שדחיתי אותו בלי הפסקה אבל.. כל התקופה הזו הייתה מבלבלת!! היינו אחים חורגים ו-
“אאעאעאעאעעעאאעעאאעעאאע!!!!!!” שמעתי צרחה חזקה
התחלתי לצרוח גם אני והרמתי את מבטי. הדלת של התא שירותים שפתחתי, בתך התא, הארי ואמה התנשקו חצי עירומים. אלוהים ישמור. סגרתי במהירות את הדלת ועצמתי עיניים. ניסיתי למחוק את התמונות שהמוח שלי קלט כרגע, ללא כל הצלחה.. בחילה חזקה עוררה אותי וניגשתי מהר לכיור.
יאו. אלוהים. הלב שלי דפק כלכך מהר שהייתי בטוחה שהוא פשוט הולך להפסיק לעבוד פתאום
הבחילה שלי רק גברה משנייה לשנייה והיה לי חנוק. יצאתי מהר החוצה, מהאולם הענק, התיישבתי על כיסא והתחלתי לבכות. מה לעזאזל עשיתי?? למה דחיתי אותו ככה?? איך הסכמתי לעצמי לעזוב אותו??
"את בסדר..?” יד גדולה הונחה על כתפי
"כן..” מלמלתי ומשכתי באפי
"תסתובבי רגע" הארי ביקש
"לא רוצה"
"נו! תסתובבי!” הוא צחק וסובב את פני בעדינות אליו. החיוך שלו נמחק ברגע שהוא ראה אותי בוכה.
"מרוצה עכשיו?” שאלתי אותו והחזרתי את פני למצב שהם היו קודם. רוח חזקה הכתה בפני וניסיתי להתעלם. עברו בי כמה צמרמורות והבטתי בפרחים שהיו לפניי.
"את בוכה בגללי?” הוא שאל
"לא. אתה לא שווה את הדמעות שלי" הוא לא שווה את הדמעות שלי ואני בכל זאת בוכה בגללו
"אבל כנראה שאני כן שווה את הדמעות שלך כי את בוכה שוב בגללי" הוא נעמד לפניי
"תפסיק לחשוב שהכל סובב סביבך כל הזמן!!” דחפתי אותו ממני והוא מעד אחורה
"אז למה את בוכה?” הוא התכופף אלי
"הארי. תקשיב לי.” לקחתי נשימה עמוקה
"תשמור מרחק. לא היה ולא יהיה בנינו שומדבר ו-” הוא נכנס בחזרה לאולם. משאיר אותי בחוץ.
לקחתי נשימה עמוקה וקמתי. נכנסתי לתוך האולם והתיישבתי על הכיסא ליד טיילור.
~~~
הם רקדו סלואו צמוד, מנסים למשוך את תשובת ליבי
׳לך תזדיין סטיילס׳ מלמלתי בכעס לוגמת מהשמפנייה. נהייתי שיכורה מרגע לרגע בגלל האידיוט הזה. הנחתי את הכוס הגבוהה של השמפניה בצד ונעמדתי
״He about to lose me.." התחיל השיר של בריטני להתנגן. בדיוק בזמן
נעמדתי ברחבה והתחלתי לרקוד. רקדתי עם טיילור, והשתגענו. הרבה בחורים התקהלו סביבנו, והעפתי מבט מנצח לכיוון הארי שבהה בי, במקומות שהוא לא אמור לבהות בהם. לפחות לא כשיש לו חברה…
הפנתי את מבטי בחזרה לאחד הבחורים שמשך את תשומת ליבי. גבוה, שרירי, בלונדיני.. הוא נראה הרבה יותר טוב מהארי. התחלנו לרקוד ביחד, ואני מודעת לכך שדיי הגזמתי. הארי גרם לי לרדת מהפסים!!
פתאום יד ארוכה נכרחה סביב מותניי ונמשכתי הצידה.
"מה את מנסה לעשות?” הארי לחש לי
"תעזוב אותי אידיוט" מלמלתי והתפתלתי בתוך זרועותיו, מנסה להשתחרר
"תירגעי כבר!” הוא סינן בכעס
"לא רוצה!!” סופסוף הצלחתי להשתחרר ממנו
"ומה לעזאזל חשבת לעצמך שהתחלת עם חברה שלי???” תרדו ל"רציתי להוסיף"
"לא התחלתי איתה..” הוא התחמק
"כן בטח. טוב, היה נוראי לשוחח איתך, בוא לא נעשה את זה יותר כן?” מיהרתי לומר לו ולא חיכיתי לתשובה.
סחרחורת קלה תקפה אותי והתיישבתי
בלי שאני שמה לב, הכל חוזר אלי.. מהעבר.. אותן שיחות, אותן מקרים… מה קורה פה?!
אני רוצה לשכוח כבר מהארי.
"הלו?” עניתי בקול עייף למרטין שהתקשר אלי
"אמבר. תקשיבי-”
"אנ-”
"מה?”
אלוהים אני נהיית שיכורה מרגע לרגע. ניתקתי במהירות וחזרתי לשירותים.
שטפתי את פניי וסידרתי את השיער שלי. לאט לאט חזרתי לעצמי ויצאתי שוב החוצה
מה אני עושה עם החיים שלי? התקשרתי לדמי וברגע ששמעתי את הקול שלה פרצתי בבכי מחדש.
סיימתי לספר לה את הכל והיא אמרה לי משפט אחד.. ששינה את כל התמונה.
"אל תתני לו לשבור לך את הלב, תשברי את שלו קודם"