?What To Do (עונה 2) פרק 2

-נקודת מבט אמבר-
שאר הראיון עבר ממש נחמד, ודמי ואני צחקנו בלי הפסקה.
"את שרה ממש יפה" היא החמיאה לי כשיצאנו החוצה
"טנקיו" חייכתי אליה
"מוכנה לזה?” היא שאלה אותי והחזיקה את ידית הדלת, מתכוונת לפתוח אותה
"למה?”
"לפאפרצים.. הם יחרפנו אותך וישאלו אותך לגבי השיר, ועל החברות בנינו.. הם לא יניחו עד שהם יוציאו לכלוך" היא נאנחה והניחה על עיניה את משקפי השמש שלה
"אני אתמודד" צחקתי והיא פתחה את הדלת, גל של פלאשים סינוורו אותי, הרגשתי כאילו אני מתקרבת לשמש.
"לא כזה פשוט כמו שאת חושבת מה?” דמי צחקה עלי
הזדקפתי מנסה לשמור על עיניי פקוחות, והתחלתי ללכת ללימוזינה שחיכתה לי ולדמי בחוץ.
נכנסנו אליה ורק אז דמי הורידה את המשקפי שמש.
"פאפרצים. הדבר הכי דפוק שקיים..” היא מלמלה בכעס
"אני עכשיו מבינה אתכם… זה באמת הדבר הכי דפוק שקיים" הסכמתי איתה
"זו רק ההתחלה..” היא חייכה אלי
"למה להלחיץ?” צחקתי
"אבל את תתרגלי" היא צחקה
~~~בבית~~~
"אבא הגעתי!!” קראתי
"אני בחצר!!” הוא קרא לי
יצאתי החוצה וראיתי אותו מכסח את הדשא ואת דילן בבריכה.
"שמעתי אותך ברדיו היית מדהימה!!” אבא החמיא לי
"טנקיו. אמורה להיות לי פגישה עם מרטין ודמי עוד מעט.. אני אבדוק לגבי הפרטים" הודעתי לו וחזרתי בחזרה לבית. עליתי לחדרי והפעלתי את הרדיו.
"Everyone else in the room can see it
Everyone else but you-” כיביתי מהר את הרדיו
זה בסדר! לא צריך רדיו! התנשמתי מהר. סעמק בסך הכל שמעתי את הקול שלו!! למה הלב שלי דופק ככה? נאנחתי ופתחתי את הארון. הוצאתי משם בגדים והרמתי את האייפון שלי
"דמי?” שאלתי כשענו לי לטלפון
"אמבר! מה קורה?”
"אממ סבבה אני-”
"בדיוק באתי להתקשר אליך… אנחנו יוצאים היום.. את רוצה לבוא?” דמי שאלה אותי
"אממ כן, אבל מי זה אנחנו?”
"אני את מרטין, ועוד כמה..” היא ענתה לי
"אוקי"
"אני אחכה לך בחוץ עוד שעה בלימוזינה" היא אמרה וניתקנו
התארגנתי, http://www.polyvore.com/cgi/set?id=92963313
ויצאתי החוצה. נכנסתי ללימוזינה שדמי חיכתה לי בתוכה והיא התחילה לנסוע.
"סעמק!” היא ניתקה בכעס את הטלפון שלה
"מה קרה עכשיו?” צחקתי
"עוד פאפרצי מטומטם!!”
"נו? מה קרה?”
"הם מציקים לי לגבי נייל הורן"
"מה? מי?”
"נייל הורן.. מוואן דיירקשן!”
"נשמע לי מוכר.. תראי לי תמונה" ביקשתי ממנה והיא הראתה לי את צג האייפון שלה
"זה הוא. הבלונדי" היא הצביעה על הבלונדיני בחבורה שעמד בצד.
העברתי לרגע את מבטי על זה שעמד לידו.
ממ הארי. הארי?! קפצתי
"הארי ונייל באותה הלהקה?!”
"כן.. חשבתי שאת יודעת..” היא ענתה לי מופתעת
"לא אני לא יודעת!! אני לא יודעת!! אני לא ידעתי!!” קפצתי
"תירגעי!!”
"לא יכולה!!”
"פאק" דמי אמרה פתאום והסתכלה עלי
"מה?”
"אממ…” היא זזה באי נוחות
"נו דמי!!”
"אני ונייל אמורים להיפגש עכשיו במועדון"
"מה?!?!?!” צווחתי
"הארי לא אמור להיות איתו!! זה רק נייל!!” היא ניסתה להרגיע אותי
"דמי.. אני אהרוג אותך!” הזהרתי אותה
"היי מרטין!” היא התחמקה ממני ופנתה למרטין שנכנס ללימוזינה
"היי בנות" הוא חייך
פאק. הוא נראה טוב יחסית למישהו בן 27…
"אמבר!!!” דמי צעקה עלי
"ממ.. מה?” התעוררתי
"מה את בוהה בו ככה??” היא לחשה לי
"הוא חתיך" לחשתי לה בחזרה
"הוא הבוס שלך!!” היא צחקה
"אבל הוא חתיך"
"והוא הבוס שלך"
"אבל הוא חתיך!!” צעקתי עליה ומרטין נעץ בי מבט מופתע
"אממ… תודה?” הוא חייך אלי ואני הסמקתי ודמי צחקה
"אממ.. בכיף" ניסיתי להרגע
~~~במועדון~~~
-נקודת מבט הארי-
סימנתי לברמנית שתביא לי עוד שוט.
לא הפסקתי לשתות מהרגע שהגעתי לפה. נהייתי שיכור מרגע לרגע, אבל אם זה מה שיגרום לי לשכוח מאמבר אז-
אמבר… המחשבות שלי נדדו אליה.
עצמי את עיניי שוב מדמיין אותה…
״אז… הארי סטיילס המפורסם…״ שמעתי קול נשי מאחורי והסתובבתי
אמבר?!
לא. זו לא היא. נאנחתי וסובבתי את ראשי בחזרה אל הברמנית, מסמן לה לעוד משקה.
״הי! זה לא יפה! לא למדו אותך נימוסים?״ מי שהייתה מאחורי סובבה אותי אליה
״תעזבי אותי. אינלי מצב רוח״ מלמלתי ושתיתי שוב את המשקה שלי
״אמממ… אז כנראה שזה נכון מה שאומרים עליך…״ היא דיברה אל עצמה אבל מספיק חזק שאני אשמע
״מה אומרים עלי?״ הסתובבתי בחזרה אליה. היא חייכה לעצמה והתיישבה מולי
״אומרים עליך שאתה רודף שמלות, שאתה דופק כל אחת שאתה רואה, שאתה לא ממש נחמד ו-״
״את מאמינה לזה?״ גיחכתי
״אני? אני לא מכירה אותך..״ היא חייכה אלי
״איך קוראים לך?״ שאלתי אותה
״אמה״ היא ענתה לי
״נעים להכיר. הארי סטיילס״ הושטתי לה את ידי וחייכתי חיוך מאולץ
״אז.. הארי. מה אתה אומר ש.. נלך למקום שקט יותר?״ היא קרצה לי
״למה? כדי שתוכלי להגיד לכולם ששכבת עם הארי סטיילס? כדי שתוכלי לממש את השמועות האלו שהארי סטיילס דופק כל אחת? לא בייב.”
״אני לא סתם אחת״ היא קרצה לי שוב
״העין שלך נדפקה היא כל הזמן נסגרת ונפתחת ואני לא יודע למה. כדאי שתבדקי את זה״ זרקתי לה והסתובבתי בחזרה בוחן איזו בלונדינית שרקדה עם בגדים מינימליים במרכז הרחבה.
״אתה חייב כבר לשכוח ממנה״ אמה נאנחה
״מה?? ממי??״ הסתובבתי אליה בחזרה מופתע
״הארי, אני קוראת אותך כמו ספר פתוח. פשוט תשכח ממנה כבר!! היא המשיכה הלאה!!״ היא נגעה בכתפי
״היא לא!! תפסיקי לומר את זה!! את לא מכירה אותי בכלל!!״ ניסיתי להחניק את הדמעות
״אה באמת? תסתכל לשם״ היא הזיזה את פניי לכיוון היציאה של המועדון
״א..אמבר..?״ מלמלתי חלושות
היא עמדה שם, מתנשקת עם איזה בחור.
״אמבר..?״ עדיין בהיתי בה לא מאמין
״זו לא היא!!״ הורדתי את העיניים ממנה והעברתי את העיניים שלי לאמה שעמדה לפניי. רק אז הבחנתי איך היא נראית. היא הייתה גבוהה, לא רזה ולא שמנה, עור קצת שחום, שיער חום-שטני עד לאמצע הגב, מדורג עם פוני בובה, עיניים חתוליות בצבע חום דבש, וחזה דיי גדול. היא נראתה לי מוכרת אבל לא הצלחתי לזהות מאיפה..
״אבל זו היא..״
״לא נכון!! היא אמורה להיות עכשיו בארצות הברית!!״ צעקתי והתחלתי להתקדם לעברה
״לא!!״ אמה צעקה ומשכה אותי אחורה לפני שיכולתי לעשות צעד נוסף
״למה?״
״כי.. אתה לא רוצה שהיא תחשוב שאתה עוקב אחריה נכון?״ היא אמרה
שתקתי ושוב הבטתי בה. דמאט. איך היא יכולה להפסיק לנשום כלכך הרבה זמן?? הורדתי את המבט שלי מאמבר והבטתי באמה
״בואי נלך. בואי נלך מפה…״ מלמלתי ותפסתי את ידה של אמה
״לאן?״ היא שאלה מבולבלת
״אלי.. בואי.. נכיר״ בלעתי את רוקי
היא חייכה אלי חיוך מעודד והלכה אחרי.
~~~נקודת מבט כללי~~~
״אלי… בואי.. נכיר״ הארי מלמל
אמה הארי יצא החוצה ואמה התעכבה מעט מאחור
״תודה. אני חייבת לך״ היא לחשה ל״אמבר״ הן החליפו מבטים וחיוכים
ולאחר מכן, היא יצאה אחרי הארי, ונכנסה למכונית שלו.