?What To Do (עונה 2) פרק 10

-נקודת מבט הארי-
"אז… טיילור,”התקרבתי אליה עם שני כוסות אלכוהול
"חברה טובה של אמבר מה?” התיישבתי לידה ולגמתי מהמשקה שלי.
"אממ.. כן. אפשר לומר" היא צחקה
"אז חשבתי לעצמי, שאולי תרצי לצאת מתישהוא..” מה. אמרתי. עכשיו. ?!
"אתה לא יוצא עם האמה הזו?” היא הרימה גבה ושתתה גם היא מהמשקה שלה
"לא… בדיוק נפרדנו.” או ואבוי לי. כמה שרציתי לסטור לעצמי. מה לעזאזל-
"אני אשמח" היא חייכה אלי וקמה מהכיסא שלה, מושיטה לי פתקית עם המספר שלה
"איפה היית?” אמה בדיוק התקרבה
"אמה, אנחנו צריכים לדבר.” הושבתי אותה לידי
"מה קרה?”
"אני חושב שאנחנו צריכים לקחת הפסקה קצרה ו-”
"זה בגלל אמבר נכון?” היא סיננה בכעס
"מה-”
"ידעתי!” היא קמה מהכיסא ויצאה מהר החוצה כועסת
אלוהים איזה חרא בנאדם אני. אפילו לא רצתי אחריה, לעצור אותה. פשוט המשכתי לשתות. אלכוהול מטומטם שמשתלט עלי. אסור לי לשתות. פשוט אסור לי.
~~~
-נקודת מבט אמבר-
"את!!!” שמעתי קריאה והסתובבתי. אמה. מה היא רוצה?
"את!!” היא המשיכה והתקדמה אלי. העיניים שלה רשפו מכעס. אמא. מה כבר עשיתי?
את!!!” היא חזרה בפעם השלישית והייתי בטוחה שהיא הולכת להתפוצץ
"כן הבנו. תגיעי ל-”
"את לקחת אותו ממני. שוב. שוב!!” היא דחפה אותי אחורה
"אני,” העפתי את הידיים שלה ממני
"לא,” המשכתי להתאבק איתה
"לקחתי,” דחפתי אותה אחורה
"את,” היא העיפה אותי אחורה
"החבר, האידיוט שלך!” התנשפתי
"את כן!!! הוא הרגע זרק אותי!!”
"ואת מאשימה אותי בזה? הסתכלת אי פעם במראה?” עקצתי אותה. אוי לא. היא נראתה כלכך עצבנית שהייתי בטוחה שהעיניים שלה הולכת לצאת מהמקום
פתאום היא קפצה עלי וריסקה אותי על הדשא.
"ככה? אין בעיה! תזכרי שאת ביקשת את זה" מלמלתי והעפתי אותה ממני התחלנו להתגלגל על הדשא, לא מפסיקות לנסות לחנוק אחת את השנייה.
אני לא מאמינה!! אני הולכת מכות עם מישהי בגלל הארי!! בגלל הארי!!
"זה מגוחך. אני בחיים לא אלך מכות בגלל בן. שאני אפילו לא אוהבת" קמתי מהר מהדשא וניערתי את השמלה שלי.
אמה גם קמה
"את צודקת. אני אמנם לא סובלת אותך, אבל הייתי טיפשה כשחשבתי שהוא יעדיף אותך על פניי" היא גיחכה וסידרה את השיער שלה. כמה שהתאפקתי לא לתת לה אגרוף
סובבתי את גבי ונשכתי בחוזקה את שפתיי, בולעת את העלבון הזה בשקט.
"1:1. אבל לא לעוד הרבה זמן" אמרתי בקול וחזרתי לאולם.
"חכי! את לא יכולה להשאיר את זה ככה!! את לא תגידי את המילה אחרונה!!” היא צלעה בעקבותי
התחלתי לברוח ממנה לאולם והיא הדביקה את הפער.
-נקודת מבט הארי-
"את לא תגידי את המילה האחרונה!!” שמעתי את קריאתה של אמה
הצצתי וראיתי את אמבר מתקרבת לאולם
"אז אני תכננתי ל-” סתמתי לטיילור את הפה כשנישקתי אותה. פזלתי הצידה וראיתי שאמה ואמבר עומדות ומסתכלות עלינו. חיוך קטן זחל לפני והוא נמחק ברגע שראיתי את אמבר מחייכת.
מה ל- היא לא אמורה לחייך!!
-נקודת מבט אמבר-
"2:1” לחשתי מחייכת לאמה
היא רקעה ברגלה בכעס והתקרבה להארי. היא משכה אותו הצידה בכוח וסטרה לו בחוזקה.
הוא נראה מופתע ותפס את הלחי האדומה שלו. יאו אני עוד שנייה משתינה פה מצחוק.
התחלתי לבכות מצחוק, אני לא חושבת שאי פעם צחקתי ככה…
"מה את צוחקת? כל האיפור שלך נמרח, ואת נראית כמו ליצן" הארי חלף לידי וסינן לי בכעס ואני הסמקתי וכיסיתי במהירות את פניי. התחלתי לרוץ אחריו וכיוון השירותים, והסתגרתי בתוך התא.
שלפתי מתיקי הקטן את המראה ובחנתי את פניי. ניקיתי את המסקרה שטיפה נמרחה ויצאתי מהתא.
כשהתקרבתי לכיוון היציאה הבחנתי בהארי שעמד כפוף ליד הכיור ושטף את הלחי האדומה שלו
"אתה מפגר" שילבתי ידיים ונעמדתי לידו
הוא הרים אלי את מבטו והזדקף
"מקנאה?” הוא הרים גבה וחייך
"היית מת" זייפתי חיוך
"כן בטח"
"תקשיב לי ותקשיב לי טוב,” משכתי לו בשיער
"אם אתה תשבור לה את הלב, אני אשבור אותך. הבנת את זה?” סיננתי לו בכעס באוזן
הוא בלע את רוקו והנהן.
בלי לומר עוד מילה אחת נוספת יצאתי משם.