what my HEART want פרק 2!!!!!

היושששש!!!!! ממליצה בחום לקרוא עם השיר הזה ברקע זה מתאים רצחח!!
little mix-turn tour face
תהנו!!!

באתי לקחת את הצמיד אבל אז "וואו הארי סטילס!!!!" ראיתי חבורת בנות רצות לעברנו ידעתי שזה טוב מדיי אז העדפתי ללכת…
הלכתי לבר, לא ראיתי את דניאל באופק…
"איפה היא???" שאלתי עם קול קצת לחוץ..
"את מי את מחפשת חומד??" שאל אותי בחור די גדול עם קרחת והמון קעקועים, בא מימנו ריח רע של שתייה
"אםםם סתם מישהי" אמרתי..
"קדימה תספרי לי מותק, אצלי את יכולה לשפוך את הלב.." הוא התקרב אליי
"זה כלום!!" צעקתי
"שקט!! אל תצעקי פה" אמר לי והחזיק לי את היד בצורה כואבת במיוחד מה שגרם לצעקה קטנה לפלוט מפי
"תביא לי בירה וגם לילדה הזאת שפה" קרא לברמר
וכך הוא עשה..
"שתי את זה!!" ירק לעברי
"אני לא שותה" עניתי בקול מבוהל.. הוא משך את שערי
"שתי!!"צעק
"בבקשה תעזוב אותי" אמרתי, והקול שלי נשבר.. אבל אז הוא הרים אותי ודחף אותי לקיר
צעקתי אבל לא היה נראה לי שמישהו שמע המוזיקה הייתה רועשת..
הוא אחז בראשי ודפק אותו על שולחן שהיה מונח בפינה אפלה..
נפלתי על הרצפה.. לא הרגשתי כאב רק רציתי ללכת..
פלחתי, כי ידעתי שהוא לא בשליטה והוא לא יודע מהו יכול לעשות לי..
הסתכלתי עליו מלמטע לא ראיתי כל כך טוב, הראייה שלי היה מטושטשת מדמעות ראיתי אותו מרים את היד שהייתה סגורה כאגרוף, עצמתי את עייני ידעתי שזה הולך לכאוב
הוא חבט בי בבטן הרגשתי מסוחררת ראיתי שהוא מתכוון להעיף לי עוד אגרוף שמתי את ידיי על הראש,פחדתי.. אבל אז שמעתי משהו צועק בקול צרוד "עזוב אותה!!!" הרמתי את ראשי לראות מה קורה… הסתכלתי ידיי היה מונחות על הבטן מהפגיעה הקודמת..
לא האמנתי למראה עייני, לא ציפיתי.. ראיתי שם את הארי הוא צעק לעברי "לכי מפה" וראיתי שהוא מקבל מכות חזקות ומדיי פעם מחזיר.. לא יכולתי ללכת..
כאב לי משום מה לא הפציעה.. לראות אותו כך.. "תזהר" צעקתי בקול השבור שלי מדמעות הוא קיבל אגרוף חזק לפה.. הוא עף אחורה לרצפה.. ראיתי שהגבר בא אליי ואז כאילו והארי קיבל כוחות ראיתי את הכעס בעיניו כאילו שממש אכפת לו.. קם והחל להרביץ לו להפיל אותו על הרצפה וחבוט בו עד שאני באתי אליו ועצרתי אותו..
"את בסדר" נגש אליי והסתכל עלי במבט דואג בוחן את פניי..
לא עניתי הרגשתי סחרחורת הוא לקח אותי לשירותים
"הכל סדר" שאל אותי בקול יותר לחוץ,דואג
רצתי לשירותים והתחלתי להקיא, הארי בא איתי והרים את שערי תוך כדי שאני מקיאה..
כמה מביך!!!!!
סיימתי להקיא.. קמתי שטפתי את פניי והסתכלתי עליו..
"תודה, תודה רבה" לחשתי והשפלתי את מבטי.. הוא אחז בסנטרי מה שגרם למפגש בעיננו..
"את לא צריכה להגיד לי תודה" לחש
הסתכלתי עליו "הארי, אתה לא מכיר אותי למה עשית את זה, לא היית חייב לעזור לי.."
"איך את אומרת את זה בכלל?? ברור שאני יעזור לך לא משנה במה" קרץ לי
"וחוץ מזה הייתי בטוח שאנחנו מכירים כבר, לא?"
הנהנתי בחיוך, "רוצה נצא לבחוץ רועש פה מדיי"הסביר
"כן בטח", יצאנו לרחוב וישבנו על הספסל, דיברנו מלא סיפרתי לו על עצמי והוא על עצמו, כמו העובדה שהוא בלהקה הכי מפורסמת בעולם.. איך לא ידעתי את זה??
הרגשתי כאילו אני מכירה אותו כבר שנים הסתכלתי עליו ורק עכשיו ראיתי שהשפה שלו פצועה..
"אוי לא יורד לך דם" אמרתי
העברתי יד על הפה שלו מה שגרם ללב שלי לפעום חזק יותר לקחתי את ידי בחזרה שמתי אותה על הברך שלי מרכינה את הראש, הוא הסתכל עליי והתקרב..
הוא סובב את ראשי וכמעט שלא היה ביננו מרחק..
הרגשתי נואשת לנשיקה הסתכלתי על עיניו בזמן שהוא על שפתיי אבל אז קלטנו פלאש ענק של מצלמה תוך כדאי צעקות לא ברורות ושריקות, התרחקתי..
"למה?" הוא לחש לי
"זה לא מתאים לי, כל זה" לא הבנתי את עצמי.. הייתי צמאה לנשיקה ממנו
"אני הולכת למועדון אני צריכה למצוא את דניאל, חברה שלי" הסברת את עצמי..
"זהו זה הכל, ככה הסיפור ביננו נגמר?"
"אין שום סיפור, תודה שהצלתי אותי והכל"
"זה כלום.. אולי לפחות נחליף מספרים, אני.. אני לא יכול לשכוח ממך.. אני לא יודע למה אבל פשוט לא! ואני יודע שזה גם מה שאת מרגישה, בבקשה אל תשקרי לי אני לא יכול לסבול את זה!!"
"זה לא משנה אם אתה צודק או לא.." לחשתי החלפנו מספרים
חזרנו למועדון ראיתי שם את דניאל רצה אליי..
"איפה היית??" היא שאלה אותי לחוצה
ראיתי מאחוריה גבר בעל שיער בצבע חום ועיניים חומות יפות
"אני בסדר.. מי זה?" לחשתי לה
"אהה תכירי זה ליאם" היא אמרה לי הוא חייך אליי
"אנחנו צריכות לזוז"הסברתי את עצמי "להתראות"
דניאל נתנה לו נשיקה קטנה בשפתיים..מה?????
הלכנו, לפני דלת היציאה נתתי מבט אחד ויודעת בליבי שכנראה אחרון לעבר הארי ראיתי אותו צוחק עם, עם ליאם?? נו טוב ראיתי שהוא מביט בי חייכתי והסמקתי הוא עשה סימן של לב בידיים..
לא יכולתי שלא לחייך והסתובבתי
הגענו הביתה..
"מה זה היה???" שאלתי את דניאל
"מה?" היא ענתה לי עם חיוך גדול על שפתייה
"אל תעשי את עצמך תספרי מייד!!!"
"מחר, אני עייפה, ואם כבר מדברים ראיתי שפגשת את הארי??"
"אהה כן זה כלום, מחר?"
"מחר!!!"
הלכתי לישון ואז קיבלתי הודעה, ראיתי שזה מהארי…
"אליס? מתי נפגשים??" חייכתי
"אנחנו לא!!"
"אנחנו חייבים להפגש" גלגלתי את עייני
"מה גורם לך לחשוב ככה, אדון סטיילס??"
"הצמידים שלך אצלי.." מה??? הם שיא היקרות אין מצב שאני משאירה אותם אצלו!! חייכתי
"יום ושעה" שלחתי לו