What makes you BEAUTIFUL! פרק 13

פרק 13..
אני לא מאמינה שעשיתי את זה. כל החיים שלי הבטחתי לעצמי שאני לא אטעה ככה.. אבל אני לא האמנתי שככה אני אחיה.
שמעתי תקתוק בדלת. שתפתי את פניי, כדיי שלא יראו שבכיתי. הכנסתי את הסכין למגירה העליונה, ופתחתי את הדלת, מסתירה את החתכים עם השרוול.

*נקודת המבט של זואי*
"היי זואי, רצית משהו?" ראיתי את זאיין בפתח ביתו, וישר הורדתי דמעות מזוייפות.
"רק באתי לומר שלום.." אמרתי לו, והוא הסתכל עליי, נדהם.
"מה זאת אומרת שלום? לאן את הולכת? למה את בוכה?" הוא שאל אותי, והמשכתי 'לבכות'. ידעתי שאני טובה במשחק, וזה יצליח לי.
"קים התחילה להאשים אותי בכל מיני דברים.. סתם לריב איתי.. וכשניסיתי להבין על מה היא כועסת, ולהסביר לה שלא עשיתי כלום, היא פשוט גירשה אותי מהבית." אמרתי לו, והוא היה בשוק.
"אני לא מאמין שזה מה שהיא עשתה לך!" הוא אמר לי, וחיבק אותי.
התנתקנו מהחיבוק, והוא הסתכל עליי, בשתיקה. "לאן את תעברי?" הוא שאל אותי, אחריי שתיקה מביכה של אולי דקה.
"אני חושבת שאני אחזור לארץ.." אמרתי לו, מנגבת את דמעותיי בעזרת ידי הימנית. "באתי להיפרד."
"את רוצה לעבור לגור אצלי?" הוא שאל אותי, בדיוק כמו שרציתי. "ככה תוכלי גם להסביר לה, שלא עשית את מה שעשית." הוא אמר, וחייכתי.
"הייתי שמחה.. אבל אני לא רוצה להיות נטל.." אמרתי לו, והשפלתי את ראשי.
"את בחיים לא נטל!" הוא אמר בחיוך. "בשביל מה יש חברים? יש חדר פנוי בדירה שלי, מעכשיו הוא שלך. תיכנסי!" הוא אמר, ופינה לי את הדרך. נכנסתי והנחתי את המזוודות בסלון.
יופי, זה עבד. עוד יום או יומיים- הוא שלי.

*נקודת המבט של קים.*
"היי הארי." אמרתי, מחביאה את ידיי מאחוריי גבי. "רצית משהו?"
"סתם לקפוץ, לומר שלום.." הוא אמר לי בחיוך השמח שלו, ונכנס לבפנים. סגרתי את הדלת, והתיישבנו על הספה.
"את יודעת שהיום זאיין בא לבית שלי, והתחיל לריב איתי?" הוא שאל אותי, ולא האמנתי.
"למה הוא רב איתך?" שאלתי אותו. התעניינתי. הארי הוא החבר הכי טוב שלי- הייתי חייבת לדעת.
"מישהו סיפר לו שהתנשקנו." הוא אמר לי, עדיין בחיוך. "איך אני אתנשק איתך? את החברה הכי טובה שלי!" הוא אמר, וחייכתי אליו.
"צודק, ואם מישהו חושב שהוא יאמר את זה ואנחנו נתרחק, הוא ממש טועה! אני לא אוותר עליך!" אמרתי לו, והוא חיבק אותי.
"עכשיו לעניינים יותר חשובים. מה איתך ועם זאיין?" הארי שאל אותי, והחיוך התחלף לקצת עצב. האמת היא- שהרבה עצב.
"היום גיליתי שזאת זואי עשתה את הכל." אמרתי לו, והוא ישב מולי עם פה פעור.
"זואי? למה היא עשתה את זה?? אתן החברות הכי טובות!" הוא אמר לי נדהם, והאמת היא שגם אני נדהמתי ולא האמנתי.
"אני לא יודעת.. אני חושבת שזה בגלל שהיא רוצה את זאיין. אז בקיצור, היום הלכתי לזאיין וסיפרתי לו.. והוא אמר לי ש.." אמרתי ועצרתי מעט. "שהוא לא הרגיש עליי כלום. בכלל." המשכתי את המשפט, כמעט בבכי, והארי חיבק אותי.
"אל תהיי עצובה.. ברור שהוא הרגיש אליך משהו. אם הוא לא היה מרגיש אליך משהו, אז למה הוא בא אליי ורב איתי? וחוץ מזה, הוא אמר לי היום שהוא אהב אותך.." הוא אמר לי, וניתקתי את החיבוק שלנו.
"באמת? זה מה שהוא אמר?" שאלתי, די מאושרת.
"זואי הזאת הרסה הכל.. אל תהיי עצובה בגללה.." הארי הרגיע אותי, וקם ממקומו. "טוב אני אלך, תתקשרי אליי אם יקרה משהו?" הארי שאל אותי, והנהנתי בחיוך.
הוא כזה חבר נהדר!