What makes you BEAUTIFUL! פרק כפוול!

פרק 8..:)

*נקודת המבט של קים.*
"היי קים, רצית משהו?" זואי פתחה לי את הדלת בחיוך.
"רציתי לשאול אם את רוצה לאכול.." אמרתי לה, והיא הנידה ראשה לשלילה.
"זה בסדר, זאיין קנה לי לאכול כבר.." היא אמרה לי, והלכתי לכיוון החדר. החלפתי את בגדיי המועדון שלי לפיג'מה התכלת שלי, ונשכבתי על המיטה. רק חשבתי על כל מה שהולך להיות לי מחר. הריי, אני הולכת לחפש את ההורים שלי!
עצמתי את עיניי, וניסיתי להירדם. חשבתי על זאיין, חשבתי על הארי, חשבתי על זואי, חשבתי על מארק ואליז, חשבתי על נייל לואי וליאם, חשבתי על..
ופתאום, הפסקתי לחשוב.
נרדמתי.

פרק 9..:)

"בוקר טוב קים!" שמעתי את זואי נכנסת לחדר שלי. פקחתי את עיניי לאט לאט, וראיתי אותה עדיין בפיג'מה הוורודה שלה.
"בוקר טוב.." אמרתי לה, משפשפת את עיניי בעדינות, ומסתכלת על ידה. "הכנת גם לי שוקו?"
"זה בשבילך!"היא אמרה לי, והגישה לי את הכוס.
"תודה!" אמרתי לה בחיוך, ושתיתי את השוקו. השוקו של זואי, הוא השוקו הכי טעים!
היא ידעה בדיוק איך אני אוהבת, כמה מים חמים וכמה חלב, ותמיד הכינה את זה מכל הלב.
"את מתארגנת מהר ואנחנו יוצאות?" זואי שאלה אותי, והנהנתי.
"תתארגני גם את, אלא אם כן את רוצה ללכת לחפש את ההורים שלי עם פיג'מה וורודה.." אמרתי לה, והיא צחקקה.
"עשר דקות." היא אמרה לי, וחייכתי אליה.
שתיתי את השוקו במהירות, והנחתי את הכוס על השידה שליד המיטה שלי.
רצתי לכיוון חדר הארונות, שם בארון הלבן היו לי בגדים.
חיפשתי בין כל הבגדים משהו ללבוש, ולבסוף לבשתי חולצת טי לבנה, נעלה ווסט שחור וסקיני ג'ינס. נעלתי את האולסטאר שלי, והלכתי לכיוון המטבח עם כו השוקו הריקה שבידי. הנחתי אותה בכיור, ורצתי לשירותים, מסדרת את שיערי הפרוע.
"סיימת עם הסידורים שלך?" זואי שאלה אותי, והנהנתי בהסכמה. יצאנו מהבית, ונעלתי את דלת הבית טוב טוב.
"יצאנו?" שאלתי אותה, והלכנו ביחד לכיוון הכביש למטה. עצרנו מונית, ועלינו עליה במהירות.
"לאן אתן רוצות ללכת?" נהג המונית שאל אותנו, ומיהרתי לענות.
"רחוב *** מספר 69" אמרתי לו [סורי על ה-* פשוט אני שעה כבר חושבת על שם לרחוב :OO:]
נסענו בערך כ-15 דקות ולבנתיים אני וזואי דיברנו על מה שאנחנו הולכות לעשות.
הוא הוריד אותנו מול המבנה. מבנה גדול ולבן, רב קומות.
נכנסנו למבנה, רואות אנשים עם חליפות נכנסים ויוצאים. נכנסנו למעלית, והיו שם לחצנים על 25קומות. בחרנו את קומה 7, ככה לפחות כיוונו אותנו ללחוץ, וחיכיתי בקוצר רוח להגיע לקומה הזאת. דלת המעלית נפתחה, קומה 7. מולנו הייתה דלת, ועלייה רשום 'משרד.'
תקתקתי בדלת, ושמעתי 'היכנסו'. נכנסתי, וזואי אחריי, והתיישבתי על הספה שממול האיש שעבד במשרד.
"שלום, אני קים וזאת זואי." אמרתי לאיש, ולחצתי את ידו. האיש היה מעט קירח, ושיערו לבן, הוא היה לבוש בחליפה ונראה ממש מבוגר.
"אני ג'ורג' רובינסון" הוא אמר לי, לוחץ את ידה של זואי.
"מר רובינסון, רציתי לדעת אם יש אפשרות לקבל כתובת או מסםר טלפון של מישהי בקנדה.. שמה הוא אנאל רומנוב." אמרתי לו, והוא הקליד דבר מה במחשב שמולו.
"יש בהישג ידך עוד מידע על אנאל רומנוב? יש 4 בדיוק בשם הזה בקנדה." הוא אמר לי, והעיף מבט למחשבו שנית.
"אין לי, אבל אתה יכול לתת לי את ארבעת הכתובות. אני אסתדר." אמרתי לו בחיוך,והוא העתיק מהמחשב לדף.
"אלו ארבעת הכתובות." מר רובינסון הושיט לי את הדף, ואני הודיתי לו על העזרה.
"תודה רבה.." אמרתי לו, ולחצתי שוב את ידו. יצאנו אני וזואי מהמשרד, מאושרות שקיבלנו את ארבעת הכתובות האלו.
יצאנו מהמשרד, והלכנו לכיוון תחנת המוניות, תופסות מונית הביתה.