what love can do… פרק 2+3 פיצוי על זה שנעלמתי סורי

"בואי אתם עוברים עלינו לבית" אמר והניח את ידו על הכתף שלי.
"אל תיגע בי בבקשה" אמרתי והלכתי מהר יותר וניכנסתי למכונית שלו.
שהגענו לבית שלו הדלת ניפתחה וטרוו רץ אלי הרמתי אותו מהר וניכנסתו פנימה.
טרוור הוריד לי את הכובע והתחיל לבכות.
"מל' מה קרה לך" שאל ואני לא הסתכלתי עליו רק הנחתי אותו על הספה והלכתי למטבח.
"בואי אני יטפל בך" שמעתי את קולו של המתולתל .
עליתי איתו למעלה.
"מה השם שלך" שאלתי והוא הסתכל עלי לפני שניקה את הפנים שלי.
"הארי" אמר המתולתל.
"אח" אמרתי בשקט שעבר על השפה התחתונה שלי.
"מישהו מרביץ לך" שאל בשקט ואני הנדתי את ראשי לשלילה.
"אז מאיפה את מקבלת כל כך הרבה מכות אה" שאל ואני השפלתי את מבטי.
"תחרויות האבקות" לחשתי והארי הרים את ראשי עם האצבע שלו.
"הפסדת נכון" שאל ואני הנהנתי.
"אני חוזרת שוב להתחלה הפעם זה היה על 1500 פאונד, היתי יכולה לקנות לנו טלפונים" אמרתי מבואסת.
"אנחנו נעזור לך להתאמן" אמר ואני חייכתי.
"טרוור אמר שההורים שלכם חוזרים עוד מעט" אמר הארי ואני השפלתי את ראשי שוב.
"הם לא" לחשתי והוא הבין.
"טוב בואי למעטה" אמר ואני הנהנתי הולכת אחריו.
"אז איפה אני וטרוו נישן" שאלתי בחיוך מאולץ.
"יש חדר לכל אחד " אמר בלונדיני אחד.
"ישש תודה ניילר" אמר טרוו וקפץ על ניילר כניראה.
"אתה בחדר האחרון במסדרון" אמר ניילר הזה.
"את בחדר ליד ליאם" אמר הארי.
"תודה שאתם מארחים אותנו פה, ברגע שיהיה לי מספיק כסף אני- אנחנו נעבור" אמרתי וחיבקתי את טרוור.
"תהיו פה כמה שאתם רוצים" אמר אמר אחד עם שיער שחור.
"לילה טוב" אמר טרוור ואני חייכתי עליהם והעלתי אותו לישון.
"מל את חושבת שאבא ואמא יבואו ליום ההולדת העשירי שלי" שאל שכיסיתי אותו בשמיכה.
"אני מקווה מאוד חמוד" אמרתי ונתתי לו נשיקה על המצח.
יצאתי מהחדר שלו רואה את ליאם.
"אממ תודה על הכל" אמרתי וחייכתי חיוך קטן.
"זה באמת בסדר, את רוצה להתקלח אולי" שאל אותי ואני הנהנתי בשקט.
"אה אבל אין לי בגדים" אמרתי והוא הינהן ניכנס לאיזה חדר ויוצא מישם עם כמה בגדים של נשים.
"אהה" רציתי לשאול מאיפה והוא חייך.
"כל הבנות ששחכו אאצל הארי בגדים תמצאי משהו ומחר או מחרותיים תצאי עם חברות של זאין ונייל" אמר ליאם ואני חייכתי בתודה.
ניכנסתי למקלחת ממלאת את האמבטיה. נעלתי את הדלת מורידה את הבגדים.
הסתכלתי במראה על הצלקות שלי.
למה אני מתאבקת?
אה נכון ההורים שלי.
איזה מין הורים אלה?!?
אני לא רוצה להקראות הבת שלהם.
הם עזבו אותנו.
טרוור היה רק בן שנה וחצי!!!
הורדתי גם את ההלבשה התחתונה וניכנסתי למיים.
שכבתי בתוך המים מסתכל על התקרה .
חשבתי.
מה היה קורה אילו הינו נישארים משפחה.
מה היה קורה עם הם לא היו עוזבים אותנו.
הכנסתי את הראש לתוך המים עדין מסתכלת למעלה.
הוצאתי את הראש והתחלתי לנשום מהר.
החלטתי שזהו.
יצאתי מהמים שמה על עצמי מגבת.
יצאתי מהמקלחת עם מגבת סביבי והלכתי לחדר שאמור להיות שלי.
מצאתי כמה בגדים שעולים עלי והתלבשתי.
מה היה מאמין שהחיים שלי יתהפכו.
לפני שבוע גנבתי, פרצתי וישנתי בבניין נטוש.
ועכשיו?
אני נמשכת למשהו שאני בקושי מכירה!!
רגע, אני נמשכת עליו?
מה אני יודעת עליו בכלל?
השם שלו ליאם, הוא עוזר לי וזהו.
נישכבתי על המיטה.
ואו. מיטה, כמה זמן לא היתי על מיטה?!
עצמתי את עיניי מקווה שחלום הזה לא ירדוף אותי שוב.
*****
הלכתי בשקט ברחובות, השעה 12 בלילה.
איפה הוא? שאלתי את עצמי.
הינו אמורים להפגש ב11 וחצי.
"מלאני" שמעתי את קולו והסתובבתי מהר.
"למה איחרתה" שאלתי משלבת את ידי על החזה שלי.
"הייתי צריך לעשות משהו" אמר והתקדם אלי.
"הבאתה את הכסף" שאלתי מתרחקת קצת.
"קודם אני רוצה משהו כתגמול" אמר והתקדם אלי יותר מהר.
"מ.. מה" שאלתי מתחילה לרעוד.
"הבתולין שלך" לחש ואני באותה השניה רצתי בחזרה לבית שלי.
"את לא תברחי ממני" הוא צעק ורץ אחרי.
הוא תפס בידי וסובב אותי עליו…
התחלתי לצרוח עליו.
"לא!!"
"תעזוב אותי"
****
פתאום הרגשתי שמזיזים אותי.
פתחתי את עיניי מהר .
"לא בבקשה דיי" אמרתי התנתקתי מהאחזיה של מי שזה היה וירדתי מהמיטה מהר וברחתי לפינה של החדר.
"מלאני זה אני" שמעתי קול מוכר.
"לי.. ליאם" גימגמתי והוא התקרב אלי.
"מה קרה" שאל והתישב לידי.
"סיוט" לחשתי והוא הרים את הפנים שלי עם האצבע שלו.
"את רוצה לספר לי על מה הוא היה" שאל ואני הנדתי את ראשי לשלילה.
"את רוצה שאני יהיה איתך עד שתרדמי" שאל ואני הנהנתי.
"בואי" אמר וקם. ליאם הושיט את ידו אלי ואני נעזרתי בה לקום.
נשכבתי במיטה הזוגית הענקית שהיתה בחדר שלי.
ליאם נשכב מאחורי ובהתחלה היסס לפני ששם את הידים שלו על המותניים שלי והזיז אותי יותר קרוב עליו.
עצמתי את עיניי מנסה להתרכז רק בקצב הנשימות של ליאם. ….
….
משהו סינוור את עיניי ואני פתחתי אותם קצת רואה את ליאם פותח את הווילון .
"בוקר" אמרתי והוא הסתובב ולרגע הוא היה נירא כמו מלאך!
"בואי אני יכין לנו ארוחת בוקר" אמר והרים את ידו לכיווני ומהר הוריד אותה שהבין מה הוא עושה.
"אוק" לחשתי וירדתי אחריו בשקט.
התיישבתי באחת הכיסאות הגבוהים שהיו מסביב לאי שיש להם באמצע המטבח.
"מה את רוצה" שאל ואני פשוט כמתי והסתכלתי מסביב.
"אני יכולה לנסות להכין משהו" שאלתי והוא הנהן.
"אני כבר 9 שנים כמעט לא הכנתי את זה אז שקט" אמרתי ואז ניזכרתי בטרוור.
"אוי שיט מה עם טרוור" הסתובבתי אל ליאם והוא צחקק קצת.
"נייל לקח אותו לשחק בייסבול" אמר ליאם ואני נרגעתי.
"איפה כל השאר" שאלתי וחזרתי למצרכים שהוצאתי.
"הארי הלך לבקר את אמא שלו, לואי הלך לקניון וזאין הלך להביא את מייגן ורייצ'ל מהשדה תעופה" אמר
שמתי את הבלילה בתוך כוסות נייר קטנות והכנסתי לתנור .
"ואו הריח כבר הורג אותי" אמר והתקרב אלי.
עמדתי מול התנור וחשבתי.
פתאום הרגשתי את הידים של ליאם על המותניים שלי.
זאת ההרגשה הכי טובה שהרגשתי בחיים שלי.
הסתובבתי והידים שלי היו על החזה שלו ואני לאט לאט הסתכלתי למעלה.
"אמ ה.. הקאפקייקס" לחשתי בזמן שאני מסתכלת לו בעיניים.
"כן" אמר מהר והתרחק ממני.
הוצאתי את הקאפקייקס מהתנור ועשיתי להם ציפוי יפה והגשתי בצלחת על השולחן איפה שליאם ישב.
"הן ממש טעימות" אמר ואני הנהנתי עדין מנסה להוריד את קצב הלב שלי.
"אני מצטער על מה שעשיתי מקודם" אמר ואני סוף סוף הסתכלתי עליו.
"אמ זה יהיה מוזר עם אני יגיד שאני דיי אממ זה היה די נוח ונעים" אמרתי והלחיים שלי תפסו גוון ורדרד ואני מהר הורדתי את הראש.
נשמתי עמוק ויצאתי מהמטבח. התישבתי בספה בשקט.
"זה יהיה חמוד" שמעתי אותו אומר ואת הכסא זז.
"אני עולה למעלה, אבל קודם אני יקח משהו לשתות" אמרתי והלכתי למטבח מחשפת משהו לשתות ואז ראיתי בקבוק של וויסקי שעולה 600 פאונד.
לקחתי אותו ועליתי מהר למעלה.
לקחתי שלוק ואז שלוק גדול יותר. הרגשתי כבדה מרגע לרגע.
אבל אחרי שבדקות הראשונות הכל נראה כיף התמונות חוזרות לראשי.
*"את הבתולין שלך" *
"אחחח" צעקתי וזרקתי איזו כוס על הקיר.
"תפסיק" המשכתי והפלתי את המראה לרצפה .
"מלאני מה קרה" ליאם נכנס מהר וראה את הבקבוק וויסקי חצי ריק.
"תתרחק ממני" הזהרתי אותו.
"אוח דיי תפסיק להגיד את זה" זרקתי את הבקבוק לקיר הנגדי ותפסתי את ראשי בין ידי.
הקול חזר בראשי.
*הבתולין שלך*
*הבתולין שלך*
*הבתולין שלך*
*הבתולין שלך*
*הבתולין שלך*
*הבתולין שלך*
לא הצלחתי לראות כלום, לקחתי כל מה שהיה בדרך שלי וזרקתי אותו.
"מלאני" פתאום שמעתי קול.
"מלאני תפסיקי" שמעתי קול קטן יותר.
"טרוו" לחשתי ונפלתי על הרצפה.
חזרתי לראות וראיתי מעלי את נייל טרוו וליאם.
"תעשה שזה יעצור" אמרתי ותפסתי בידו של טרוו.
"הוא שוב צועק עליך" הוא שאל בשקט.
"כן בבקשה" אמרתי והוא הרים מעט את ראשי והניח אותו על הרגליים הקטנות שלו.
"הוא לא פה יותר" הוא לחש לי וליטף את הראש שלי.
"איזה הפעם" שאל ואני חשבתי לרגע.
"ישן" אמרתי והוא התחיל לשיר לי את אחד השירים של הביטלס.
עצמתי את עיניי.
"טרוור" לחשתי והוא עצר .
"מה מל'" שאל ואני קמתי והרמתי אותו על ידי.
"אתה האח הכי טוב שיש" אמרתי וחיבקתי אותו חזק יותר.
"את חושבת שטובי יחזור הפעם" הוא שאל ואני הנדתי את ראשי.
"אני אוהב אותך מל" אמר ואני חיזקתי את אחיזתי סיבוב ונתתי לדמעות ליפול.
"לך להתרחץ" אמרתי שעזבתי אותו.
נשענתי על הקיר והסתכלתי על הבלגן מסביבי.
"מי זה שצועק עלייך" שאל ליאם וראיתי את נייל לוקח את טרוור מהחדר.
"לא עניינך" עניתי והוא התישב לידי.
"עם את רוצה לדבר את יודעת איפה למצוא אותי" אמר וחייך חיוך קטן
"אממ יש סיכוי שאני ישן איתך היום או משהו אני לא ישנתי כל כך טוב מאז לפני תשע שנים" אמרתי והוא הנהן.
"ואו" שמעתי קול נשי.
"ריי תראי זאת החמודה שזאי זאי דיבר עליה" לחשה בקצת חזק מישהי עם שיער שחור.
"אני שמעתי את זה" אמרתי ואותה אחת הסמיקה.
"אני מייגן וזאת אחותי רייצ'ל" אמרה הזאת עם השיער השחור וחייכה אלי.
"זאי זאי" שאלתי אחרי רגע ומייגן הסמיקה.
"כן ולרייצ'ל קוראים ריי" ואני הנהנתי וצחקתי.
"אני מלאני וזה הסוג של חדר שלי" אמרתי מניפה את ידי באוויר.
"התפרצות עצבים" שאלה רייצ'ל. יש לה שיער בלונדיני שטני ההפך הגמור משל מייגן והן אחיות?
"לא או שכן" אמרתי לא כל כך בטוחה.
"עכשיו 12 את רוצה שנצא לקניון בארבע ככה" שאלה מייגן וחייכה אלי.
"אין לי כסף" אמרתי והן חייכו והלכו.
"אני יביא לך" אמר ליאם.
"לא" אמרתי בהחלטיות וקמתי מהרצפה.
"אני רציני, אני חייב לך" אמר ואני הסתכלתי עליו מבולבלת.
"אמ אני לא כזה יכול להסביר מה" אמר וגירד בראשו.
"אוקי תודה" אמרתי והוא חייך אלי.
ליאם יצא מהחדר ואני נשארתי בחדר חושבת.
ירדתי למעטה רואה את מייגן וזאי זאי מתנשקים.
"אייכ" אמרתי וכיסיתי את עיניי והמשכתי ללכת ואז נתקעתי בספה ונפלתי.
"מה איכ כולה נשיקה" אמר זאי זאי.
"הי זאי זאי מאז ומתמיד לא אהבתי נשיקות או אהבה" אמרתי והוא הסמיק.
"כן זאי זאי ככה מייגן אמרה שקוראים לך" אמרתי והוצאתי לשון.
"טוב ליאם מכין ארוחת צהריים זה הולך להיות טעים" אמר נייל ושפשף את ידיו
"אה והוא אמר שאת קנית את הכאפקייקס המדהימים האלה מאיפה" שאלתי בזמן שאחד מהם היה בפה שלו.
"אייכ לא יפה לאכול בפה פתוח" אמרתי וכיסיתי את עיניי שוב.
"אני הכנתי" הוספתי אחרי רגע.
"או אלוהים אדירים" אמר ואז התקרב אלי והרים אותי על הכתף שלו.
"נייילללללל תוריד אותי" צרחתי עליו ודפקתי את ידי על גבו.
הוא הוריד אותי במטבח מול השיש והצביע עליו כמו ילד קטן.
"עוד" אמר בקול תינוקי.
"אוקי הייתה צריך רק לבקש" אמרתי וגילגלתי את עיניי.
הכנתי עוד תערובת של כאפקייקס.
"את צריכה לפתוח חנות" אמר נייל מאחורי.
"לא אני לא" אמרתי והכנסתי אותן לתנות.
"באיזה צבע אתה רוצה את הציפוי" שאלתי והוא חשב לרגע.
"כחול" אמר ואני צחקקתי בזמן שצבעתי את הקרם.
הוצאתי את הכאפקייקס מהתנור ועשיתי עליהם את הציפוי.
נייל בא לקחת את אחד ואני נתתי לו מכה על היד.
"הי אחרי ארוחת הצהריים" אמרתי בקול נוקשה.
"טוב" הוא ענה במבט של ילד קטן.
התישבנו בשולחן, מצד שמאל טרוור ומצד ימין ליאם, מצידו השני של ליאם ישבה ריי ולידה נייל,
לידו מייגן ולידיה זאין.
אחרי שאכלנו ארוחת צהריים נייל הסתער על הכאפקייקס.
"את מוכנה" שאלה מייגן ואני הנהנתי.
ליאם תפס בידי והביא לי את הכרטיס אשראי.
"תודה" לחשתי וחייכתי עליו.