?What did I do wrong-פרק 1

(למי שלא קראה את ההקדמה אני ממליצה לקרוא לפני שאתם קוראים את זה)

-פרק 1-
אני רואה שמיים,שמיים ודם.
אני בשולי כביש נטוש,ואין לי מושג איך קוראים לי.
המקום שומם,אפילו ציפור אין כאן.
"הנה היא" שמעתי קול לא מוכר.
כמה אנשים רצו לכיווני,לפי בגדיהם הבנתי שהם מהמשטרה ומצלב האדום.
אישה,שנראתה בסביבות גיל העמידה,ניגשה אליי ואמרה "הכל בסדר קיילי,אנחנו כאן ואת בטוחה עכשיו .ההורים ש…"לא נתתי לה לגמור וקטעתי אותה באמצע המשפט "מי זאת קיילי?", האישה הביטה בי במבט מלא רחמים וענתה "זאת את חמודה….",אז קוראים לי קיילי….
השוטרת דיברה עם כמה אנשים,כנראה עם פרמדריקים וכמה שוטרים. כמה פרמדריקים ניגשו אליי ואחד התחיל לדבר איתי "בואי קיילי נעלה לאמבולנס",והם העלו אותי לאלונקה.התחלנו לנסוע. בינתיים בחור דיבר איתי בזמן שהוא ועוד פרמדריק הכניסו עירוי לגופי ודיברו בשפה רפואית לא ברורה, "היי קיילי, אני דילן, ועכשיו אנחנו בדרך לבית החולים.יש משהו שאת זוכרת שתוכלי להגיד לי על עצמך?" אני מסמנת בראשי לשלילה.

-נקודת מבטו של סקוט ,אח של קיילי-(4 ימים קודם לכן)
לא נמאס לה?,לא נמאס לה להיות כזאת רעה?. אני יודע שזאת בכל זאת אחותי אבל אין לה בושה? לכתוב משפט כזה רע על ילד שלא עולל לה כלום?.אין לי מושג מאיפה גדלה השנאה הזאת כלפיי נייל,אבל אי אפשר להתעלל במישהו כל כך הרבה כמו שאחותי מתעללת בו."תמות כבר….למה אתה לא מתאבד,אמן שמישהו יחנוק אותך,תמות כבר אף אחד לא צריך אותך יותר!….."אין לי מושג איך הוא יכול לסבול את זה.
"סקוט רד למטה" אמי צעקה וקטעה את מחשבותיי. השעה 14:38 בצהריים,היא לא צריכה להיות בעבודה?"
כשאני יורד אני מגלה את אבי ואמי יושבים על הספה "אתה יודע לאן קיילי הלכה אתמול?" אבי שאל "ניראה לי למסיבה של אדי" "ועם מי היא הלכה?" אמי שאלה "עם אליסון וקמרון" השבתי "אז איפה היא? אמי אמרה בשקט. "אפשר לעלות" שאלתי ובלי לחכות לתשובה עליתי לחדרי.

-נקודת מבט קיילי: זמן הווה-
אני פוקחת את עיניי ורואה גבר ואישה,האישה בוכה והגבר מחבק אותה.
"קיילי? קיילי מתוקה שלי את לא מבינה כמה אנחנו שמחים לראות אותך." האישה אמרה וחיבקה אותי.
"מי אתם?"שאלתי אותם,והאישה פרצה בבכי שוב.
הפעם הגבר דיבר"אני בן וזאת ניקול,ואנחנו ההורים שלך".
"אני מצטערת שאני לא זוכרת אתכם"עניתי להם, "סאת לא אשמתך חמודה שלי"האישה ענתה והם סיפרו לי כמה דברים בסיסיים עלי.
אז אני קיילי וולטון,לפני 4 ימים נעדרתי ביחד עם חברתי,אליסון מילר, שעדיין נעדרת,ויש לי אמנזיה רטרוגית. (סוג של מחלת שכחה שנגרמת בעקבות אלכוהליזם,תאונות….
באמנזיה זו רק חלק מהזיכרון נפגע ודברים בסיסיים לא נשכחים כמו קשירת שרוכים,שפה וכדומה…. ניראה לי שזה מה שזה…)

-נקודת מבט סקוט(היום שבו קיילי נעלמה)-
במשך היום ההורים של היו עסוקים בפאלפונים,וזה לא היה בנוגע לעבודה…
עכשיו באמת עולה השאלה "איפה קיילי?" ,אבל לא ייחסתי לזה יותר מידי חשיבות.
בסביבות השעה תשע בערב הורי קראו לי למטה,ראיתי את אמא בוכה ואפילו אבא הזיל כמה דמעות.
לא הבנתי מה קורה פה,ואז אבא ישר הטיל את הפצצה "קיילי נעלמה".