Well Liam Peyne? Thank you פרק שלישי(:

פרק 3-

״טוב, בואי צריך להכניס את הבגדים שלך לארון״ הושיט לי את ידו ליאם לאחר שקם מהמיטה הגדולה
ירדנו לקומה למטה והבטנו בשקיות המרובות
״יש לי רעיון״ אמר והבטתי בו בשאלה בכדי שימשיך
״נשים את כל השקיות במעלית ונעלה אנחנו במדרגות ושהמעלית תגיע לקומה למעלה ניקח את הכל
״יש לכם פה מעלית?״ התפלאתי, רואים שלא חסר להם כסף אבל איפה המעלית?
״כן היא אחרי המסדרון ששם״ הצביע ליאם לעבר המעלית
ולפתע נזכרתי שהגעתי לכאן נכנסנו למעלית..
״אוקיי״ הנהנתי בהבנה ותפסתי מספר מרובה של שקיות בידיי הקטנות ופניתי לעבר המעלית כשליאם אחריי
ליאם הניח את השקיות שהיו ביד ימין שלו ולחץ על כפתור הפתיחה, הכנסתי את כל הבגדים שהיו בשתיי ידיי והלכתי להביא עוד

***
״צריך לרוץ ללמעלה עכשיו״ אמר ליאם כששמנו את השקיות האחרונות הרים אותי והחל לרוץ במדרגות ללמעלה סוחף את צחוקי והגענו לפתח המעלית ומיד תפסנו את השקיות והכנסו לחדרו של ליאם וכנראה שעכשיו גם שלי
״אני שניה בא״ אמר ונכנס לחדר השרותים
ובינתיים התחלתי לפזר את הבגדים מהשקיות מקפלת הכל במהירות ומכניסה למקום קטן שהיה ריק בארון, בואו נגיד ככה.. אני הבן אדם הכי לא עצלן בעולם, בפנימיה היינו צריכים לעשות הכל לפי זמנים קצרים ומסוימים, דבר אחד מטריד את ראשי, בפנימייה, היה לי שותפה לחדר, סטייסי שהיא הייתה החברה הכי טובה שלי, והיה לי שם ידיד שהוא היה כמו חברה הכי טובה, הוא הומו כך שזה לא הפריע .
אני לא יודעת מה איתם, איפה הם אחרי הפנימיה, אני ממש דואגת להם
״וואו את מהירה״ אמר ליאם בהתפעלות כשראה שחצי מהשקיות פונו לארון לאחר שהוא יצא מהשרותים
״אם אתה אומר״ אמרתי כשפניתי לשקית נוספת והכנסתי אותה לארון
״רגע זה בכלל בסדר ששמתי את הבגדים כאן? פשוט זה היה ריק״ אמרתי טיפה בלחץ כשהפסקתי לשניות עם הבגדים
״זה בסדר אלה, את חייבת להפסיק להילחץ מכל דבר״ אמר כשחייך לעברי בחיוך קטן
״פשוט.. הכל חדש לי ואני לא רגילה״ נאנחתי בחצי חיוך
״לעזור לך?״ שאל כשהמשכתי להכניס את הבגדים
״אם אתה רוצה, אני לא אתנגד״ ציחקקתי והוא הרים שקית אקרית מהריצפה אוי לא. לא לא לא זה לא קורה לי
״את השקית הכי טובה בחרתי״ הגדיל את חיוכו ליאם כשראה את שמה של החנות
״לא לא לא בסדר אני לא צריכה עזרה״ מיהרתי להגיד בבמבוכה
ליאם שלף החוצה חזיה שחורה
הרגשתי איך האדמה נפערת מתחתי ואני נבלעת לתוכה במבוכה
״וואו״ בהה ליאם בחזיה, בואו נגיד שאני דיי מפותחת בחזה
״איזה מידה את?״ שאל בציפיה והסתכל לפרצוף האדום שלי
״אני לא יגיד לך״ הנדתי את ראשי לשלילה
״טוב את זה אני שם לך כאן״ הצביע והניח את החזיה במגרה ליד שלו
״תודה״ צבע הפנים חזר אליי

••••

״סיימנו״ הרמתי את ידי לאוויר. כקראית ניצחון
העברתי את מבטי למיטה קולטת את ליאם ישן והוא פשוט כזה חמוד התקדמתי לעברו באיטיות בכדי לא להעיר אותו, והתיישבתי על המיטה בעדינות והסכלתי עליו
שפתיו היו פתוחות ותפוחות ודרשו נשיקה גופו השרירי היה חשוף, למעט רגליו, שאותם כיסה טרניג אפור וארוך
״ליאם״ לחשתי בעדינות כשליטפתי את זיפיו היפים שמעניקים לו מראה גברי
רפרפתי את שפתי בעדינות ונשקתי קלות על שפתיו. לפתע שפתיו זזו והחזירו נשיקה
״דפוק הבהלת אותי״ הטחתי בו כשנתתי לו מכה על החזה ומצטערת על כך שניה אחרי חזהו היה משורט לריבועים קשים ושריריים
״עכשיו אפשר נשיקה?״ שאל בחיוך כשניסה לנשק אותי והתיישב
הוא תפס במותניי עם ידיו הגדולות והניח את גופי עליו בעדינות, כל אחת מרגליי הייתה מופנת לצד אחר בצידיי גופו כשהוא יושב
הרגשתי את שפתיו מתחילות לנוע על שלי, ואיכשהו, הצלחתי לגרום לשפתיי לנוע בהתאמה לשלו. השפה התחתונה שלו נכנסה בין השפתיים שלי, ואני סגרתי עם שפתיי על השפה שלו, מנשקת אותו בחזרה. אין לי מושג איך ידעתי מה לעשות.. זה פשוט.. בא לי בטבעיות, או אולי מכל הפעמים שראיתי את הילדים בפנימייה מתנשקים.. הוא הוציא את שפתו התחתונה מבין שלי ומיקם שם את שפתו העליונה במקום, גורם לצמרמורות לעבור בגופי, הרגשתי את עצמי נמסה, מתמסרת לשפתיים המלאות והמתוקות שלו.
״ליאם ואלה אתם באים לאכ-..״ נכנס במהירות נייל ומיד התנתקתי משפתיו החמות של ליאם וקברתי את ראשי בחזהו של ליאם במבוכה ופרצופי אדום דומה לעגבנייה
״פשוט תרדו למטה״ סגר את הדלת נייל המבועת שניות לאחר שבהה בנו בתהדהמה
״פעם הבאה, זה רק שהדלת נעולה״ מילמלתי לחזהו גוררת את צחוקו שנגרם מהביישנות שלי
____________

״אז ליאם ואלה.. מה יש לכם לספר לנו?״ שאלה בחיוך פרי
״כלום״ מיהרתי להגיד
״אז מה נייל סיפר לנו?״ שאל בחיוך שובב הארי
״מה נייל סיפר?״ החזיר אליו ליאם
״שהתנשקתם״ השאיר עליו את החיוך השובב
״אה.. אנח..- פשוט..״ מלמלתי, לא היה לי דבר להוציא מהפה, בכל זאת.. זה דיי נכון
״אנחנו ביחד. זהו.. ואל תעשו מזה ביג דיל בבקשה״ הודה ליאם
״מזל טוב״ חייכו אליינו כולם בהתרגשות
״תודה״ מלמתי מסמיקה
״אז עכשיו אני ופרי יכולים להתנשק ליידך.?״ שאל זאין בתימהון גורם לפרצופי להאדים
״אמ.. אני אף פעם לא אמרתי שלא.. זה פשוט.. דיי מביך בכללי..״ מילמלתי כשראשי מופנה לשולחן והוא כולו אדום. מה כבר הייתי יכולה להגיד? אחת השיחות הכי מביכות שהיה לי
״טוב אני ואלה יוצאים היום אז תהנו לכם״ פצח את פיו ליאם ומשך בידיי בעדינות לעבר הקומה למעלה בכדי שנתארגן
״לאן הולכים?״ שאלתי והבטתי במראה, הצבע חזר לפניי הלבנות
״הפתעה״ חייך לעברי
״ומה ללבוש?״ שאלתי כשהתישבתי על המיטה בעדינות
״משהו פשוט.. חולצה וג׳ינס״ אמר כשהתישב לידיי
״יש לי משהו להגיד לך היום.. דיי מביך מיצידי.. אבל אני אתמודד״ חיבק את גופי בעדינות
חייכתי לעברו בעדינות, מחכה לשמוע מה הדבר אשר מביך את החבר שלי
פסעתי לעבר חדר הארונות הגדול ושלפתי משם ג׳ינס בהיר וארוך עם סוודר סגלגל עברתי לעבר המראה ופיזרתי את שערי בעדינות, השחלתי את הגומיה ליידי ולפטתי בעדינות כל חלק בשיערי לקוקו ארוך וחלק, בדיוק כאשר התכוונתי לשים את הגומיה, תפס ביידי בחולשה ליאם ״הוא יפה יותר כשהוא פזור״ אמר וחייך. הורדתי את ידיי וסידרתי את שערי, שלם שינוי היה פזור
״איזה נעליים לקחת?״ שאלתי
״תיקחי.. משהו עם גרביים״ חשב וענה
״אווולי. תגלה לאן הולכים?״ חייכתי חיוך מתוק,שחושף את שתיי גומותי הבולטות. הרבה בפנימייה אמרו לי שהוא ממיס, ומחייב שיחכו אליו חזרה
למה לא ננסה? חייכתי לעצמי בלב
״אה.. אני.. לא יכול.. פשוט״ קטע את עצמו ״מאיפה הבאת את החיוך החמוד הזה??״ ציחקק אלי
״נו נו נו אז אתה מגלה לי??״ שאלתי בסקרנות יתר וחיוך גדול
״הולכים להחליק על הקרח״ השיב לי ונאנח
אז מצאתי את נקודת החולשה של ליאם, החיוך הזה
״יש! שהייתי קטנה, היו מראים לנו סרטים, ופעם היה סרט על ברבי שהחליקה על הקרח, ובעקבות זה, היא מצאה את הנסיך שלה, אז היה לי חלום, להיות היא״ חייכתי באושר כשזיכרונות טובים צפים במוחי
״אז היום את הולכת למצוא את הנסיך שלך״ אצר וחייך ״וזה יהיה אני״ לחש באוזני, גופי הצטמרר לקולו המחוספס והנעים, היה אפשר להבחין בכך על עורי, שהיה עור ברווז. גופו הגדול היה מאחוריי, וחיבק את מותניי בעדינות כשנשק ללחי שלי עם זיפיו המדגדגים
״טוב בואי, יוצאים״ שילב את אצבעותי בשלו, הם היו כל כך רכות ונעימות
פסענו לעבר הדלת הגדולה זורקים מילת פרידה קלה לעבר מספר חברינו והם השיבו במהירות, מפחדים לפספס דבר מה בסרט שהיה מוקרן על מסך הפלזמה הגדול
״לקחת מעיל נכון?״ שאל אותי ליאם בזמן שחגרנו את חגורת הבטיחות, שלחתי לו הנהון קליל והוא התחיל לנסוע
״אלה?״ שאל ליאם לאחר 20 דקות שקטות ומביכות
המהמתי לעבר ליאם, והסתכלתי לעברו ועכשיו ראיתי, ליאם היה גבר שרירי ונאה ביותר, עם נגיד את זה כך
״אני רוצה לקחת אותך לישראל, למשפחה שלך״ הסתכל עליי לשניות קצרות, והחזיר את מבטו לכביש, מונע תאונה
״לא לא לא לא. ממש לא.״ הנדתי את ראשי לשלילה והמשכתי במהירות ״אתה עושה בישבילי יותר מידי ליאם, אני לא מתכוונת לתת לך לשלם עליי לטיסה וכל הדברים שצריך״ המשכתי לסרב
״בבקשה? אני ממש רוצה שתכירי תמשפחה שלך ואם לא בישבילך אז בישבילי.?״ שאל כשהמשיך לנהוג
״ממש לא״ המשכתי לסרב בתוקף
״ומה את מתכוונת לעשות כשיהיה לנו סיבוב הופעות? את יודעת כמה ארצות אנחנו נעבור? ועל זה את גם תסרבי? בבקשה אלה..?״ מה סיבוב הופעות?
״ומה זה סיבוב הופעות למען ה׳?״ שאלתי בחוסר הבנה
״זה שאנחנו מסתובבים ביבשת אחת, באוטובוס גדול, שיש בו מספר מרובה של מיטות, אוכל מים מקלחת שרותים, ואנחנו כל פעם עוצרים במדינה אחרת ומופעים שם, יש ארצות שאנחנו נישאר שם כמה ימים ויש ארצות שאנחנו נופיע בהם וניסע״ העביר אליי את התוכן המידע הגדול
״ועוד כמה זמן הדבר הזה יהיה?״ שאלתי, מקווה שהדבר יקרה בעוד מספר מרוחק של חודשים
״עוד שלוש חודשים בערך״ אמר
״עד אז, אני אתחיל לעבוד ויקנה לי דירה״ פלטתי אנחה כבדה
״עוד לא הבנת נכון?״ אמר והנדתי את ראשי בהיסוס
״גם עם יהיה לך כסף לקנות 20 דירות, אני לא מתכוון לתת לך לעבור דירה״ אמר גורם לחמימות להתפשט בבית החזי
הוא פשוט.. כל כך חמוד, ודואג, ומתחשב, אני מאוהבת בו.
״אמרתי לך שאתה כל כך חמוד? אבל עדיין לא.. אני לא מוכנה לתת לך להוציא עליי מספר כזה של כסף.״ אמרתי ויצאתי אחרי ליאם. השחלתי על שתיי ידיי הדקיקות את המעיל החמים
״נכנס?״ הושיט לי את ידו
״נכנס״ השבתי ופרצנו שנינו בצחוק
הנחתי את ידי הקטנה כף ידו הגדולה והתחלנו לצעוד לעבר המקום
״בואי נקווה שלא ימצאו אותנו פאפרצי״ נאנח ליאם ״פאפרצי אלו אנשים שמצלמים אותנו בכל מקום שאנחנו נלך״ השיב שכראה שבאתי לשאול
״אז אני רואה שיש פעמים שהפרסום מפריע לכם..״ חיברתי בראשי את הסיטואציות להם הוא נקלע ״בכל מצב, לא ידעתי שאתם את כדי כך מפורסמים״ גיחכתי לעצמי
״את תכף תיראי״ השיב לי
״שלום ברוכים הבאים כמה כרטיסים תרצו לקנות?״ שאלה אישה בשנות ה20 לחייה, קולה היה נשמע מיואש ותשוש, כנראה מהעבודה
״2 כרטיסים בבקשה״ השיב לה ומסר לה את הכסף לאחר שהעבירה אליו את שתי הכרטיסים
״תמשיכו ישר, ותפנו שמאלה לקבלת מחליקיים״ השיבה כהדרכה למקום בא זוגות נעליים רבות היו
״איזה מידה את?״ הוציא אותי מהבהייה בערמות הנעליים הגדולות
״37״ השבתי בקצרה
״סליחה?״ פנה ליאם לגבר צעיר שכנראה חילק את הנעליים
״כן בבקשה?״ הסתכל עליו המוכר הצעיר
״2 זוגות, אחת מידה 37 והשנייה 46״(סתם זרקתי מספר.-.) המוכר הצעיר, החל לצעוד לעבר מדף נמוך שעליו, כמו אצל שאר המדפיים, היה מספר מרובה של מחליקיים
הוא שלף קופסא אחת והניח אותה על הדלפק בקירבתו ״זה ה37״ מילמל ותפס בשנייה עוד קופסא, שבה כנראה היה את הנעלים שהיו אמור ליהיות מידה 46
״אתם יכולים לשים את הדברים שלכם שם״ הצביע לעבר ספסלים שנפרסו לאורך כל המקום קרוב לקיר, הנחנו את הדברים ונעלנו את המחליקיים הנוחים.
״אם אני נופלת אתה תופס אותי״ מלמלתי בפחד כשנכנסנו למגרש ההחלקה הגדול
הכנסתי רגל אחת לאחר שליאם נכנס והכנסתי את השניה בהיסוס מפוחד, הרגשתי כיצד אני מאבדת שליטה על רגליי ואני נופלת למשטח הקפוא והקר, בשניה ליאם אחז במותני, ועזר לי להעמד
הסתכלתי על רגלי העטופות בזוג המחליקיים הגדולים. העלתי באיטיות את ראשי בחיוך לליאם
״איזה מוזר זה!״ אמרתי כשהבטתי בו בחיוך, מנסה להתרגל
״חחח כן.. מתרגלים״ ציחקק
״אני יחליק לאט ואת תחבקי אותי מהאחורה וככה נחליק שנינו, זה ממש כיף, את תיראי!״ הלהב ליאם, הרמתי את ידיי לגבו השרירי וחיבקתי מאחור את גופו
״תסתכלי על הרגלים שלי, ותעשי מה שאני עושה אוקיי?״ ואחז בידיי שעטפו בעדינות את ביטנו
הוא החל לנוע באיטיות ואני מאחוריו חוזרת על תנועות רגליו
״וואו איזה כיף זה!״ אמרתי צוחקת
״אוקי עכשיו את לבד״ אמר לאחר 10 דקות. התחלתי באיטיות לשחרר את ידיי עד שהגעתי למצב שאני מחליקה לבד.
״הצלחתי!״ קראתי בשימחה והנפתי את ידיי לאוויר וכמובן. דפקתי חליקה על ליאם.
״את ממש מוכשרת״ אמר בצניות כשעזר לי לעמוד
״אה. כן. אופס(?)״ אמרתי ולאחר שניה פרצתי בצחוק גוררת את ליאם לצחוק אחריי
״תתפסי לי בידיים אני יעשה לך משהו כיף״ חייך אליי
תפסתי בשתי ידיו החמות והגדולות שפניי מופנות אלי וכך גם הוא, הוא החל להחליק אחורנית ואני מחליקה מהאחיזה שלו. הוא משך את ידיי קדימה גורם לי להחליק מהר ולהגיע אל תוך חיבוקו. הוא הרים את ידו כלפי ראשי, והעלה אותו לעבר פרצופו, מרוב הקרבה, יכולתי להרגיש את נישמותיו החמות. הוא קירב את שפתיו לשפתיי ועצר עם ההחלקה, פיי שהיה קפוא בשל הקרח, נהיה חם, ושפתיו של ליאם השרו את גופי ושפתיי בצמרמורות, חמימות בילתי מוסבר התפשטה בחזי, העולם פשוט נעלם בכל הנשיקות שלנו, לשונו החלה לחפש את אישור המעבר בכדי להיכנס לפי, ולהתמזג עם לשוני, פתחתי את פיי בהיסוס, והוא הכניס את לשונו לפי, גופי קפא למספר שניות, וליאם התנתק מהנשיקה
״איפה הלשון שלך?״ מלמל במבוכה
״אני לא יודעת להתנשק צרפתית״ סוג של מילמלתי בבושה, כבר לא ידעתי מה יצא מפי, רק שכולי הייתי מובכת ברמות.
״רוצה שאני אלמד אותך?״ שאל בשובבות
״הו.. אני אשמח, רק לא במקום ציבורי״ אמרתי בציחקוק ולפתע צץ לראשי הדבר שליאם רצה לספר לי
״ליאם? מה רצית לספר לי היום?״ שאלתי בסקרנות
״אהה.. זה.. אממ…״ גמגם, ממה הוא כל כך לחוץ?
״אה.. אממ, אני, יותר ממחבב אותך, אני דיי.. מאוהב בך״