Well Liam Peyne? Thank you פרק ראשון
פרק 1-
״בבקשה תעזוב אותי״ מיררה בבכי הנערה המסכנה אשר לפני כמה שעות ישבה בביתה עם החבר ׳המדהים׳ שלה
החבר שעכשיו אוחז בה בחוזקה וגורם לה לבכות ״אם לא היית מתנגדת ככה זה לא היה קורה ואולי הייתי מרחם עלייך״ אמר בארס וירק ״נערה פטתית״ מלמל לעצמו וסתר לה על שבכתה.
הם היו בסמטאות החשוכות של לונדון העיר האהובה
הנערה המסכנה, ששמה היה אלה. אלה פלוין. שערה חום ארוך וחלק ונוטה לשטני ענייה היו בצבען של השמיים התכולים והיפים וכמו עיינה, כל כך מרגיעים..
הבחור שהכה אותה העונה לשם ׳שון׳
ואלה הכירו בפנימיה ליתומים.
ההורים של אלה נפטרו בתאונת דרכים כשהייתה בת שנה, מה שהשאיר אותה חסרת הורים.
היום הרשו לה מנהלי הפנימיה לפעם אחת לצאת קצת לבדה
בכל זאת, עוד פחות משבוע היא משתחררת והיא צריכה להכיר את האיזור.
בידיוק עוד כמה ימים חל יום הולדתה של אלה, יום הולדת 17 היום בו היא משתחררת מהפנימיה ויוצאת לעולם הפתוח.
מגורים היא לא מצאה.. אך היא תמצא פיתרון כמו כל דבר בחייה.
״שחרר אותה״ שמעה אלה קול נוקשה מטיף בשון האוחז בה בכאב
״ומה תעשה לי עם לא?״ שאל שון בליגלוג את הנער שבא.
הנער, שרק התקרב יותר נחשף לאור שהיה בצידם של שון ואלה וחשף את גופו השרירי של הנער שכעת היה נראה יותר בוגר בעשור השני לחייו, רק טיפה פחות.
״בבקשה תעזור לי..״ ביקשה אלה ביאוש כשראשה מורכן כלפי הריצפה
ממה היאוש היה?
יאוש מהחיים, יאוש מלבכות, יאוש מלהתחנן שיפסיק, יאוש לעזרה.. היא פשוט הייתה מיואשת.
״שחרר אותה״ אמר בקול חזק יותר ״עכשיו״ הוסיף
ושון גיחך בחוצפה
לא עבר שניה וידו של הנער עפה לפרצופו של שון מכווצת לאגרוף
שון החזיר והנער תפסף בצווארו והצמיד אותו לקיר שיחרר ודפק לו את הראש בקיר בחוזקה, מה שגרם לחוסר הכרה בגופו של שון
״תודה״ אמרה אלה בבכי והנער רק חייך חיוך קטן והושיט לה את ידו לעזרה
״כמה זמן הוא כבר מנסה.. את יודעת..״ שאל הנער בנעימות
״חצי שעה מלווה בסטירות בעיטות ומה לא..״ נאנחה אלה בבכי והסתכלה על גופה החצי ערום, שהיה רק עם תחתון וחזיה
שעם הנער לא היה בא גם זה לא היה..
ובשניה הנער שלך את ידיו ושלף את מעיל העור מגופו השרירי והניח אותו לצידה של אלה, על הריצפה וסימן לה להמתין
ופשט מגופו את החולצה הלבנה והושיט לאלה את חולצתו בידיו הגדולה
״כדאי שתכסי את עצמך..״ אמר וחייך חיוך קטן
ובשניה חולצתו של הנער הייתה על גופה הצנום והדקיק של אלה.
״מה שמך?״ שאל הנער שכעת היה חסר חולצה, ונתן מבט מרהיב לשריריו
״אלה פלוין״ ענתה בקצרה מחשש לבכות שוב, הטאומה הנרואית לא תעבור בקרוב, היא ידעה זאת, אך זה עבר והיא בסדר.. לפחות עכשיו
״ליאם פיין״ אמר בחיוך קל והושיט לעברה את ידו בכדי שתרים את גופה החלש אליו
״אז.. איפה את גרה?״ שאל ליאם, מסתבר שזה היה שמו
״אין לי בית״אמרה בפשטות והרכינה את ראשה עבר הרצפה כשהם התחילו לצעוד ברחובות החשוכים של לונדון
״מה זאת אומרת?״ שאל ליאם בבילבול
״ההורים שלי נהרגו בתאונת דרכים כשהייתי תינוקת וכל שאר קרוביי המשפחה שלי גרים בארץ אחרת.. בישראל״ ענתה אלה ומחתה דמעה.. בכל זאת היא לבדה בארץ כאן.
״א..-אני מצטער״ אמר ליאם בכאב ובצמרמורת רק מלחשוב על לאבד כל אחד
״ואיפה גרת עד עכשיו?״ שאל בחולש
״פנימייה ליתומים״ ענתה אלה בחוסר ריכוז
״סליחה שאני חוקר״ ציחקק והמשיך ״אבל הסכימו לך לצאת מהפנימייה לבד?״
״אני יוצאת מהפנימייה עוד כמה ימים כי באותו יום יש לי יום הולדת 17 ומשם כבר יוצאים מהפנימייה והיום נתנו לי לצאת כדי להכיר קצת את האזור..״ אמרה בחיוך קל
״ואיפה תגורי לאחר שתשתחררי?״ שאל ליאם
לאלה לא היה תשובה. הרי היא תהיה חסרת בית אינה יכלה לחסוך כסף בכדי לממן לה דירה. לראשונה בחייה, היא תהיה הומלסית.
הוא הסתכל על אלה שראשה היה מופנה לכל מקום רק לא על ליאם
ובשניה הוא סיבב את ראשה עם אצבעותיו הרכות ״את תוכלי לגור איתי, ועם כמה מחבריי״
״לא לא לא אני יסתדר תודה. אני לא יכולה לקחת מכם כל כך הרבה כסף״ אמרה אלה בהתנגדות
״כסף זה לא בעיה אצלנו אלה, עם כמה שאני לא אוהב להגיד את זה אנחנו עשירים״ אמר בחוסר נוחות מלדבר על כך
ליאם לא היה מהאנשים שמתרברבים ברכושם
״מאיפה אתם כל כך עשירים?״ שאלה בחוסר הבנה
״אני מניח שאת לא יודעת.. אנחנו להקה, וואן דיירקשן, הלהקה הכי מפורסת בעולם״ אמר ונאנח
״אני חושבת שפעם שמעתי שיר שלכם״ אמרה כשהיסתכלה על ליאם
״אתם מעולים!״ אמרה וחייכה לראשונה הערב , חיוך גדול
״תודה״ אמר בציחקוק ופתח את שער ביתו
״איפה אנחנו?״ שאלה לאחר שנכנסה על ידי ליאם שמשך אותה להיכנס לביתו
״בבית״ אמר בפשטות
״אבל אין לי בית״ אמרה ובחנה את המקום המרהיב פרחים היו שתולים בהרבה מקומות בחצר הגדולה
״מהיום יש לך, את גרה כאן״ אמר וחייך לעברה כשפתח את דלת הבית לאלה
״ליאם תודה רבה אבל אני לא יכולה להיות לך לכזה מטרד אתה רק פגשת אותי היום ועזרתי שדרך אגב אני מאוד מעריכה את זה״ אמרה אלה בחוסר נעימות ורק עכשיו הסתכלה לתוך הבית, הוא היה גדול ומרוהט הייטב ויפה.
״אלה את לא תהיי למטרד את תיראי שאפילו לשאר הבנים זה לא יפריע. ואם לא תגורי איצנו איפה את כן תגורי?״ שאל וגרם לה להאנח ״אופ בסדר אבל רק עד שאני מרוויחה מספיק כסף כדי לקנות דירה״ אמרה וגרמה לליאם לחייך
״אז בואי נכיר לך את שאר הבנים ונראה לך את הבית״ אמר והושיט לה אצ ידיו כדי לערוך לה סיבוב בבית הגדול ואלה חייכה בנימוס והניחה את ידה הקטנה על ידו
הם נכנסו למעלית הגדולה שעצרה בקומה השנייה והם פסעו לעבר אחד החדרים שדלתו הייתה פתוחה
״היי ליאם״ אמר בחור ששיערו היה שחור ועייניו חומות ובהירות ועליו ישבה בחורה נאה ביותר, שערה היה בלונדיני ועייניה תכולות
״מי זאת שליידך?״ שאל וחייך לעברה של אלה ״אלה״ ענה והסתכל לעבר אלה שהסמיקה בבישנות ״אלה זה זאין ועליו זאת הארוסה שלו, פרי אדוארס״ אמר ובשניה זאין קטע אותו
״לא לא לא. תיקון פרי מאליק״ אמר ונישק את לחייה הסמוקות של פרי
״היי״ אמרה לה פרי
״היי״ ענתה בחזרה אלה שהתחבאה מאחורי שריר ידו של ליאם ממבוכה
״זאין אתה יכול שניה לצאת איתי החוצה אלה תישארי כאן עם פרי בסדר?״ אמר ואלה הנהנה עם חיוך קטן ומובך
זאין הקים בעדינות מרגליו את פרי ונשק לשפתיה נשיקה קטנה ויצא אחרי ליאם
״אממ אז היי שוב?״ אמרה פרי בציחקוק שגרם לאלה לצחקק אחריה
״למה את..״ אמרה והצביעה לעבר גופה שעדיין היה מכוסה עם חולצתו של ליאם
״סיפור ארוך..״ אמרה לה אלה וחשבה כל מה שקרה עם שון, וליאם שהציל אותה
״אם את רוצה את יכולה לספר לי אחר כך״ אמרה לה פרי בחיוך רחב
********
״למה היא לבשה את החולצה שלך? שכבתם?״ שאל בישירות זאין כשיצאו שניהם מחוץ לחדרו של ליאם
״אני יספר לך אחר כך הכל זה סיפור דיי ארוך. ולא לא שכבנו.״ ענה ליאם והמשיך
״חלק מהסיפור הארוך הוא שהיא הולכת לגור איתנו זה בסדר מבחינתך?״ שאל ליאם וקיווה שתשובתו של זאין תהיה חיובית
״היא באמת ניראת חמודה לי אין בעיה״ ענה זאין גורם לליאם לחייך
״היא ממש בישנית״ אמר זאין
״כן..״ ענה ליאם וצחק ״יקח לה זמן להתרגל״ הוסיף בחיוך ונכנסו שניהם לחדר חזרה
״אלה?״ פנה ליאם אל אלה שדיברה בבישנות עם פרי
״ממ?״ הימהמה אלה והסיטה לעברו את מבטה
״בואי נכיר לך את שאר הבנים״ חשף אליה ליאם שורה ישרה של שניים לבנות וישרות
״הם ממש חמודים ביחד״ פנתה אלה לליאם
״מאוד״ אישר את דבריה ופתח את דלת חדרו של הארי ששם היו גם שאר חברי הלהקה ושיחקו באקס בוקס
״הארי? נייל? לואי? יחס?״ ניסה ליאם למשוך את תשומת ליבם של הבנים שהיו מרוכזים במשחק
״מה ליאם?״ שאל בחוסר סבלנות לואי
״אני רוצה שתכירו מישהי״ אמר והבנים עצרו את המשחק והפנו לעברו את תשומת ליבם
״מצאת לך בת זוג ליאמו??״ שאל הארי בשעשוע
״לא..״ ענה ליאם וגילגל את עניו מטיפשותו של חברו המתולתל
״תקשיבו זה רציני עכשיו.״ אמר גורם להם להיות מרוכזים
״זאת אלה ומסיבות כל שהם היא תצטרך לגור איתנו. זה בסדר מבחינתכם?״ שאל ליאם ואלה התחבאה מאחורי גופו הגדול של ליאם
״לי אין בעיה רק שחדר האורחים לא מוכן״ פצח את פיו נייל לראשונה מאז שנכנסו ליאם ואלה לחדר
״בסדר היא תישן איתי עם אין ברירה. לואי הארי זה בסדר מבחינתכם?״ שאל ליאם
והם הנהנו שניהם
״אלה את לא צריכה להתבייש מאיתנו אחרי הכל את תגורי איתנו״ אמר לואי בחיוך כשקם לעברה של אלה ששם לב שהיא בישנית ביותר
ואלה רק הסמיקה והיא וליאם יצאו מהחדר
״איזה חמודה את שאת מסמיקה״ אמר לה ליאם ״ובמיוחד שכשאת מתביישת את מתחבאת מאחוריי״ הוסיף גורם לפרצופה להאדים
״נעשה הסכם את יכולה להתבייש מכולם אבל ממני לא אוקיי? ואנחנו נצטרך לישון ביחד בחדר״ והיא הנהנה
״תודה רבה״ לפתע אמרה אלה
וליאם העביר לה חיוך, שמראה שהכל בסדר, והכל יהיה בסדר.
תגובות (3)
וואו ממש יפה !!
אהבתי את הסגנון כתיבה שלך הוא מאוד … מממ מיוחד :)
מקווה שתיהני מהאתר ובהצלחה
ממש יפה ובמילה יותר מדויקת מ-ע-ל-ף-!-!
סגנון כתיבה יוצא דופן ( והכוונה שהוא ממש ממש יפה!! )
ועכשיו את ממשיכה!! :)
את כותבת מדהים! ♥