Well Liam Payne? Thank you. ❤️ פרק 12

-פרק 12-

״קחי דונל״ הושיט לי ליאם מגבת מיד לאחר שסיימנו את המקלחת
״תודה״ חייכתי בנימוס
״אממ אני חושבת שצריך לקחת משהו מכובד כזה, דור אמר שזה ארוחת שישי כזאת..״ אמרתי והוצאתי תחתון וחזיה
״תתלבשי פה אני ביינתיים ילך להתגלח..״ אמר ונכנס למקלחת, והדלת שלו פתוחה, טוב הוא מתגלח אין לי מה לסגור את הדלת..
הורדתי את המגבת ולבשתי את התחתון במהירות, ובידיוק שבאתי לשים את החזיה ליאם יצא מהמקלחת
״אמא ליאם!״ אמרתי בבהלה וכיסיתי את שדיי עם המגבת
״זה לא שאני לא ראיתי אותך כבר ערומה..״ מלמל וניגש למזוודה כשהוא בבוקסר בלבד
״אבל עדיין״ מלמלתי
״תסתובב״ אמרתי, והוא הנהן לשלילה בראושו
״נו מיקי״ חזרתי על דבריי והוא הסתובב
״עשר שניות״ אמר, ניסיתי לסגור את החזיה מאחורה במהירות, ולא הצלחתי
״5..״ אמר, משועשע מהמצב
״לא לא לא נו אני לא מצליחה..״ מלמלתי באנחה
״4-
״תפסיק לספור אני צריכה עזרה״ אמרתי באנחה
״למה לא אמרת בהתחלה״ חייך וסגר את החזיה מאחורה ונשק לעורפי
הפשלתי את המגבת וחיפסתי אחר משהו יפה ללבוש
״ליאם מה אני אלבש?״ שאלתי באנחה
״אינלי שמץ מה אני לובש״ מלמל
״קיי אני יבחר לך ואתה לי״ חייכתי אליו והוצאתי לו מהמזוודה ג׳ינס וחולצה לבנה ארוכה מכופתרת
״טדם סיימתי!״ מחאתי כפיים לעצמי בהתלהבות
״גם אני״ חייך
הבטתי בבגדים שליאם בחר, ג׳ינס ארוך באותו צבע כמו שלו וחולצה לבנה ארוכה עם כתוביות ורודות קטנות מעל, ונעלי בובה שחורות.
״יאיי תודה בייב זה מהמם״ חייכתי אליו ולבשתי במהרה את הבגדים, סירקתי את שיערי בעדינות ועשיתי צמה לצד, והוספתי פפיון שחור לשיערי השטני, שכרגע חום בגלל המים
״את מושלמת דונל״ מלמל ליאם וחיבק אותי מאחור
״גם אתה מיקי״ חייכתי למראה, ליאם ראה כי הוא עמד מאחוריי וגם הוא הביט במראה
״בואי נעלה עכשיו תמונה ואני כבר ימצא מה לכתוב״ אמר
הצטלמנו במראה, מחייכים, ותמונה אחת מתנשקים

פתחתי את הטלפון שלי, ונכנסתי לטוויטר, ובשניה קיבלתי מלא התראות, ליאם העלה את שתיי התמונות וכתב
״ארוחת שישי אצל המשפחה של האהבה הכי גדולה שלי, בישראל, אני אוהב אותך דונל״ כתב ותייג את שמי, ובשניה הגבתי לו
״אני בטוחה שיהיה כיף מיקי, וגם אני אוהבת אותך בייב״ שלחתי לו חזרה, מלא לייקים עלו תוך שניות, וגם הציוצים מחדש לא הפסיקו, ראיתי שליאם עשה לי ריטוויט (ציוץ מחדש) לציוץ, והעוקבים עלו בלי הפסקה
״בואי נראה עם מישהי שאלה עם אנחנו ביחד״ אמר ליאם ודיפדף בתגובות
״הנה, היא כתבה, איזה תמונה יפה! אתם ביחד?, ואלה נראת ממש חמודה, לענות לה?״ שאל ליאם
״כן, היא קראה לי חמודה״ חייכתי בציחקוק
ליאם הגיב לה, 'תודה, גם את חמודה, וכן אלה היא הבת זוג שלי, חברה, או איך שלא תיקראו לזה..'״ השיב למעריצה
״טוב, תיתכונני לכתבות על השער של שנינו ושיחפרו עלינו בערוץ E״ אמר ליאם
״מוכנה גם לילדים בבצפר״ ציחקקתי
״טוב בוא נרד ניראה לי כולם באים עכשיו״ אמרתי ויצאנו לסלון
״היי סבתא,איפה דור?״ שאלתי וחיבקתי אותה
״למעלה מתקלח״ אמרה והלכה לפתוח את הדלת לאורחים.
״אלה, ליאם בואו תכירו, זה אח של אמא, דן, וזה הילדים שלו, תכירו לבד״ חייכה ואני וליאם התיישבנו לידם בספה
״שלום״ חייכו אליי, הייתה שם בת שנראת בגילי ובן שנראה בערך בגיל של דור, ועוד ילד אחד קטן בן חמש שש..
״היי, איך קוראים לכם?״ חייכתי בנימוס
״אני אמילה, תקראו לי אמה..״ אמרה הנערה
״אני בראד״ חייך הנער בגיל של דור, הוא היה ממש חתיך, אבל לא יותר מליאם
״אני אלה, וזה ליאם״ חייכתי אליהם
הבטתי אל הילד הקטן
״שלום איך קוראים לך?״ שאלתי בחיוך
״דיי.״ אמר בכעס וכיווץ את גבותיו
״למה הוא כועס?״ שאלתי את בראד ואמיליה
״זה סיפור ארוך..״ אמר בראד בהיסוס
קמתי למטבח והבאתי שוקולד קטן
״אתה רוצה?״ שאלתי
״כן כן כן כן!״ אמר בחיוך
״אם אני אביא לך את השוקולד, אתה תגלה לי את השם שלך?״ חייכתי אליו, הוא הנהן והבאתי לו את השוקולד, לקחתי מגבון וחיכיתי שהוא יסים לאכול
״אז איך קוראים לך?״ שאלתי בחיוך וניגבתי את פיו מסביב
״קוראים לי ספנסר״ אמר
״יאו מיקי, תראה איזה חיוך חמוד יש לו״ הלתלהבתי
״אתה רוצה גם לשבת על הספה? זה לא נוח לשבת על הריצפה..״ אמרתי לו, והוא הנהן לחיוב
הבטתי על הספה שתפוסה
״דונל, שבי עליי שיהיה לו מקום״ אמר ליאם והושיב אותי עליו, וספנסר התיישב במקום שאני ישבתי
״רגע אז אתם אחים?״ שאלו אותנו בראד ואמה
״זוג״ ציחקקתי ונשקתי ללחיו של ליאם
״אז איך אתם קשורים למשפחת פלוין?״ שאלה אמה בבילבול
״דור הוא אח שלי״ אמרתי
״יש לדור אחות? ואו..״ מלמלו
״כן אני גרה בלונדון״ אמרתי
״דור בוא כבר!״ קראתי לו
״אני יורד אני יורד..״ אמר וסידר את החולצה
״סוף סוף, גם התארגנת שעות וגם ירדת מכוער״ אמרתי
״אני חתיך, כמו תמיד״ קרץ לי והלך למטבח
הדלת נפתחה וממנה נכנסה דודה ליז, היא רווקה בת 34 בערך.. והיא באה לבקר אותי כמה פעמים במפנימייה
״אלה!״ קראה בשמחה ובאה אליי, קמתי מליאם, ורצתי לחבק אותה
״מה שלומך?״ חייכתי אליה
״בסדר בובה, איך הגעת לישראל?״ חייכה אליי חזרה
״החבר שלי, בואי תכירי, זה ליאם, ליאם זאת דודה שלי ליז״ ליאם קם מהספה ולחץ לה את ידו
״תגידי את יודעת איפה יש כוס?״ שאלתי
״קחי״ הושיטה לי כוס פלסטיק, מזגתי מים לכוס ושתיתי טיפה, מזגתי שוב עד הסוף והלכתי להביא לליאם
״קח דונל״ הושטתי לו ונדחקתי בינו לבין ספנסר שהביט בנו ואמה ובראד דיברו
״בן כמה אתה?״ שאלה ליז בנימוס
״20״ אמר והניח את הכוס על השולחן
״ואו, וזה לא הפרש גדול ביניכם?״ שאלה בפעירת עינים
״כן, אבל אין גיל לאהבה״ קרץ לי ליאם, הבנתי למה הוא התכוון
״ממ, אוקי, אני הלכתי לחפש את אמא..״ אמרה והתכוונה לסבתא, רק שבישבילה היא אמא
״ספנסר, בן כמה אתה?״ שאלתי אותו בחיוך
״אני בן 5, נכון שאני גדול?״ שאל
״ואו, אתה בוגר!״ חיכתי אליו
״את הבן אדם היחיד שהצליח להרגיע אותו מהכעס שלו תוך כמה דקות, בדרך כלל הוא עצבני שעות אחר כך״ אמר בראד
״יפה לי״ אמרתי בציחקוק
״מיקי״ לחשתי לאוזנו
״ממ?״ המהם
״אתה משתעמם?״ שאלתי
״טיפה, אבל זה בסדר״ חייך, אני וליאם הבטחנו אחד לשני שנהיה תמיד כנים אחד עם השני
״גם לי משעמם, בוא ללמעלה..״ קראתי לו והלכנו לכיוון המדרגות
״אלה, ליאם בואו מתחילים לאכול אריק אנסטסיה ג'ייק וג'ני ביחד באוטו הם אמרו שיש פקקים ושנתחיל בליעדיהם״ אמרה לי סבתי
״אה אוקיי, אבל אנחנו נקדש בלעדיהם?״ שאלתי, יש לנוצרים גם קידוש אבל בלי יין ולחם
״טוב בואו כולם״ קראה סבתא לכולם, ונעמדנו סביב השולחן והחזקנו יידים במעגל, ודן בירך ; ״ תודה לך אבינו הגדול ישו שנתת לנו מכל המאכלים אלו ומכל המטעמים האלו ״ (זאת בערך הברכה אני לא זוכרת בעל פה)
״אמן״ אמרו כולם והתיישבנו לאכול, ישבתי ליד ליאם ומצד שני הייתה סבתא שלי

***
סיימנו לאכול ודור קרא לנו לצאת, היה ממש חם בחוץ אז הלכתי להחליף בגדים, לבשתי במקום החולצה הארוכה גופייה שחורה עם פפיון ורוד בצד שמעל, החלפתי את הנעליים לסופרה שחורות וירדתי ללמטה
״ביי סבתא, הלכנו״ נשקתיי ללחיה וירדתי לדור וליאם שהיו למטה
״היוש״ אמרתי בציחקוק
״היי דונל״ נשק ליאם ללחי הימנית
״דור כמה אנשים בערך יהיו שם?״ שאלתי אותו
״הרבה..״ אמר והתחלנו לצעוד לעבד הפארק
״אוקיי אלה, את צמודה או אליי או לליאם, בסדר?״ אמר דור כשהגענו
״אוקיי״ מלמלתי והחלקתי את ידי לליאם
הוא מעך את ראשי אל חזהו ונשק לו
״טוב בואו..״ מלמל דור והתקדמנו לכולם שם
כולם ישבו שם על ספסל ומסביבו היה עוד כמה, והיה שם סיגריות ואלכוהול
״הנה הבן זונה הקטן הגיע!״ צעקו כל הבנים שהיו שם
״אמא ש'כם ישרמוטות״ אמר דור והתיישב לידם, היה שם ספסל עם בנים וזונות
וספסל עם בנות חמודות כאלה ואני וליאם הלכנו ליידם, ליאם התיישב ואני עליו
״שלום״ חייכו הבנות
״היי״ אמרתי בבישנות
״איך קוראים לכם?״ שאלו בחיוך מתמשך
״אני ליאם וזאת אלה״ חייך אליהן ליאם
״אחים או זוג?״ שאלה אחת מהבנות
״זוג, דור הוא אח שלי״ אמרתי בציחקוק
״אז איך קוראים לכן?״ שאלתי בחיוך
״אני ליאל, זאת נועה, זאתי אנה, והיא דורון, וזאת שבסוף קוראים לה דניאל״ הסבירה לנו ליאל את שמותן של הבנות, מזכירה לי את חברתי הטובה דניאל שבכלל שכחתי לעדכן את הבנות שטסתי לישראל
״מאיפה אתם?״ שאלה אנה
״לונדון״ השיב לה ליאם
״חח מגניב״ ציחקקה נועה
״אז כולכן עם דור בבית ספר?״ שאלתי
״כן, נועה היא האקסית שלו וגם אנה ודניאל..״ אמרה דורון בקול חמוד כזה
״כמה צפוי על דור.. והוא מפגר תתעלמו ממנו״
״שמעתי את זה אלה!״ צייץ לפתע דור
״ואו אתה יכול לשמוע, כל הכבוד!״ מחאתי לו כפיים בציניות
ליאם דיבר עם הבנות שם ואני קמתי לספסל של דור וחברים שלו
״היוש דור״ ציחקקתי, מנופפות לו בחיוך ענק
״היי אלה(?)״ אמר בסימן שאלה
״מי את?״ שאלה איזה אחת
״אלה, אחותו של דור״ אמרתי, דור דיבר עם חברים שלו ואני התחלתי לדבר טיפה עם הילדה הזאת, שמה הוא ענבר, והיא לא כמו כל הזונות שהיו שם, היא פשוט על הספסל הזה עם חבר שלה
״שלום למלאך״ חייך אליי איזה אחד
״שלום?״ שאלתי בחשש מאורעות התחילו לחזור בפלאשבקים לראשי עוברים מהר וחולפים
״אז.. כאב שנפלת מגן עדן?״ קרץ לי והתחיל לגעת בגופי, הסתכלתי על ליאם מנסה למשוך את תשומת ליבו, גופי רעד מפחד, הוא כל כך הזכיר לי אותו, הצורת דיבור.. פי קפא ולא הצלחתי להוציא מילה אחת.
המגע שלו שכבר התחיל להיות מוגזם, כל הביטחון שצברתי בחודשים הללו נעלם.
הוא התחיל להכניס את ידיו מתחת לחולצתי, בעודי מנסה להוציא אותם משם
״מה נראה לך שאתה עושה??״ שאל ליאם מעוצבן כשנעמד לפנינו, משתיק את כל מי שהיה בקרב המקום
״לוקח את הכוסית הזאת לאיזה פינה״ אמר בקריצה והתחיל לסרוק את המקום
הפיוזים של ליאם עלו וראו שהוא כעס, הוא תפס בחולצתו של הבחור והרים אותו מהחולצה, ליאם העמיד אותו מולו, אך לא שחרר את החולצה.
הבחור בא להעיף לליאם אגרוף, אך ליאם הזיז את ראשו והאגרוף פגע באוויר
״אל תנסה אפילו, אני קורע אותך בשניה״ אמר ליאם, דמותו נהפכה להיות מפחידה, לסתו ננעלה, ועינייו ממוקדות בנער. ליאם העיף לו אגרוף לפרצוף בעוד הבחור השני מחזיר לו אחד לפה, ובהצלחה הוא פגע לו בפה, אך ליאם פגע לו בכל הפרצוף, והנער החל לדמם מהאף ומהפה
ליאם הרים אותו מהחולצה והשליך אותו לריצפה בחוזקה, הבחור נחת על הריצפה וליאם התיישב מעליו, מעיף לו אגרופים לכל מקום בגוף עד שהבחור כמעט איבד הכרה
״אחי, תרגע, לא בא לכם להעצר כאן לא?״ שאל דור את ליאם
״זאת פעם אחרונה שהסתכלת עליה, פעם הבאה אתה מת.״ ירק לעברו, מוציא את הדם מפיו.
״אוי אלוהים למה אתה כזה דביל בוא הנה״ קראתי מתנפלת עליו, חובקת את גופו בחוזקה
״הוא לא היה צריך להסתכל עליך בכלל, את שלי דונל״ אמר ברצינות
״אני תמיד יהיה שלך״ אמרתי
״יורד לך דם מפה״ אמרתי בדאגה
״זה בסדר אלה זה לא כואב..״ אמר מגלגל את עיניו
״שקט, בוא לשטוף את הפה״ קראתי לו והלכנו לבירזיה הקרובה, ליאם הכניס מים לפיו, וירק אוצם לצד, מוציא את הדם מפיו.
״הפחדת אותי״ פלטתי לאוויר
״את יודעת שאני לא התכוונתי כן? הוא נגע בך במקומות שהוא לא היה צריך לגעת, והוא קיבל את מה שהגיע לו.״ אמר מנגב את פיו.
״ובכל מצב, הוא לא היה צריך לגעת במה שלא שיש לו.״ אמר והוריד את החולצה הקצרה מגופו, ומלביש אותה עליי
״תשים עכשיו את החולצה, אתה תתקרר״ אמרתי, מניחה את ידיי על שוליי החולצה של ליאם ומעלה אותה מעל גופי
״חם לי, ולך קר רואים את זה, עכשיו תיהיי בשקט ותשאירי את החולצה עלייך״ אמר והחזיר את החולצה עליי
״אבל אתה תתקרר!״ הגבתי את קולי
״אלה עוד מילה אחת על זה אני ירביץ לך״ אמר
״מ-מ.ה?״ גמגמתי, לוקחת צעד אחורנית.
״נראה לך?! אמרתי את זה בציניות, אני בחיים לא יפגע בך!״ אמר בדאגה, תופס בגופיי בעדינות וחובק אותו אליו
״אל תגיד את זה שוב, זה מלחיץ!״ חבטתי בבטנו בחולשה
״עכשיו אני רוצה נשיקה״ חייכתי אליו חיוך קטן, מתקרבת לפיו עד שהרגשתי את נשמותיו החמות
״אבל יכנס לך דם לפה״ לחש
״לא אכפת לי כשזה נוגע אלייך״ לחשתי חזרה, לוחצת את שפתי על שלו ומוצצת את שפתו העליונה, שפתי התחתונה נכנסה בין פיו, וככה הנשיקה נמשכת, עדינה, אוהבת.
״זה היה עד כדי כך נורא?״ שאלתי כשהתנתקנו
״זה היה מעולה״ מלמל
״בואי שניה..״ אמר, משלב את ידינו וצעדנו לכבר הספסלים
״אני ודונל הלכנו לגיבעה..״ אמר ליאם מושך את מבטיי הבנות לביטנו, שיפסיקו להסתכל הוא שלי! קול צעק בראשי, ממתי אני כזאת קנאית?
הוא משך אותי אליו, מועך את ראשי לחזהו ומחבק בעוד אנחנו הולכים
״די קרצייה״ ציחקקתי
״למי קראת קרצייה?״ שאל עושה לי פרצוף של תתחילי לברוח, רצתי במעלה הגיבעה שליאם אחריי, ובעמצע נעצרתי והבטתי על הכל, ליאם לא שם לב וניתקל בי, מפיל אותי מעליו על הדשא, והתגלגלנו ביחד בגיבעה מהתנופה, לא הפסקנו לצחוק כל הדרך למטה
״יאו זה היה כזה כיף!״ צחקתי בקול, ליאם שכב ואני ישבתי מעליו
״תביאי נשיקה בייב״ קיווץ שפתיים מצחקק
התקרבתי לפיו, והתנשקנו תוך כדי צחוק,
״יאו אמא״ מילמתי לצחוק המתגלגל שפרץ מפי
״בואי הנה״ קרא ליאם והתהפך, הוא שוכב מעליי
״אתה כזה קוף!״ ציחקקתי
״אז את קופיפה?״ צחק אחריי
״דיי יאו אני חולה על הצחוק שלך! הוא כזה חמוד!״ אמרתי לו ונשקתי נשיקה קטנה לפיו, שכמובן הוא היה חייב להאריך אותה לעוד אחת מהנשיקות הארוכות והמושלמות שלנו

***

״אלה ליאם בואו, חוזרים הביתה״ אמר דור, מפריע לי ולליאם לרצף הנשיקות שהיה לנו עד עכשיו
״רגע..״ מלמלתי לשפתיו של ליאם
״נו נו נו נו נו נו נו נו נו..-״
״יאו סתום!!״ התפרצתי לחפירותיו בעצבנות, מתנתקת משפתיו של ליאם
״אז תבואו כבר..״ אמר בחוסר סבלנות
״בואי דונל״ הושיט לי את היד ליאם
״תודה״ חייכתי בנימוס, מנקה את חתיכות הדשא שנותרו על מכנסיי

***
״אז היום אתם חוזרים הא?״ אמר דור ונאנח בעצב, עברו כמה ימים שאני וליאם טיילנו בכמה מקומות עם המשפחה, ומחר זאת אומרת היום באמצע הלילה, אנחנו עוזבים חזאה ללונדון.
״כן..״ פלטתי בעצב, רעש הצעידות נשמע, הבטתי לעבר הרחש, ליאם צעד שם, בגופיית סבא רופפת ומכנסיי טרניג ארוכות, משפשף את עייניו ומגרד בעורפו
״בוקר טוב..״ מלמל והתקרב אלינו
״בוקר בייב״ אמרתי, נושקת לשפתיו, הוא אחז במותניי, מרים את גופי ומושיב אותי עליו בחזרה.
״להכין לך גם קפה?״ שאלתי אותו
״לא, תודה דונל״ חייך אליי
״אז מחר אנחנו כבר לא נהיה כאן הא?״ שאל מבואס
״בצער רב.. אתם לא״ אמר דור מעציב את פניו
״אוף אני כל כך רוצה להשאר..״ אמרתי בעצב, מניחה את ראשי על כתפו של ליאם
״את לא יכולה.. שכחת כמה ימי בית ספר פספסת?״ שאל אותי ליאם
״אוף נכון״ מלמלתי בעצב
״את צריכה להשלים חומר באמת.. את רוצה שאני ילמד אותך כשנחזור?״ שאל מלטף את רגליי
״אעח כן, תודה מיקי..״ נאנחתי
״טוב.. בוא נלך לארוז..״ מלמלתי וקמתי, מפנה את כוס השוקו שלי לכיור וצועדת לעבר חדר האורחים, מקום השהייה שלי ושל ליאם לימים עברו
התחלתי לסדר את הכל, לוקחת שקית גדולה, ומכניסה לבפנים את הבגדים המלוכלכים, קושרת ודוחסת למזוודה, ליאם נכנס לחדר, ועזר לי ללקוט את הבגדים שהיו שרועים בכל החדר
״בייב איפה לשים את הכל?״ שאל אותי ליאם
״יש מצב שיש שם בגדים נקיים שסתם זרקנו על הריצפה.. צריך למיין את זה..״ אמרתי, מקפלת את החולצה שנחה על רגליי
״אוקיי אני יראה לך בגד ותגידי לי עם הוא נקי או מלוכלך..״
– ״אוקיי״
הוא הושיט חולצה לבנה שלו, הוא לבש אותה, עם אני לא טועה. יש לי זיכרון מעולה.
״ מלוכלך, לבשת אותה..״ מלמלתי והוא הכניס את החולצה לשקית
הוא הושיט מכנסיים, שלי
״נקי, בסוף לא לבשתי אותם..״ אמרתי
הוא הושיט לי חזיה שלי
״מלוכלך״ מלמלתי במבוכה
״תתגאי, אל תתבישי״ קרץ לי
הוא הושיט לי בוקסר שלו
״מאיפה אני אמורה לזכור עם לבשת את זה או לו? כל הבוקסרים שלך אותו הדבר״ ציחקקתי
״אין לי שמץ, אני פשוט אשים את זה בשקית..״ מלמל
סיימנו לארוז והשעה הייתה לפי שעון ישראל אחד בצהוריים,
״אני חושבת שנצא היום טיפה לקניון ונחזור.. טוב מיקי?״ שאלתי את ליאם
״אוקיי״ חייך חצי חיוך
״בוא נרד לאכול צוהריים״ אמרתי והלכנו למטח, פתחתי את המקרר והוצאתי את השניצלים הלא מוכנים, ואת הפסטה שאכלנו אתמול.