Well Liam Payne? Thank you פרק 8 חלק ב׳

פרק 8 חלק ב׳-
~מנקודת המבט של ליאם~
״וואו ובן כמה הוא?״ שאלתי, יש לה אח.. זה לא נקלט בכלל.
״הוא גדול ממני בשנה וחצי אז הוא בן 18 וחצי בערך.. כשהוא נולד להורים שלי לא היה כסף לגדל אותו והמשפחה המורחבת שלי הייתה בלונדון והם לקחו אותו איתם לישראל, אני ממש מגעגעת אליו.. לא ראיתי אותו שנתיים כבר״ אמרה ובסוף המשפט מלמלה
״עכשיו אני חייב לקחת אותך לישראל״ קבעתי, יש לה אח שהיא לא ראתה שנתיים, אני לא מסוגל לא לראות את אחיות שלי 3 חודשים!
״בטוח שזה בסדר מצידך?״ שאלה כנכנעת
״בטוח.״ חייכתי
״בטוח בטוח?״ שאלה וחיוכה המאושר עלה על פניה, שבחיים לא תוריד אותו אני כל כך אוהב לראות את החיוך הזה
״בטוח בטוח בטוח״
״בטוח בטוח בטוח בטוח בטוח בטוח בטוח-
״אלה?״
״האמ?״ המהמה
״את טיפה הרבה חופרת.״ אמרתי ובשניה פרצנו בצחוק, אני כל כך אוהב אותה..
״את יודעת שאני אוהב אותך?״ שאלתי את השאלה הברורה
״כן, אבל לא כמו שאני אוהבת אותך״ המשיכה לחייך
הנדתי את ראשי לשלילה ״אני אוהב אותך יותר, ואל תתווכחי איתי על זה.״ אמרתי בציחקוק
״לא, אני יותר. וכן ליאם אני אתווכח על זה״ חיוכה גדל יותר
״נמשיך את הויכוח אחרי המקלחת״ אמרתי ונשקתי ללחיה הימנית
אחרי רבע שעה כבר סיימנו את המקלחת, ואני נשבע שזאת הייתה המקלחת הכי כייפית שהייתה לי.
״שיט ליאם יש רק מגבת אחת״ אמרה אלה
״יותר טוב..״ מלמלתי ותפסתי במגבת האחרונה והגדולה, עטפתי את גופה של אלה ומשכתי אותה אליי, ובשניה עטפתי את גופי יחד מאחוריה
״מה אתה עושה.?״ שאלה בהיסוס
״אלה, תירגעי אני לא כל כך מבין למה את נלחת כל פעם מחדש, את לא סומכת עליי?״
אמרתי באנחה, היא פשוט תמיד דואגת ונלחצת..
״אני סומכת עלייך ברור, אבל הכל פשוט חדש לי, ואני רק צריכה להתרגל, אני מצטערת שאני מעיק-..״ קטעתי אותה בנשיקה, דוחף במהרה את לשוני אליה
היא לא תגיד שהיא מעיקה. היא ממש לא מעיקה. היא פשוט תמיד בסטרס כזה, לפעמים צריך להרגע ולא לדאוג לכלום..
״מחר כריסמס״ חייכתי כשהתנתקנו
״כן.. ואין לי שום מושג איפה שמתי את המתנה שקניתי לך״ וואו מתי היא הספיקה לקנות לי מתנה.?
״מתי הספקת ללכת לקנות לי מתנה?״ צחקתי במעט והתקדמתי עם אלה והמגבת לחדר הארונות
״זוכר.. שאמרתי לך שאני מסיימת באותו יום מאוחר יותר?״ דיברה ושלחתי אליה הנהון קל, והלכתי לכיוון מגירת הבוקסרים, שולף משם אחד ועוזב את המגבת מגופי. מותיר את אלה עם המגבת לבדה
״אז באותו יום פרי באה לאסוף אותי והלכנו לקנות לכולם מתנות, ועכשיו אני רק צריכה ללכת לקנות לה מתנה״ אמרה ולקחה לה בגדים מהארון
״מי זה כולם?״ שאלתי ושמתי מעליי את החולצה
״לך, הארי, נייל, זאין, לואי, לי- אן, ג׳ייד, ג׳סי, לקארן, ג׳ף, רות׳, ולניקול״ אמרה
״ואו״ אמרתי בפעירת עיניים
״זה המון״ הוספתי
״ומה עם פרי עצמה, גם לה קנית משהו?״ שאלתי
״לא, שחושבים על זה אני צריכה ללכת לקנות גם לה מתנה..״ מלמלמה ונכנסה למקלחת להתלבש