Well Liam Payne? Thank you – פרק 44❤️

– פרק 44 –

״ביי בייב,״ אמרתי, נושקת לשפתיו שהתנגדו להתנתק.
״אני אוהב אותך כל כך,״ מילמל, מחליק את ידיו למכנסיים הקצרים שלבשתי ומשך אותם ללמטה, מנסה להסתיר את מה שיכל.
״תירגע זה לא כזה קצר,״ אמר מצחקקת.
״בכל מצב, אני הולכת עכשיו, ביי אהוב שלי,״ אמרתי, מתרוממת לנשק את מצחו, עוצרת לעוד נשיקה באפו ואחת בסנטרו, ולבסוף אחת לשפתיו.
״תהני,״ מסר בקלילות כשהתרחקתי.
״תודה,״ צעקתי חזרה.
״כמה זמן לוקח לך להגיע?״ שאלה פרי צוחקת.
״ליאם, השפתיים שלו, פשוט, קשה להיפרד,״ אמרתי ופרי רק טלטלה את ראשה.
״דייזי פלטה טיפה אז ניקיתי אותה, נשאר לכלוך קטן על החולצה,״ אמרה.
״זה בסדר, זה קורה תמיד,״ אמרתי.
״היא עוד מעט צריכה לישון צהרים, אז בואי נמהר,״ אמרתי והיא הנהנה.
״אז איך מתקדם בלהקה?״ שאלתי בהתענינות כשצעדנו לעבר החנות שפרי רצתה שנלך.
״ואו המיקסריות מדהימות, הכל הולך נהדר פשוט, לא יכולתי לבקש עוד,״ אמרה בחיוך.
״ומה איתך ועם זאין?״ שאלתי, ממשיכה לדחוף את העגלה של דייזי.
״אנחנו בסדר, אני מקווה..״ אמרה באנחה.
״מה קרה?״ שאלתי.
״הוא מדהים, פשוט מדהים, ואני חושבת שאולי אני לא משקיעה יותר מידי במערכת יחסים שלנו. כאילו שהכל אצלי אוטומט כזה,״ אמרה.
״אני חושבת שלא צריך להשקיע כל כך הרבה, אתם פשוט צריכים לנסות להיות ביחד הרבה וזה מה שמחזק את הקשר,״ אמרתי.
״אני דווקא לא חושבת ככה,״ אמרה בביטול.
״אני אצא פלצנית וסנובית אבל תיראי אותי ואת ליאם, למרות שאנחנו דבוקים אחד לשני כל היום אנחנו עדיין בקשר מעולה, פרי תקשיבי, כשאתם רחוקים אחד מהשני לכמה זמן בכמות מועטה זה טוב, אבל כשאתם רחוקים אחד מהשני הרבה פעמים זה כן יכול להחליש את הקשר, ואני יודעת שזה קשה כי שניכם בלהקות מצליחות, אבל ככה זה עובד, צריך להיות הרבה ביחד,״ אמרתי והיא נאנחה.
״את כל כך צודקת,״ אמרה.
״טוב אני רק יתעצב עם נמשיך לדבר על זה, הנה החנות ועכשיו נדבר על משהו שמח,״ אמרה.
״היי הנה אני!״ אמרתי מצחקקת כשהופעתי על הקיר ליד החנות קאסטרו.
״זה הצילומים שהיו לך שלשום?״ שאלה בבילבול.
״לא, זה צילומים שהיו לי עוד לפני הלידה אם אני לא טועה.״
״בכל מצב, את מהממת אחותי,״ אמרה כשהביטה על הקיר הענקי שתמונה שלי כיסתה את כולו.
״תודה,״ אמרתי מצחקקת.
״היי פרי אפשר חתימה?״ שאלו שלושה בנות בהתלהבות כשרצו אלינו.
״בטח מתוקות, אבל תיהיו בשקט כי אנחנו בדרך לחנות ואני לא רוצה שיבואו עוד בנות,״ אמרה והן הנהנו.
״אתן רוצות גם תמונה?״ שאלה בחיוך.
״אם אפשר,״ אמרו בחיוך קטן.
״תביאי אני אצלם.״ אמרתי בחיוך קטן, הן כל כך מתוקות.
״אומיגאד! את החברה של ליאם פיין! זאת דייזי כאן??״ שאלו מתלהבות אחרי שהצטלמו.
״כן, בואו תיראו אותה, אבל בשקט כי אני חושבת שהיא ישנה,״ אמרצי והן הנהנו.
פתחתי בעדינות את הדבר שאמור לכסות שמש מעל העגלה של דייזי, מביטה בה, והיא רק חייכה.
״היא ערה, חכו אני אוציא אותה,״ אמרתי, שולפת את דייזי בעדינות מהעגלה.
״תגידי שלום דייזי,״ אמרתי לה בחיוך למרות שהיא לא מבינה.
״איזה מתוקה היא!״ אמרה אחת מהן.
״היא ממש מזכירה אותך,״ אמרה אחת אחרת.
״אומרים שהיא מזכירה את ליאם יותר באף אבל כל השאר שלי.״ אמרתי בחיוך קטן.
״יש בה גם את ליאם וגם אותך,״ אמרה עוד אחת.
״טוב היה נחמד לדבר בנות, אבל אנחנו חייבות ללכת לפני שיזהו את פרי יותר מידי בנות,״ אמרתי בהתנצלות והן נפרדו מאיתנו לפני שהלכנו.
״הנה החנות,״ אמרה פרי שהצביעה עליה.
התקדמנו לביפנים, הכל היה כל כך חמוד, כל דבר קטן ומתוק!
״אומיגאד! זה כל כל חמוד!״ אמרתי.
״וואי זה גורם לי לרצות ילדה!״ אמרה פרי מצחקקת.
״דייזיל'ה, מה בא לך מכאן?״ שאלתי אותה בחיוך כשנשקתי ללחיה.

סיימנו לבחור את כל הבגדים, נעמדות בקופה ומחכות בתור.
״אני מצטערת אבל אין לי מספיק כסף, תורידי את הגרביים,״ אמרה האישה, עצב ניכר על פניה.
״כמה חסר לך?״ שאלתי אותה, מתפרצת לשיחה.
״זה בסדר, אני אסתדר, את לא צריכה,״ חייכה אלי בנעימות.
״אני מתעקשת, בבקשה. כמה חסר לך?״ שאלתי.
״שתיי דולר וחצי?״ שאלה את המוכרת שהנהנה לה.
״את רצינית? זה לא סיפור, קחי,״ הושטתי לה שלוש דולרים.
״תודה רבה, אני ממש ממש מודה לך,״ הוקירה לי כשחיבקה אותי בעצב.
״זה בסדר גמור, זה לא סיפור. הכל בסדר,״ חייכתי אליה.
״תיהיו בריאות, תודה רבה,״ חייכה כשהחזיקה בכתפיי בחיוך מוקיר תודה ודחפה את העגלה, ממשיכה ללכת.
״זה היה ממש נחמד מצידך,״ חייכה אליי המוכרת.
״שטויות,״ חייכתי.
״אל תמעיטי בערכך, זה היה מעשה יפה,״ חייכה אלי פרי שחיבקה אותי מהצד וחייכתי אליה בחזרה.
״כמה זה?״ שאלתי את המוכרת שסיימה להעביר את הדברים.
״45 דולר,״ אמרה.
הושטתי לה את הכסף והיא הכניסה הכל לשקיות והושיטה לי אותם, הודנו לה בחיוך ויצאנו מהחנות.
״בנות! שכחתן את זה!״ קראה לנו המוכרת שרצה אחרינו והסתובבנו אליה.
״החצי דולר, ממקודם.״ אמרה במעט התנשפות.
״אה, תודה. לא היית צריכה,״ חייכתי והנהנתי לה בהוקרה והמשכנו ללכת.
״אומיגאד תיראי את זה, זה מושלם,״ פרי אמרה ונכנסנו לחנות, לוקחת את המידה שלה ונכנסת למדוד את החולצה שראתה בזמן שאני ראיתי חולצה לליאם.
״איך?״ פרי שאלה.
״וואו, זה מושלם עלייך.״ אמרתי, וזה באמת היה.
״בדוק?״ שאלה והינהנתי.
״איך זה לליאם?״ שאלתי.
״וואי היא יפה, ניקח לזאין בצבע אחר?״ שאלה קורצת לי.
״נהפוך אותם לביאפאפיות,״ צחקתי ופרי נכנסה להחליף חזרה.
״בייבי שלי? את ערה?״ הצצתי לתוך העגלה, דייזי ישנה לה שם, הורדתי לה את המשענת למטה, וסידרתי אותה לישון טוב יותר, מכסה אותה טוב יותר ולוקחת את בקבוק המים שהיה זרוק בעגלה, משחררת את בובת הארנב שקיבלה מסטייסי מידיה.
״אני עוד מעט חוזרת ללמוד, פחות מחודש כבר,״ נאנחתי לאחר ששילמנו יצאנו מהחנות, ממשיכות לטייל.
״ללמוד?״ שאלה מבולבלת.
״לא עשיתי את הבגרויות של יב' אז אני צריכה להשלים אותם,״ הסברתי.
״וואו, איפה תלמדי? מקום מיוחד או בבית ספר שעדיין לומדים בו?״ שאלה.
״זה בית ספר שלומדים בו רק לבגרויות, יש שם גם תלמידים רגילים, כלומר שעדיין בי' עד יב'.״ הסברתי.
״וואי, ואת מכירה שם מישהו? שלא תהיי לבד,״ אמרה מודאגת.
״אני אכיר, בטח אני אמצא איזה חברים שם, וגם אם לא תמיד יש טלפון,״ הסברתי.
״אם לא אני אהיה איתך בווידאו צ'אט 24/7, גם אם אני אהיה בהופעה,״ צחקה.
״את רואה, בשביל זה יש חברות,״ חיבקתי אותה כשנשקתי ללחיה.
״סליחה,״ מישהי התנגשה בי ומהירה לפלוט כשניגבה את דמעותיה.
״זה בסדר- את בסדר?״ קטעתי מעט את עצמי.
״כן כן הכל מעולה, סליחה,״ המשיכה לרוץ ואני חזרתי לפרי מבולבלת.
״איזה יום מוזר,״ פלטתי.
״וואי ממש,״ פרי אמרה.
״נחזור הביתה? היא צריכה את אבא שלה,״ צחקקתי מביטה על דייזי הקטנה.
״אז קדימה הביתה,״ אמרה בזרימה והלכנו חזרה לכיוון החניון, מוצאות את המכונית של פרי.
״מה נעשה איתה? אני לא רוצה שהיא תתעורר,״ אמרתי בהתלבטות לאחר שהכנסנו את כל השקיות.
״חבל, כי כבר ערה,״ אמרה כשהראתה לי את דייזי זזה בעגלה.
״בייבי שלי! בוקר טוב!״ חייכתי כשהרמתי אותה, נושקת לשפתיה הקטנות.
״את רוצה שנחזור לאבא?״ שאלתי אותה והיא כמובן לא הגיבה רק הזיזה את ידיה במהירות ובאושר באוויר.

הגענו הביתה והלכתי להניח את דייזי על המשטח שלה בסלון בזמן שהעלתי את הדברים, צועקת ללואי להשגיח עליה שהנהן בהסכמה.
״לא, לא, לא, אני לא מאשר את זה, אין שום סיכוי, מצטער מאוד, שיהיה לכם יום טוב,״ ירק בכעס כשניתק את הטלפון.
״מה קרה?״ שאלתי המומה כשהתקרבתי אליו.
״הם רוצים להתחיל מחדש עוד סיבוב הופעות. אני לא מתכוון לאשר את זה, אני בהפסקה של שנה וחצי מסיבובי הופעות, שיעזבו אותי בשקט,״ אמר ליאם.
״אתה יכול ללכת, אתה יודע, אנחנו נשאר כאן ונבקר הרבה,״ הצעתי והוא הניד בראשו לשלילה.
״איפה דייז'?״ שאל.
״למטה עם לואי,״ אמרתי.
״קניתי לך חולצה,״ אמרתי לו, מוציאה את החולצה מהשקית ומראה לו אותה.
״אני אוהב אותה בייב, תודה,״ התקרב ונשק למצחי, ולאחר מכן לשפתיי נשיקה עמוקה ורכה, ועוד אחת, ועוד אחת לאחר מכן, ועוד כמה שכבר הפסקתי לספור.
״דיי להתמזמז שתיי חרמנים, הילדה שלכם עם לואי, ל ו א י,״ אלינור צעקה מבחוץ.
״פאק,״ לחשנו אחד לשני שרצנו ביחד במדרגות.
״תיראו, היא התלהבה מהספר,״ לואי חייך אליה, כשנתן לה לשחק עם ספרון קטן לילדים עם תמונות צבעוניות שהיא לא יכלה לראות בגלל עיוורן הצבעים בגילאים האלה. הוא ישב על הרצפה כשדייזי נשענה על ידו בבטחה והתעסקה עם הצעצועים שלה.
״שמרת עליה חיה,״ אמרתי בהתנשמות כבדה.
״ברור, היא קטנה. אני לא הולך לעשות איתה שטויות,״ אמר שנשק ללחיה בעדינות.
״דייזי תיראי,״ לחץ לה על המשחק שקפץ ממנו אפרוח שצייץ ודייזי נבהלה והתחילה לבכות.
״אתה פשוט נזק,״ צחקתי כשהבאתי לדייזי את המוצץ, נושקת למצחה והיא תפסה את האצבע שלי בחוזקה, לא משחררת.
״אני מאוהבת באצבעות שלה, היא כזאת מתוקה,״ אמרתי בחיוך כששיחקתי עם האצבע והיא זזה ביחד איתי.
״מה השעה?״ שאל ליאם.
״כבר שתיים וחצי, מתי היא אכלה?״ שאל ליאם.
״לפני שאני ופרי יצאנו, אבל אם היא הייתה רעבה היא הייתה בוכה,״ אמרתי.
״איפה זאין ופרי באמת?״ שאלתי מבלובלת.
״אנחנו מכינים צהריים!״ צעקה פרי מהמטבח.
״ונייל איפה? גם היילי לא כאן,״ אמרתי מבולבלת.
״אל תשאלי פשוט, את רק עוברת ליד החדר שלו ואת מבינה מה הולך שם,״ אמרה ואלינור ואני צחקתי בקול.
״כאילו שאת ולואי לא מרעישים,״ גילגלתי עיניים מחוייכת.
״מה ממש לא, אנחנו שקטים,״ אמרה המומה.
״ברור לאב, ברור,״ חייך מהנהן ליאם.
״אהה שלא נדבר עליכם חצופים!״ קטעה אותנו אלינור.
״יש לכם מזל שהפסקתם עם זה אבל הייתם עושים את זה פעם כל יום! עכשיו אתם כל שבוע זקנים,״ אמר לואי.
״ואתם הכייייי מרעישים,״ הנהנה אלינור.
״טוב דיי יש כאן תינוקת,״ אמרתי אדומה כשלקחתי אותה מלואי ויצאתי מובכת אל המטבח.
״אוי אלוהים,״ נשמתי מובכת.
״בייב דיי את יודעת שהם צוחקים,״ ליאם אמר כשהתקרב לסלון, מרים את דייזי אליו ביד אחת כשביד השניה חיבק אותי מהצד.
״דיי לא רוצה. הם מביכים אותי,״ אמרתי מבויישת.
״אל תהיי, הכל בסדר, אני אוהב אותך גם אם את קולנית בסקס,״ אמר משועשע.
סטרתי ללחיו בחוזקה כשיצאתי החוצה עונה לטלפון שלי שצלצל.
״היי אלה מה קורה?״ ענתה בחביבות לטלפון מיי.
״ליאם מעצבן אותי. איתך?״ שאלתי עצבנית.
״ספרי לי על זה, מקס נוראי, מה קרה?״ נאנחה בקול.
״זה מביך מידיי,״ אמרתי.
״אוקיי, אם את רוצה את יכולה לספר לי,״ אמרה.
״מה עם דייזי? איך אתם מסתדרים איתה?״ שאלה.
״היא בסדר גמור, מתוקה ברמות, היא גם לא בוכה הרבה,״ אמרתי.
״חיים קלים יש לך,״ צחקקה, ואני התעלמתי מקול הדלת שנסגרה מאחוריי.
״מתי את חוזרת? התגעגעתי לעבוד איתך,״ אמרה בחיבה ואני חייכתי.
״בערך שלוש חודשים ככה, טיפה יותר, להיות עם דייזי ואני אכנס קצת לכושר להוריד מהירכיים ולחזק את הבטן,״ אמרתי.
״שטיות את פצצה,״ אמרה. ידיים נעטפו סביבי וראש נשתל בחיבור בין צאוורי לכתפי, ריח מוכר מגיע לאפי.
״דיי, תלך מכאן אני לא מדברת איתך,״ אמרתי בכעס.
״מה?״ מיי שאלה מבולבלת.
״אני אדבר איתך אחר כך טוב?״ שאלתי.
״סבבה אהובה, נדבר,״ אמרה והטלפון נותק.
״אתה מגעיל ואני לא אוהבת אותך.״ אמרתי מעוצבנת.
״טוב, את לא מגעילה ואני אוהב אותך ולדעתי זה מדליק שאת קולנית בסקס, זה הדבר הכי סקסי שיש וכולם צריכות להיות מדהימות כמוך במיטה,״ לחש לאוזני כשנשיקות קלות הושתלו לצאוורי.
״איפה דייזי?״ שאלתי ביובש.
״היא בפנים עם פרי,״ אמר ואני ניסיתי לשחרר את ידיו ממני ללא הצלחה.
״אני לא משחרר. את יודעת שאני אוהב אותך, וזה הכי מדליק שיש, והם לא יציקו לך אז בואי לא נהפוך את זה לריב,״ ביקש ואני נאנחתי.
״טוב.״
״אבל אני עדיין כועסת עליך,״ אמרתי לאחר שהוא נישק אותי.
״לא נורא,״ קרץ לי בחיוך כשנשק לשפתיי שוב ונכנסנו לבפנים.