Well Liam Payne? Thank you – פרק 43❤️

– פרק 43 –

״הלוואי שלא היה רע, והכל היה טוב. וכולם יוכלו לחיות באושר, זה מייאש לחיות בעולם כזה,״ נשמתי את האוויר הצלול של הים.
שכבנו ביחד על החול הלח, ראשי נח על חזהו של הארי וידו ליטפה את גבי התחתון כשאני סירטטתי עיגולים מעל חולצתו.
״הלוואי,״ הארי מלמל.
״איך בפנימייה?״ שאל כששיחק עם אצבעותיי.
״המון מתחנפים אליי. זה מעצבן. כי לפני זה אף אחד מהם אפילו לא הסתכל לכיווני.״ אמרתי.
״אם יש משהו שלמדתי בכל הפרסום הזה זה שתמיד יהיה את אלה שיתחנפו אלייך, פתאום ישימו לב אלייך כי אתה מפורסם, או כי יש לך קשר למפורסם, את פשוט צריכה להידבק לחברות האמיתיות שלך, אלה שהיו לפניי, שישארו איתך גם אם לא היה לך את הקשר הזה איתי, תיהיי נחמדה לכולם, תחייכי ותהני מכל רגע, אבל תישארי עצמך ועם האנשים שתמיד היו איתך,״ אמר.
״זה קשה. אתה בשניה יכול להיות מוסח מהכל ולא לשים לב מי מתחנף ומי לא ולפעמים יש לך תהיות אם גם החברים האמיתיים שלך איתך בגלל הקשר הזה,״ אמרתי.
״תיזכרי מי תמיד היה איתך גם בזמנים הכי קשים.״ אמר והינהנתי.
״מה עם הידיים?״ שאל.
״כבר יותר מחודש.״ חייכתי.
״באמת?? זה משהו שאנחנו צריכים לחגוג!״ הוא חייך באושר.
״מוכנה?״ שאל כשהתרומם, פשוט את נעליו ואת חולצתו, והוציא את הדברים מהמכנס.
הוצאתי גם אני למרות שלא ידעתי מה אנחנו עושים בידיוק.
״מוכנה למה?״ שאלתי מבולבלת.
״רוצי!״ הוא צעק כשאחז בידי ורץ ביחד איתי למים במהירות.
״אומיגאד,״ צחקתי בקול כשרעדתי מקור.
״טוב, זה לא היה רעיון טוב במיוחד,״ גירד בראשו.
״קר לך?״ שאל כשחיבק אותי בתוך המים שהגיעו לי לחזה.
״טיפה,״ אמרתי.
״את רוצה שנצא?״ שאל והנדתי בראשי לשלילה.
״זה מרגיע שהם קרים,״ מילמלתי כששחיתי, נושמת עמוק וטובלת את ראשי מתחת למים ושוחה מאחורי הארי וקופצת עליו מאחור.
״הארי?״ שאלתי כשהשענתי את ראשי על גבו מאחור.
״ממ?״ הימהמם בשאלה.
״תודה, על הכל. אף פעם לא הייתה לי הזדמנות להגיד לך את זה, אתה מילאת חלל ריק שנותר לי בחיים אחריי שההורים שלי הלכו, ואתה עוזר לי להפסיק לחשוב כל כך הרבה, תודה.״ אמרתי, דימעה זלגה מעיני לכתפו כשהזכרתי את הוריי, אני כל כך מתגעגעת אליהם.
״אני תמיד כאן בשבילך,״ הוא אמר בשקט כשנשק למיצחי.
״כשההורים שלי התגרשו רק אמא שלי נשארה , בלי מקום של אבא בחיים. זה קשה לגדול ככה, והלוואי והיה לי מישהו בחיים שהיה ממלא את המקום הזה ואם אני יכול אני לעשות את זה, אז אני אעשה.״ הוא דיבר ברוגע. קולו בטוח ושליו.
חיבקתי אותו חזק יותר כשבכיתי ללא הפסקה. אני יודעת מה הוא הרגיש. אני רוצה את ההורים שלי בחזרה, אלוהים כמה הייתי נותנת כדי שזה יקרה.
״למה את בוכה?״ שאל ברוגע כשסובב אותי אליו.
״אני מתגעגעת אליהם,״ מילמלתי בעצב כשהדמעות זלגו לבד.
״כל כך מתגעגעת. אני רוצה שאמא שלי תבוא לחבק אותי כשאבא שלי יצחק ויגיד שהוא מקנא והוא רוצה גם חיבוק, ואז אני אקפוץ עליו בחיבוק ואמא שלי תחבק אותי מאחור, כמו שעשינו, כמו שהיינו עושים, וכל פעם התמונה שלהם עם הדם לאחר התאונה עולה לי והם מחבקים אותי ונופלים באמצע כשהם לוחשים 'אנחנו אוהבים אותך צ'ארלי קטנה שלנו' ממצמצים מעט ומתים, וזה כואב, זה כל כך כואב.״ מיררתי בבכי כשהוא ליטף את גבי.
״את כל כך גיבורה, את מדהימה. תיראי כמה את עוברת ועברת אבל את עדיין כאן, בריאה ושלמה, כאן בידיים שלי, תיראי כמה חזקה את,״ הוא אמר.
״לפעמים אני כבר לא רוצה להיות חזקה, אני רוצה לעלות למעלה, הכל יהיה כל כך פשוט.״ מילמלתי.
״אל תדברי שטויות. זאת פשוט… תקופה רעה. זה יעבור. אני מבטיח.״ השיב והינהנתי.
״אפשר ללכת?״ שאלתי בשקט.
״בואי נצא,״ הוא אמר וסחב את שנינו לחוף על הידיים.
״היה כיף?״ שאל כשנעל את נעליו.
״מאוד. תודה הארי,״ חייכתי חיוך קטן. והוא רק החזיר חיוך כשהביט בי.

*

״אלה יש סיכויי שאת מביאה לי-״ קטעתי את עצמי כשהיא הצמידה את האצבע שלה לשפתייה לשקט כשליאם הרדים את דייזי.
היא הצביעה על הדלת ויצאנו ביחד החוצה.
״מה קורה? את בסדר? איך היה? נרגעת? ולמה את רטובה?״ תקפה בשאלות.
״אני בסדר, היה ממש כיף, אני יותר טוב ממה שהייתי, ונכנסו לים אז אני רטובה.״ הסברתי.
״החוש האימהי תוקף אותך,״ צחקתי.
״כן לגמריי, היא גם לא נותנת לנו לישון, עד שחזרנו לבית,״ נאנחה.
״תגידי איפה ג'ניפר?״ שאלתי מבולבלת.
״היא כבר עזבה מלפני איזה שבוע, היא מצאה איזה דירה והחבר שלה עוזר לה לשלם עד שהיא תכסה את כל ההוצאות,״ הסבירה.
״אהה, נחמד,״ הינהנתי.
״בקיצור, אמ, יש לך במקרה פדים? אני קיבלתי מחזור ולא באתי מוכנה,״ אמרתי מובכת ומבוישת כהוגן.
״כן ברור שר את לא צריכה להתבייש, זה נורמטיבי לגמריי, אני שניה אביא לך חבילה, חכי כאן,״ אמרה ונכנסה לחדר בשקט כשיצאה אחריי מספר שניות עם חבילה בידה ועוד כמה בצד.
״אוי חכי! לא הבאתי את הכדורים,״ נזכרה ולפני שהספקתי להגיד נכנסה שוב.
״הנה הכל, אלה ללילה, אלה רגילים, וכדורים, להביא לך עוד משהו?״ שאלה כשיצאה חזרה.
״לא, תודה רבה,״ חייכתי כשחיבקתי אותה.
״הייתי מציעה לך לבוא לישון איתנו אבל דייזי תפסה את המקום,״ אמרה מצטערת.
״זה בסדר אני ישנה עם הארי,״ חייכתי במעט על הדאגה שלה.
״טוב תודה ולילה טוב, אם את צריכה עזרה איתה תקראי לי,״ אמרתי לאלה שהנהנה וחיבקה אותי.
היא הביאה לי את הכל, עכשיו איך לעזאזל אני נכנסת בלי שהארי יראה.
״הארי?״ דפקתי בדלת חדרו.
״כנסי שר,״ אמר.
״אתה, יכול לעצום עיניים?״ ביקשתי מובכת.
״למה?״ שאל מבולבל.
״פשוט.. אתה יכול?״ ביקשתי.
״כן ברור, תגידי לי כשאני יכול,״ אמר.
״אוקיי, תודה.״
נכנסתי במהירות לחדר ונכנסת לשירותים.
״אתה יכול לפתוח אבל אל תכנס לשירותים!״ אמרתי מבעד לדלת. הכנסתי את הכל לאחד הארונות שהייתי בטוחה שהוא לא נוגע בהם לפניי שעשיתי את צרכיי, סוגרת את הדלת אחריי כשסיימתי.
״אני יכול לשאול?״ שאל.
״תלוי,״ היססתי.
״אם ואת במחזור, כואב לך? אני אביא לך כדור או משהו חם לבטן?״ שאל.
״אני בסדר, תודה, אלה דאגה לי,״ אמרתי מובכת.
״אתה יודע, כל התקופה הזאת שהייתי דירקשנית ולא הכרתי אותכם, הייתה לי שאלה. אתה לא חייב לענות אם אתה לא רוצה. לך וללואי באמת היה אמ, קשר?״ היססתי במילים שלי. חיוך התפשט על פניו.
״אני נראה לך הומו?״ שאל בחיוך.
״לא.?״ היססתי.
״ואני לא רק נראה, אני לא הומו ולי וללואי לא היה קשר אף פעם. כמו שאת יודעת, אנחנו פשוט חברים טובים,״ הסביר והינהנתי מובכת מעצם זה ששאלתי את השאלה.
״אל תהיי מובכת, הרבה שואלים את זה, זה שמועות. פעם גם אמרו שאני ואובמה יוצאים, זה מגוחך.״ אמר.
״אתה ואובמה??״ התחלתי לצחוק בקול.
״זה אפילו לא נשמע הגיוני!״ צחקתי.
״תמשיכי לצחוק, כן כן,״ הארי הניד בראשו לשלילה כשחיוך בצבץ על שפתיו.
״סליחה, אוקיי. אבל למה באמת אתה לא יוצא עם מישהי?״ שאלתי רצינית יותר.
״שיגיע הזמן של האחת, הוא יבוא והיא תבוא איתו.״ הסביר והינהנתי.
״בואי לישון קטינה, שעת השינה שלך כבר עברה,״ אמר בצחוק ואני צחקתי איתו.
״עוד לא התקלחתי, אני אצטרף כשאני אסיים, ואתה עושה לי צמה.״ קבעתי והוא הנהן.
״כן המפקדת!״ הרים את ידו למצחו בהצדעה, ואני רק חייכתי אליו בטיפשות עומדת להתפרץ בצחוק.

– מנקודת מבט אלה –

״היא נרדמה,״ ליאם לחש לי כשהתקופף בעדינות למיטה שלנו להניח אותה, אנחנו עוד מפחדים לשים אותה במיטה שלה שפתאום לא יקרה משהו, כאן במיטה כל דבר קטן אנחנו לידה.
״היא כזאת מתוקה,״ אמר כשנשק לה בעדינות כשסידר מלא כריות סביבה שלא תיפול, וסידר את המכשיר שמשמיע לנו כל דבר קטן שקורה איתה, ויצאנו מהחדר.
״אני מותשת ליאם,״ נאנחתי לזרועותיו.
״אני יודע בייב, גם אני.״ נאנח כשהתיישב איתי ביחד על הספה, מעביר את אצבעותיו על גב כף ידי בעדינות.
״צריך ללכת לקנות לה גרביים ועוד בגדים, היא פולטת על הכל ואני לא רגילה לקצב כזה של כביסה,״ נאנחתי.
״נלך מחר, צריך לבדוק את העגלה שוב שהיא בטוחה,״ אמר והינהנתי.
״מי היה מאמין שלהיות הורים זה כזה קשה,״ אמרתי מופתעת.
״כן, בחיים לא חשבתי שזה יהיה ככה,״ אמר.
״בוא נחזור אליה, אני דואגת,״ אמרתי.
״בואי,״ הושיט לי את ידו וחזרנו לחדר.
״לילה טוב,״ נשק לשפתיי.
״לילה טוב אהוב שלי, תודה על הכל,״ נשקתי לו שוב.
״אנחנו ישנים היום במופרד, אני לא רגילה,״ חייכתי.
״רק שלא נמעך אותה בלילה, כזאת פיצית,״ ליאם ציחקק.
״זה לא מצחיק, תיזהר עליה,״ אמרתי והוא הנהן.
״לילה טוב,״ אמרתי פעם אחרונה כשהשתחררנו מהחיבוק, נשכבים במיטה גמורים מעייפות ונרדמים בשניה.