Well Liam Payne? Thank you – פרק 41 חלק א׳❤️

– פרק 41 –

״ביי שר שלי, תתקשרי אליי כשאתם מגיעים שאני ידע שהכל בסדר,״ אמר הארי בדאגה.
״אני סך הכל חוזרת לפנימיה,״ צחקה שרלוט.
״יכול לקרות לך משהו, מאוחר עכשיו ואת הולכת ברגל, יש הרבה אנשים מסוכנים,״ אמר לה הארי.
״עזבי, לא. אני מסיע אותכם,״ אמר הארי. ״וואו הארי אתה דאגן יותר מליאם,״ צחקתי.
״אני מרחם על החברה שתהיה לו,״ אמר ליאם מגחך כשכרך את ידו סביב מותני ונשען על הדלפק.
״אני פשוט דואג לה, עם יקרה לה משהו?״ שאל ברוגע.
״מה כבר יקרה?״ שאל לואי מגלגל עיניים.
״הארי צודק. כשליי ואני הלכנו לשם היו שם חבורת שיכורים שניסו להתחיל איתנו,״ אמרה היילי. שיט.
״מה, מה, מה?״ שאל ליאם כשהרים את גבותיו. מגביה את קולו בכל 'מה'.
״כלום.״ שלחתי להיילי מבט רצחני.
״אלה,״ אמר בהזהרה.
״לא קרה כלום, אני מבטיחה. הוא רק ניסה לגעת בי, המשכנו ללכת והוא אחר כך הלך,״ אמרתי כשלחצתי במעט את ידו, מנסה להסיח את דעתו בהצלחה.
״טוב אתם באים?״ שאל הארי כשהמפתחות בידו.
״אני גם רוצה לבוא,״ אמרתי כשנעלתי את הנעליים עליי. אני רוצה ללכת לדבר קצת עם דאינה.
״דונל את לא יכולה,״ השיב ליאם כשליטף את מותני.
״דיי כבר! אנו בהריון לא נכה! זה נמאס כבר! דיי!״ צעקתי להפתעתו.
״אני לא מסוגלת יותר! אתה אוסר עליי כל דבר קטן! מה כבר יכול לקרות! אני לא ילד להם שם בפנימיה! אני רק רוצה לדבר קצת עם דאינה! תפסיק כבר!״ צעקתי. הייתי חייבת להוציא את זה. הוא רכושני בצורה מפחידה. זה פשוט מחרפן אותי.
״את אמורה ללדת כל רגע! אני דואג לך ולא רוצה שיקרה לך משהו. על מה את מתעצבנת?!״ צעק בעצבים בחזרה.
״אני לא יכולה להישאר כלואה בבית כל היום! אני רוצה לצאת קצת! זה כולה כמה דקות לדבר איתה והארי איתי! דיי כבר עם הרכושניות הלוחצת הזאת!״ צעקתי בכעס.
כולם שתקו והביטו בנו, הארי משך את שרלוט לחיבוק.
״תצאי, תלכי, תהני. עם קורה לך משהו, אני לא יהיה זה שיבוא ויגיד לך 'אמרתי לך'. את פשוט לא יכולה להבין מה זה שדואגים לך.״ זרק לאוויר בכעס כשעלה ללמעלה.
״אתה לא יכול פאקינג לברוח באמצע ויכוח!״ צרחתי בעצבים לפני שפלטתי צרחת יאוש ועצבים.
״אני באה איתכם,״ אמרתי להארי כשנשמתי עמוק.
״א-אני באמת לא חושב שזה רעיון טוב אלה, את אמורה ללדת מחר,״ אמר הארי.
״אני באה ואין על זה אפילו ויכוח,״ אמרתי בעצבים.
שילבתי את ידיי בעצבים על חזי ויצאנו החוצה למכונית.
״אני כבר אשאר באוטו,״ אמרתי בשקט כשהגענו לפנימיה.
״בטוח?״ שאל הארי. ״את יכולה לרדת עם את רוצה,״ אמר.
״הוא צודק,״ גימגמתי במעט.
השקט סרר לפני שסטייסי אור ושרלוט נפרדו ממני בחיבוק.
הארי חיבק את שרלוט ונשק ללחיה כמה פעמים ולחש לה באוזן מספר מילים לפניי שהם הלכו והוא המשיך להביט בהם עד שהם נכנסו והיא נופפה לו לשלום בחיוך.
״אלה את חייבת להתנצל,״ אמר בכנות.
״אני יודעת,״ אמרתי נאנחת.
״הוא פשוט מחרפן אותי,״ השבתי בשקט.
הדלקתי את הרדיו והשיר 'yellow' של קולדפליי נשמע. אני חובבת את הלהקה.
״אני אוהב אותם,״ הארי אמר ואני הנהנתי. ושוב השקט המביך נשמע.
הארי דומם את המנוע ויצאנו שנינו מהאוטו.
נכנסנו לתוך הבית השקט. עלינו שנינו למעלה ומסרנו ברכת לילה טוב לפני שכל אחד התפצל לחדרו.
נכנסתי בשקט לחדר של ליאם ושלי. הוא ישן על המיטה בבוקסר בלבד והמזגן דלק על קור, ושום שמיכה לא כיסתה את גופו.
הורדתי את הבגדים ושמתי אותם בסל כביסה. כיביתי את המזגן ופתחתי את החלונות, מוציאה עוד שמיכה כיוון שליאם ישן על זאת שהייתה על המיטה ולא רציתי להעיר אותו. שמתי מעליי בגדים ונכנסתי למיטה אחריי שכיסיתי את ליאם בעדינות ונשכבתי ליידו. הוא הסתובב לכיוון שלי תוך כדיי שינה וטחב את ראשו בכרית. העברתי את אצבעותיי על לחייו, מלטפת אותם בעדינות שלא יקום.
״אני אוהבת אותך, אני מצטערת,״ מילמלתי כשהנחתי בעדינות על שפתיו נשיקה רכה וקצרה.
ניסיתי לקבל את חום גופו והוא הידק את ידיו סביבי בחוזקה, מכאיב טיפה לביטני ההריונית.

*

״ליאם,״ ניערתי אותו.
״ליאם,״ המשכתי והוא קם.
״מה קרה?״ שאל ביובש כשאפילו לא הביט בי.
״היא באה,״ אמרתי בלחץ. הוא מיד קם מהמיטה ושם את המכנס והחולצה הראשונים שראה, הוא שם לי חולצה שלו במהירות ומכנס קצר לפני שעזר לי לקום.
״אני אקח את התיק שארגנת בואי,״ אמר במהירות ולקח את התיק הגדול. חוטף את מפתחות האוטו במהירות ומושך אותי איתו לאוטו.
התיישבתי באוטו חוגרת את החגורה במהירות וכך גם ליאם נוסע כל כך מהר שיכולתי להרגיש את הפרצוף שלי נמתך אחורה, הרגשתי רטוב במכנסיים עד שיצאו ממני המים.
״ליאם,״ אמרתי בלחץ, דאגה, הכל!
״המים ירדו,״ אמרתי והוא נשק ללחיי בלחץ שניכר על פניו.
״הכל בסדר אנחנו מגיעים,״ אמר בלחץ וחנה את האוטו במהירות פותח לי את הדלת עוד לפני שבכלל באתי לצאת ומרים אותי על ידיו לתוך בית היולדות.
הוא עצר בקבלה, ״סליחה, איפה החדרי לידה?״ דיבר במהירות.
״אני צריכה להביא לכם צמידים כל עוד אתה האבא,״ היא אמרה וליאם הנהן.
״אלה ליאנה פיין,״ ענה לה את שמי והיא הדפיסה משהו במחשב והושיטה לי צמיד מוזר של הבתי חולים עם שמי ת.ז. תאריך לידתי וכל התאריכים של היום.
״וליאם ג׳יימס פיין,״ ענה והיא הדפיסה לו צמיד.
״תיפנו לאחד הרופאים שכאן,״ אמרה וליאם הודה לה והלך.
״למה אמרת לה את שם המשפחה שלך?״ שאלתי בכאב.
״כי את בקרוב תיהיי אלה פיין, אז מה זה משנה?״ שאל בחיוך קטן מעלה גם את שלי.
הוא פנה לאחד הרופאים ובמהירות הגיעו כמה רופאים ואחיות עם מיטה של בית חולים וליאם הניח אותי עליה.
״תכניסו אותה לחדר 374 היא עם פתח 9!״ צעקה הרופא בלחץ והכניסו אותי ואת ליאם לחדר ותרקו את הדלת.
״אתה האבא?״ שאל אחד הרופאים שהיו שם את ליאם.
״כן,״ הנהן בהסכמה.
״אתה נשאר בלידה?״ שאל.
״אין מצב שאני זז מפה לשניה,״ ענה ליאם.
הם שמו לי מין גומי עם כמה עיגולים על הבטן.
״זה יעזור לך ללדת,״ אמרה לי אחת האחיות.
״אוקיי תודה,״ אמרתי ככל שיכולתי מהכאב.
״אוקיי אני אנג׳לה ואני אהיה המילדת שלך,״ אמרה אחת מהן בחיוך ואני הנהנתי בכאב.
״מתחילים!״ צעקו, ליאם החזיק בידי בעדינות, זה הולך לכאוב.