Well Liam Payne? Thank you – פרק 40❤️

פרק 40 –

– נקודת מבט ליאם –

״היי, בואו תיכנסו,״ חייכתי אל סטייסי אור ושרלוט.
״שר הארי מחכה לך, תעלי למעלה אליו,״ אמרתי לה בחיוך. היא באה לעלות ואני עצרתי אותה.
״לא מגיע לי חיבוק?״ שאלתי מצחקק ופתחתי את ידיי לחיבוק, היא נכנסה לתוכן וחיבקה אותי בחוזקה.
״אני אוהב אותך שר, את מדהימה,״ אמרתי כשנשקתי ללחיה והיא חייכה וחיבקה אותי שוב לפני שעלה למעלה בחיוך על פניה.
זה תמיד חשוב להגיד את זה לבנות במצב כמו שרלוט.
״אלה וג׳ניפר, רדו ללמטה!״ צעקתי והן שתיהן יצאו מהמעלית ביחד.
״קופה שלי!!״ צעקה סטייסי כשרצה לחבק את אלה.
״התגעגעתי אלייך,״ אמרה אלה בחיוך כשהם התחבקו.
״אני רוצה לראות את הבטן,״ אמר אור בהתרגשות. סטייסי זזה מאלה ונתנה לאור מבט מלא על הבטן של אלה.
״אוקיי זה פשוט ענקי,״ אמר המום.
״גם אני אוהבת אותך!״ אמרה בציניות.
״את מהממת בייב, גם עם הבטן ההריונית,״ אמרתי לה והיא חייכה ונשקה ללחי שלי.
״אז מחר את אמורה ללדת?״ שאלה סטייסי בהתרגשות. אלה הנהנה בחיוך כשחיבקה את ידי.
״אתם מתקשרים אליי בדרך לבית חולים, אני נכנסת איתך לחדר לידה.״ אמרה סטייסי.
״אני לא חושבת שמותר, אני אשאל עם כן,״ אמרה אלה בחשש.
״למה שלא יהיה מותר?״ שאלה סטייסי.
״כי מיקי איתי בלידה, אני לא חושבת שאפשר עוד מישהו,״ אמרה אלה.
״אבל עם כן את נכנסת איתי,״ אמרה אלה בחיוך.

– נקודת מבט שרלוט –

״הארי?״ שאלתי בשקט כשדפקתי על דלת חדרו כשהייתה חצי פתוחה.
״כנסי שר,״ אמר ופתחתי את הדלת, נכנסת באיטיות לביפנים. הארי ישב שם במיטתו והמחשב על רגליו.
״היי,״ חייכתי בבישניות כשנכנסתי.
״מה את מתביישת, כנסי כבר לביפנים, זרקי את התיק על הריצפה תורידי נעליים וכנסי אליי למיטה,״ אמר בחיוך.
פעלתי כדבריו והתקדמתי למיטתו באיטיות.
״שר, כנסי לפני שאני מושך אותך לביפנים,״ אמר כשהושיט את ידו אליי.
״אני באה,״ צייצתי כשנכנסתי לידו והוא ישר משך אותי אליו לחיבוק חזק.
״התגעגעתי אלייך כל כך. אני הולך להתחיל לבקר אותך יותר.״ אמר כשהמשיך לחבק אותי. הוא היה בא אליי לפנימייה בכל שבועיים לבקר.
״גם אני התגעגעתי,״ אמרתי בחיוך קטן לכתפו.
״ידיים אליי.״ ביקש. כל פעם שהוא מבקר הוא בודק את הידיים שלי לראות עם חתכתי.
עד עכשיו נשברתי רק פעמיים. זה קשה.
״אני מצטערת,״ אמרתי בשקט כשהושטתי אותם אליו.
״שר למה?״ שאל באכזבה.
״הם מעליבים אותי, מרביצים לי, ומציקים לי, קשה לי הארי.״ אמרתי חנוקה. דמעה אחת זלגה לה, אך את היבבות ואת בריכת הדמעות שעמדה לצאת החזקתי ביפנים. ילדים זה עם רע. כל כך רע.
״את הבטחת שתתקשרי. הבטחת עם קורה משהו שוב את תתקשרי. את לא מקיימת את זה שר. ואני חשבתי שהכל בסדר.״ אמר באכזבה כשהעביר את אגודלו מעל החתכים.
״אני פשוט,״ ניסיתי להסביר אך לא יצא לי כלום. אין שום תירוץ לטימטום שלי. כל פעם מחדש אני מאכזבת אנשים, למה אני בכלל קיימת? כדי לאכזב?
״בבקשה תעביר נושא,״ התחננתי בשקט.
״עם נעביר נושא זה לא יעבור שר שלי, זה פשוט לא יעבור,״ אמר מאוכזב.
״אני שוקל להעביר אותך אליי הביתה, לדאוג לך כל יום, שאני אראה שהכל בסדר,״ אמר.
״אבל אני בסדר,״ אמרתי בהתחננות שיעזוב את הנושא.
״עם היית בסדר לא היית חותכת!״ הגביר את קולו.
״אני סך הכל דואג לך,״ אמר כשראה את הפרצוף הנפגע שלי, אני שונאת שצועקים עליי.
״בבקשה הארי,״ התחננתי.
״לא מעבירים נושא הפעם, אני מצטער לאב.״ אמר.
״בבקשה, תעברי אליי רק לשבוע אחד, עם זה יהיה בסדר את תמשיכי, ועם תירצי לחזור אני אחזיר אותך,״ אמר.
״לא,״ השבתי בתקיפות.
״למה לא שר?״ שאל ביאוש.
״כי ככה, לא,״ אמרתי. עם אני אגור איתו לשבוע אני אתרגל אליו ולהכל ויהיה לי קשה לחזור. ובכל מצב, זה הארי סטיילס, מה הוא צריך קרציה דבוקה לו?
״אחרי שאני יתחתן שר, אני רוצה לאמץ אותך.״ אמר כשליטף את שיערי ונשק למיצחי.
״למה הארי?״ שאלתי לא מבינה. למה לעזאזל אכפת לו ממני ככה? עם היה בי משהו מיוחד הייתי מבינה, או שהייתי מישהי חסרת בעיות, אבל אני גוש בעיות ענקי, ואני סתם מטומטמת.
״כי אני אוהב אותך שר, את מרגישה לי כמו הבת שלי. אני רוצה לדאוג לך כל יום שאני קיים. את ילדה מדהימה ואני רוצה לראות שתמיד הכל בסדר איתך.״ אמר ואני חייכתי חיוך קטן וחיבקתי אותו, הוא בן אדם מדהים. צריכים לרבות אנשים כמוהו.
״בכל זאת, אני גוש צרות מהלך, מה אתה צריך אותי בקביעות עלייך?״ שאלתי לא מבינה עדיין. מה הוא צריך מטומטמת כמוני לדאוג לה לעזאזל.
״כי אכפת לי ממך. את לא גוש צרות. את נקלעת למצב חדש שאת לא מכירה וקשה לך, אני מבין אותך,״ השיב בחום ואהבה.
״תודה הארי,״ השבתי בשקט כשחיבקתי אותו.
״קניתי לך משהו,״ אמר בהפתעה כשהתרומם לישיבה, סוגר את המחשב ומניח אותו בצד.
הוא הושיט קופסא של תכשיט, והושיט לי אותה.
״תפתחי לאב,״ אמר בחיוך כשהתיישב ליידי, מחבק אותי מהצד.
״אומיגאד,״ צמיד הונח ביפנים. צבעו זהוב, וצמד המילים 'i believe in you, just
'believe in yourself
בכתב מסוסל ועגול. ושאר הצמיד היה רגיל. מהמילים נפלו לבבות קטנות.

–

עם בא לכן לראות את הצמיד, באחד הפרקים של האנה מונטנה בשיתוף זאק וקודי, שהיא מאבדת את הצמיד של אמא שלה, זה הצמיד, רק עם מילים שונות.

–

״הארי הוא יפייפה, תודה,״ אמרתי בחיוך כשחיבקתי אותו חזק.
״אני אשים לך?״ שאל בחיוך קטן. הנהנתי. מוציאה את הצמיד מהקופסא, ומושיטה אותו להארי יחד עם ידי בכדי שיענוד לי את הצמיד.
הוא סגר אותו בעדינות ושילב את אצבעותנו.
״תבטיחי לי, באמת הפעם. שלפני שאת חותכת, את מרימה אליי טלפון.״ ביקש, הנהנתי בחולשה כשחיבקתי אותו שוב.
״את אוהבת אותו?״ שאל. מתכוון לצמיד.
״אני לא הולכת להסיר אותו מהיד שלי,״ אמרתי והארי חייך.
״בואי נרד לכולם,״ אמר ויצאנו יחד מחדרו, יורדים במדרגות לקומה שבה שהו כולם.
״טוב שנזכרת לרדת,״ אמר נייל.
״שר!״ צעק כשהבחין בי. חייכתי והוא קם לעברי, חיבק אותי כל כך חזק כשיכולתי להרגיש את העצמות שלי נמעכות.
״אתה מועך אותה,״ אמר הארי מצחקק כשהלך לעבר השולחן.
״מה שלומך?״ שאל בחיוך ואני חייכתי חיוך מובך.
״אני בסדר, איתך?״ שאלתי בנימוס.
״כל עוד את כאן הכל מעולה,״ השיב בחיוך.
״נייל ג׳יימס הורן, אני הוזה או שאתה מפלרטט עם ילדה בת 14,״ שאלה אלה "המומה".
״תיראי אותה, אני מרחם על כל הבנים שהיא דחתה,״ אמר נייל ואני צחקתי מהצד.
״אני לא דחיתי בנים בחיים שלי,״ השבתי מובכת.
״בטח שכן. בטח מאות התחילו איתך,״ אמר בטוח בעצמו כשהתיישב על הכיסא ומשך בידי בעדינות אליו.
״שבי,״ אמר ואני הנדתי בראשי בשלילה. נייל ימעך מהמשקל שלי.
״לא התחיל איתי אף בן, אז לא היה לי את מי לדחות.״ השבתי.
״חייבים להיות בנים שכן, ושבי כבר,״ אמר ואני צחקתי.
״אני כבדה ואני ימעך אותך,״ אמרתי לשלילה.
״ולא היו. תתפלא,״ עניתי.
״אולי נשב לאכול?״ שאלה אלה כשסרר שקט.
התיישבנו כולנו ליד שולחן האוכל ואלה קמה להביא אוכל כנראה.
״אלה שבי, אני יקום.״ אמר ליאם.
״אני גם יקום,״ אמרה.
״אלה שבי, אל תקומי, אני אקום במקומך, את בהריון.״ אמרה סטייסי.
״זה שאני בהריון לא אומר שאני נכה,״ אמרה ברוגז.
״אני יקום גם,״ אמרתי, הארי עצר אותי בידו.
״שבי שר, את האורחת אנחנו נקום,״ אמר כשנשק למצחי. נייל גם קם לעבר המטבח וגם אור.
״אוקיי,״ השבתי. לא הייתי עקשנית. אף פעם לא, הייתי קשובה.
״איפה היילי?״ שאלה אלה בהתעניינות.
״היא צריכה להגיע כל רגע,״ השיב נייל מהמטבח.
דפיקה נשמעה בדלת, וזאין קם לפתוח כיוון מיקומו בשולחן ליד הדלת.
״היי היילי,״ חייך בנחמדות זאין.
״היי זאין,״ אמרה בחיוך. היא יפה יותר במציאות אני חייבת להגיד.
״בייב אנחנו כאן!״ צעק נייל מהמטבח.
״מי אמר שאני רוצה לראות אותך? אני רוצה להגיד שלום לאלה,״ אמרה צוחקת.
יכולתי לדמיין את נייל מגלגל את עינייו כרגע מהמטבח.
״שרלוט, מה שלומך?״ שאלה אותי בחיוך אחריי שחיבקה את אלה.
״אני בסדר, איתך?״ חייכתי בנימוס כמו מקודם.
״מעולה,״ השיבה בחיוך.
״אפשר חיבוק?״ שאלה מחוייכת.
קמתי לעברה והיא חיבקה אותי בחוזקה, משהו כמו החיבוק של נייל. טוב הם זוג. אין מה להתפלאות.
הבנים הגיעו והניחו אצ כל האוכל על השולחן.
היילי הלכה לעבר נייל מיד לאחר שהוא הניח את האוכל על השולחן.
היא באה לנשק אותו אבל הוא קטע אותה.
״לכי תנשקי את אלה, הרי באת לכאן בשבילה,״ אמר ברוגז. היילי נשפה בעצבנות ונייל גיחך.
״אני צחקתי בייב, את מוזמנת לנשק אותי תמיד,״ צחק במעט.
״מי אמר שאני רוצה לנשק אותך תמיד?״ שאלה בעוקצנות.
הארי מזג אוכל לצלחתי כשהוא התיישב ליידי, ומיד אחריי מזג לעצמו.
״בתאבון,״ אמרתי. כולם השיבו מילות תודה והחלו לאכול. כולם היו מאוד רעבים, אני מנחשת. כמות האוכל שדחפו לפיהם הסבירה הכל.
סיימתי את כל מה שהיה בצלחתי והארי מיהר לשאול.
״את רוצה עוד? שבעת?״
״התפוצצתי, גם עם הייתי רוצה עוד אין לי מקום, תודה,״ השבתי בחיוך קטן.
״דיי להיות מעצבן!״ צעקה היילי בכעס.
״אולי תפסיקו לריב?״ שאל לואי בעצבים.
נייל והיילי לא הפסיקו לריב כל הארוחה, כל דבר נייל עקץ אותה לגביי אלה והיא בחזרה.
״קשה להפסיק לריב עם אדיוט!״ אמרה בעצבים.
״אתם ממש רבים על שטויות,״ אמרתי בשקט.
פחדתי מהתגובה, שלהם, של הארי, של שאר הבנים, של אלה, של סטייסי ואור. למה פתחתי את הפה.
ליבי הלם בחוזקה מהלחץ של מה יבוא.
״שר צודקת,״ אמרה אלה. אלוהים כמה אני אוהבת אותה עכשיו.
״אתם זוג כל כך יפה. ואתם רבים על שטויות כרגע, אתם אוהבים אחד את השני, תפסיקו לריב,״ אמרה אלה כשהביטה לשניהם בעיניים.
שניהם נאנחו והביטו אחד בשני בכעס. מבטם של שניהם התרכך ברגע שהביטו אחד לשני בעיניים. נייל היה הראשון להגיב ומשך את היילי בעדינות מצאוורה, ונישק אותה. היילי הגיבה במהירות ושלחה את ידייה ללחיו והם התנשקנו.
הארי מהר מאוד שלח את ידו לעבר עיניי ואני צחקתי.
הם באמת חמודים ביחד.
״הם לא צריכים להתנתק לאוויר?״ אמר אור בגועל.
״לא נראה לי,״ אמרה סטייסי נגעלת גם היא, אני מנחשת שראו בנשיקה הזאת לשונות לא רצויים למראה.
״יש חדר, למעלה. מוזמנים לעלות,״ אמר זאין בגועל.
הארי הוריד את ידו מעיניי והם כנראה התנתקו.
״אתם אנשים דוחים,״ השיב הארי בגועל.
״שר לא ראית את זה במקרה נכון?״ שאל ליאם.
״כיסיתי לה את העיניים,״ אמר הארי צוחק.
״אתם ניגעלים כאילו אתם לא מתנשקים ככה,״ אמר אור צוחק.
״רק שאני ודונל עושים את זה בחדר. לבד. כשאין אנשים.״ השיב ליאם נגעל.
״אנחנו גם מחזיקים יותר זמן ממכם בנשיקה,״ אמרה אלה והיא וליאם נתנו כיף ניצחון לפני שהוא נשק לה נשיקה קטנה.
״ממש לא.״ אמר נייל בנחירת בוז.
״בטח שכן,״ אמרה אלה.
״מתערבים?״ שאל נייל בחיוך שחצני כשהושיט את ידו ללחיצת התערבות.
״מתערבים,״ השיבה אלה כשלחצה את ידו.
״אני ושר ניצא החוצה,״ מיהר הארי להגיד.

– נקודת מבט אלה –

״מוכנים? שלוש, ארבע, ו!״ צעק לואי ואני ליאם נייל והיילי התנשקנו. זה ההתערבות הכי מטומטמת שהייתה לנו.
אני וליאם התנשקנו עדין בהתחלה. ורק לאחר מכן יותר תשוקתי.
לעומת היילי ונייל שעשו הפוך.
לבסוף ראיתי את היילי מתנתקת מהירות ומנשפת.
התנתקתי גם אני בהתנשפות ״ניצחנו!״ ניסיתי לצחוק בחוסר האוויר.
״גירד לי,״ תירצה היילי.
״כן כן מה שתגידי,״ אמרה אלה צוחקת.
״אתם רוצים להיכנס לבריכה?״ שאל זאין.
״אני מעדיפה שלא,״ אמרתי.
״רוצים סרט?״ שאלתי.
״נשמע טוב. אני אקרא להארי ושרלוט.״ אמר וזאין ויצא החוצה.
התיישבנו כולנו בסלון ובחרנו סרט.
ג'אמפ סטרייט 22.
הארי ושרלוט נכנסו והתיישבו ביחד בספת יחיד כששרלוט יושבת על הארי. אני דיי בטוחה שעם היא הייתה טיפה יותר גדולה היא והארי היו זוג כבר ממזמן, הוא ממש אוהב אותה ודואג לה.
התיישבתי ליד ליאם שישר דאג לחבק אותי ובידו השני ללטף את ביטני.
הרבה זמן לא היה לנו זמן שלנו. כלומר, רק אני והוא. בלי הבטן המכבידה הזאת. ושנוכל לשכב. אני באמת שוקלת כמה זמן אחריי הלידה להשכיר צימר לכמה ימים לשלושתינו. לי לליאם ולתינוקת שתבוא.
חסכתי מספיק כסף מהדוגמנות ואני חושבת להוציא את זה לפעול.
״בייב השלט,״ ביקש ליאם.
הבאתי לו את השלט והסרט התחיל, צופים כולנו יחד בסרט המצחיק.