Well Liam Payne? Thank you פרק 36❤️

– פרק 36 –

הבטתי בה, העיניים הכחולות שכל כך אהבתי, נעצמו.
השפתיים הדקות שלה שכל כך אהבתי לנשק, נצמדו יחדיו.
על אפה, היה מכונת הנשמה.
בית החזה שלה עלה בקצב אחיד, אך זוהי מכונת ההנשמה שעושה את התפקיד, לא היא.

״היי, אתה הקרוב שלה ושל הנער?״ שאלה רופאה מאחוריי.
״כן,״ עניתי.
״אוקיי יש לנו כמה תשובות לשאלות. הנערה עדיין מחוסרת הכרה, עבר עליה משהו נפשי שהשפיע על המערכת החיסונית ויש הרבה סיכויים שהיא לא תקום בקרוב.
הנער היה שתוי עם סמים, לא ברור לנו איזה אבל זה היה כמות מופחתת. הוא צריך להתעורר בשבוע הקרוב, יש לך שאלות?״ אמרה, רושמת כמה דברים על דף הנייר שהיה לה ביד.
״הבחורה. היא בהריון, יגרם נזק לעובר?״ שאלתי בחשש.
״תקשיב, אנחנו מזריקים לה את הדברים הנחוצים לה, כל עוד הכל מתפקד טוב אצל העובר עד עכשיו הוא יהיה בסדר גמור.״ אמרה.
״אוקיי, תודה לך,״ אמרתי בחיוך קטן ומזויף.

״ליאם, איזה כריך אתה מעדיף?״ צעקה אלי. הסתובבתי, מזיז את ראשי לשלילה. אני לא רעב ואין לי חשק לאכול.
״אחי אתה חייב לאכול משהו,״ אמר זאין מאחוריי כשנגס מהכריך שהיה בידו.
״אין לי חשק לאכול,״ אמרתי.
״בטוח?״ שאל, הנהנתי בקצרה וחזרתי להסתכל על אלה.
״אני מפחד על התינוקת, אני כל כך מפחד שגם היא תהיה כמוני וכמו אלה,״ אמרתי בפחד.
״אני מקווה שהיא תהיה בסדר,״ אמר.
״היא תהיה בסדר כל עוד אלה תתעורר. הם מזריקים אוכל כמות לבן אדם אחד והיא צריכה יותר.״ אמרתי במעט עצבים, היא בהריון והיא זקוקה לזה, למה לא להביא לה עוד?

– כעבור ארבעה ימים –

קמתי לשיגרה רגילה לשבוע הזה, לא לישון כל הלילה ולחזור לבית החולים בשש בבוקר, לשתות קפה מהמכונה המגעילה של בית החולים ולשבת בחדר של אלה, לשבת לעדה בתקווה שכשהיא תתעורר, אני יהיה הבן אדם הראשון ליידה.
״סעמק מכשיר מזדיין,״ סינן קולו של דור מאוחריי. המיטה שלו הייתה מאחוריי אלה.
״התעוררת,״ אמרתי בשקט כשהסתובבתי עליו.
״מה אתה עושה כאן? איפה אלה? ומה לעזאזל קורה כאן כוסעמק,״ אמר בעצבים כשהתהלך לעברי.
״אני כאן בשביל אלה, דבר ראשון, אלה כאן, ומה קורה כאן אתה יכול לענות לעצמך טוב מאוד.״ אמרתי בעצבים, הוא זה שגרם לה להתעלף, ואני אתנהג אליו באותו יחס שמגיע לו.
״על מה אתה מדבר?״ שאל בבילבול.
״הא נכון, סמים משכיחים דברים שעשית, או ששתית יותר מידיי,״ סיננתי.
״יבן זונה על מה אתה מדבר!״ צרח בכעס.
״בן זונה אל תקרא לי, אני מבקש. התעלפת כי שתית יותר מידיי, ולקחת סמים, מתי הספקת בכלל לבוא לאנגליה?״ שאלתי.
״כוסעמק אז זה לא היה סיגריה! הייתי במועדון ומישהו הביא לי את זה, סעמק ערס,״ סינן מטלטל את ראשו.
״טסתי כדי להתנצל בפני אלה, מה בכלל קרה?״ שאל.
״אלה היחידה שיודעת, ואתה, היא לא ענתה לטלפון והיא נעדרה, חבר של לואי פירמט את הטלפון שלה ומצא את המיקום שלה, נסענו אליה ומצאנו אותה מעולפת איתך, הזמנו אבולנס והנה אנחנו כאן,״ אמרתי.
״אני מצטער, אני כל כך מצטער ליאם,״ נשבר בבכי.
״זה אני אשם בהכל, רק אני והטימטום שלי כוסעמק חיים מזדיינים,״ אנר בבכי כשנתן אגרוף לקיר.
״למה זה כל כך מפריע לך שהיא בהריון? מה הפאקינג בעיה שלך על זה?״ שאלתי בעצבים.
״היא קטנה ליאם! היא ילדה קטנה! היא לא מוכנה לזה, גם הגוף שלה לא, היא לאט לאט תישבר לך בידיים ולא יהיה לך איך לתקן את זה, לא תהיה לך שום דרך. היית צריך לדעת את זה כשהתחלתם לצאת, היא עברה הרבה בחיים, יותר מידיי. אתה לא יכול פתאום לבוא ולנחם אותה ולחשוב שעזרת לה והיא בסדר, תבדוק את הידיים שלה לפעמים, הלב שלה שבור ופגוע, כל דבר קטן ינפץ אותו לגמרי, לא תמיד פלסטרים יכולים לעזור,״
היא בסדר דור, אני לא יודע מה אתה מחרטט, בכל השנתיים פלוס האלה שאנחנו ביחד היא חתכה רק פעם אחת, היא באה אליי ובוכה כשהיא רוצה, בניגוד אלייך, אני עוזר לה בדברים האלה, ואתה זה שרק מחמיר את זה, אתה מקשה עלייה עוד יותר ועוד יותר, אתה יודע שהיא רצתה להפיל אחריי שהיא דיברה איתך? אתה יודע את זה? לא אתה פאקינג לא יודע את זה כי אכפת לך רק מעצמך בנושאים האלה! עם באמת הייתה דואג לה אתה זה שהיית איתה ולא אני, אז אל תבוא ותזיין לי את השכל שהיא שבורה, כי אתה היחיד ששברת אותה!״ צרחתי בעצבים, אין לו שום זכות לבוא ולהגיד לי את זה! אני זה שדואג לה, שעוזר לה, שאכפת לו ממנה!
״אני פאקינג דואג לה! זה למה אני רוצה שהיא תפיל. כי אתה לא זה שמגיע לו תינוק ממנה,״ אמר בשקט ובכעס.
״וואלה? לך זדיין. היא הדבר שהכי אכפת לי ממנו, והתינוק הזה לא בא בכוונה. ולך באמת מגיע להיות איצה נכון, אני! אני זה שדאגתי לה עד עכשיו, ואין עוד בן אדם שייתן לה מה שאני נתתי לה, ננתי לה הכל מהכל, בניגוד אלייך.״ אמרתי בכעס ועצבים.
״אתה יודע מה? תלך, פשוט תלך, תעזוב את המקום, תחזור לישראל, תלך. אני אגיד לה שתתקשר אלייך כשהיא מתעוררת, בבקשה תעזוב,״ אמרתי לבסוף.

– מנקודת המבט של זאין –

״על מה ליאם ודור מדברים שם כל כך הרבה?״ שאל נייל שהביט בהם.
״זה לא נראה טוב, הם צועקים בלי הפסקה שם אחד על השני,״ אמר לואי.
״ליאם מספיק בוגר בשביל לא לריב איתו, אני לא חושב שקרה משהו,״ אמרתי.
״רגע, ממתי דור התעורר בכלל?״ שאל הארי בבילבול.
״וואלה, הוא לא היה גם מחוסר הכרה כמה ימים?״ שאלתי בבילבול.
״איפה היא???״ שאלה פרי כשרצה לתוך בית החולים, היא רק היום יכלה לבוא בגלל המנהלים שלהן.
״פרי!״ קרא לה נייל.
״הנה אתם! איפה היא?״ שאלה בלחץ.
״תירגעי בייב, היא לא תקום בזמן הקרוב,״ אמרתי לה.
״אבל איפה היא? אני רוצה לראות אותה,״ אמרה בדאגה.
״היא שם,״ הצביע לה לואי על דלת חדרה של אלה.
״אני שניה באה,״ אמרה ונשקה לשפתיי נשיקה קטנה לפני שרצה עלייה.
״בואו דחוף, ליאם ודור הולכים שם מכות,״ אמרה בבהלה שרצה אלינו אחרי כמה דקות.
רצנו כולנו לתוך החדר שבו שההתה אלה, מרסנים את ליאם ודור אחד מהשני במהירות.
״תוציאו אותו החוצה, תעיפו אותו פאקינג החוצה, אני רואה את הפרצוף המזדיין שלו עולה לי העצבים מחדש,״ ירק ליאם בכעס, הוא דימם מהפה והאף, שביל של דם נטף לו מהגבה והפרצוף שלו היה אדום מעצבים.
״מה לעזאזל עובר עלייך! זה הפאקינג גיס שלך לעתיד!״ צרח על ליאם נייל.
״הוא לא יבוא משום מקום ויגיד לי שאני לא ראוי לה, אין לו פאקינג זכות לדבר אליי בכלל, אדיוט מזדיין,״ ירק בכעס.
״עזבו, אין לי כוח לנביחות שלכם עליי עכשיו זוזו,״ אמר בעצבים כשדחף אותי ואת נייל ויצא החוצה.

חצי שעה עברה לה, אחותו של ליאם הגיעה לבקר, וליאם עדיין לא חזר.
'תחשוב שהיא תתעורר ואתה לא תהיה כאן, שלא תהיה הבן אדם הראשון שהיא תראה שהיא תקום,' סימסתי לו, הוא עוד שתיי דקות יהיה כאן.
״הוא בא?״ שאלה ניקול.
״שתיי דקות הוא כאן,״ אמרתי בגיחוח.
״פרי, תחפרי לי, מסכנה ג׳ייד. בואי בייב,״ אמרתי לפרי שדיברה בלחץ עם ג׳ייד בטלפון, אני מרחם עלייה. ג׳ייד בטח מנסה לנתק כבר שעה ופרי לא מפסיקה לדבר.
״היא תקום, אל תידאגי,״ אמרתי לה כשהיא התיישבה עליי.
״אתה בטוח?״ שאלה, מניחה את ראשה על כפתי.
״אני מקווה. היא עברה הרבה, אני בטוח שדווקא זה לא ישבור אותה,״ אמרתי והיא נאנחה.

״היי ניק,״ אמר ליאם בהתנשמות כשנכנס והבחין בניקול.
״תשים ג׳קט אדיוט קר בחוץ! למה יש לך ריח של סיגריות ובירה?״ שאלה בדאגה.
״לא עניינך,״ סינן בעצבים.
״ליאם, זאת אחותך דבר אליה יפה,״ אמרתי לו בכעס.
״זאין, סתום תפה שלך ואל תתערב במה שלא קשור אליך,״ ירק לעברי.
״אל תוציא עליי את החרא שלך עליי,״ סיננתי משיניים חשוקות.
״אתם פאקינג אמיתיים? מה אתם מקללים אחד את השני? אל תוציאו אחד על השני עצבים,״ אמרה פרי מטלטלת את ראשה.
״סליחה אחי,״ אמר נאנח.
״זה בסדר, סליחה,״ אמרתי באנחה.
״ניק יש לך מגבון?״ שאל אותה.
״אני ינקה לך,״ אמרה, שולפת מגבון מהתיק שלה ומנקה את הדם שהתייבש לו על הפרצוף.

טוב, לפחות שיגרת היום הזה לא הייתה רגילה.