Well Liam Payne? Thank you פרק 35 ❤️

– נקודת מבט כללית –
״אני הולך לחברים״ הודיע ליאם לאלה כשעמד בפתח הדלת.
״ביי בייב תהנה, אני הולכת למסעדה עם קארן ורות׳,״ אמרה לו, נושקת לשפתיו. ליאם נפרד ממנה בנשיקה אחרונה ויצא מדלת הבית. הם כבר חזרו מבית הוריו של ליאם.
אלה עלתה לה להתארגן, מסדרת את שיערה במהירות.
אלה דחסה את האייפון לכיס הג׳ינס הפשוט שלבשה ויצאה מהבית. הולכת בדרך הקיצור שהכירה.
״מה אתה עושה פה?״ שאלה מופתעת בבילבול. 
״את הולכת להפיל אותו אלה,״ הוא אמר בעצבים כשהביט בה במבט חודר.
״אני לא הולכת להפיל אותו,״ אמרה בכעס.
״את ילדה! פאקינג ילדה קטנה! אני לא מאמין שהסכמתי לך לצאת עם פדופיל כמוהו!״ צעק בכעס. 
״הוא לא פדופיל! הוא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים! הוא היה שם בישבילי, כשאתה לא!!״ צרחה כשהדמעות התגלגלו להן מעינייה, שורפות את לחיה שהיו מאופרת במעט, בשביל אלה, הוא יכול להגיד כל דבר שהוא רוצה, אבל על ליאם, לא. שלא יעז לפתוח את הפה עליו. אלה אהבה אותו, יותר מאת עצמה.
״אוי נו באמת אלה! הוא סך הכל מחפש מישהי לשחק בה! הוא יעזוב אותך אחרי שתלדי! שינכם לא מוכנים לתינוק!״ צרח בחזרה כשהתקדם אליה.
״אז מה? אני יפיל את התינוק, יעזוב את ליאם, שהוא בעצם החיים שלי, ויעבור אלייך? ש'תדאג' לי כמו שהוא דואג לי? אני לא צריכה ממך כלום. אתה יכול ללכת ולהזדיין עם עצמך מיצידי״ אמרה בשקט, יבבות נפלטות מפיה במעט.
הוא החל מצמצם את המרחק, בעוד הבעתו הופכת לעצבנית יותר וכועסת יותר. 
״את לא צריכה לדבר ככה לעזאזל אלה!״ צרח בכעס כשאחז בידה בחוזקה מעביר מספר פלאשבקים של מאורעות שנתיים לפני.
*
״חתיכת ילדה מושתנת!״ צווח שון שוב, אוחז בידה של אלה בחוזקה וגורר אותה לפינה, משליך לשם את גופה הקטן לפני שבעט בה בחוזק.
*
״א-אני, א.-תה מכ-..אי.ב ל.י,״ גימגמה בכאב, לא שוב. בבקשה לא. התחננה אלה בראשה.
״כמו שלך לא אכפת מה אני אומר על ההריון, גם לי לא אכפת מה תאמרי על זה״ ירק בכעס ובארס, משחרר טיפה את ידיו.
״בבקשה, אני מתחננת. אל תיהיה נגדי. אני צריכה אותך, אתה לא רוצה אחיינית קטנה?״ שאלה בייבובות אחדות.
״לעזאזל תפסיקי להזכיר את זה!!!״ צווח בחוזקה וסטר לה כל כך חזק, שהיא איבדה את הכרתה.
הוא הביט בה, מקבל סטירה מהחיים. הוא עילף את אחותו הקטנה. הוא צעק עליה. השפיל אותה, סטר לה! הוא אחז בראשו כמבין מעשיו. והתיישב לידה ורק הביט בה, והתעלף.
*
״היי אמא,״ אמר ליאם בקלילות לטלפון כשהתרחק מהמקום שבו שהה עם חבריו.
״אתה עם אלה?״ שאלה בלחץ.
״לא, היא צריכה להיות איתכן לא?״ שאל ליאם בבילבול. דאגה עולה לו.
״היא כן. והיא עוד לא באה. יש מצב שהיא שכחה?״ שאלה קארן.
״לא. היא אמרה לי שהיא יוצאת אליכן. עבר כבר חצי שעה אמא, זה לא צחוק, ניסיתן להתקשר אליה?״ שאל ליאם בחשש.
״כן. יותר מעשרים פעמים. וכן, אנחנו יוצאות לחפש אותה.״ אמרה קארן ברצינות וניתקה את הטלפון. 
'אני ידבר איתכם. אלה נעלמה.' שלח ליאם לקבוצה בו היה נמצא עם חבריו בעודו נכנס לאוטו.
״ליאם! ליאם! קח את זה!״ צעק אחד מחבריו כשרץ לעברו.
״תודה גבר,״ אמר ליאם במהירות כשמסר לו את מפתחות הרכב ולקח הוא את מפתחות האופנוע של חברו הטוב.
ליאם נסע כאחוז פחד. מחייג את מספרה של אלה ללא הפסקה, שכל פעם מחדש הגיע לתא קולי. מישהו נגע באהובתו. מישהו עשה לה משהו. ליאם התחיל לפחד, לוחץ על דוושת האופנוע כשהרמזור נהיה לירוק.
הוא הגיע לביתם, נוסע בדרך שהייתה אמורה אלה ללכת למסעדה.
הוא אחז טירוף כשלא ראה אותה בשום מקום.
״אמא? מצאתן אותה?״ שאל ליאם בדאגה כשאימו ענתה לטלפון.
״לא. תגיע לבית שלכם, נזמין מישהו שיכול לאתר אותה דרך הטלפון שלה.״ אמרה קארן וניתקה.
ליאם התקשר לכל הבנים להגיע לבית במהרה, צועק במעט ונשבר בבכי קל כשדיבר עם לואי.
״חבר תירגע, אולי היא רק איבדה את הדרך והסוללה נגמרה לה?״ שאל לואי בדאגה כשהתניע את האוטו.
״אין סיכוי, אני מכיר אותה לו, היא לא יוצאת מהבית בלי שאין לה מאה אחוז או שהיא לא יודעת מה הדרך. קרה לה משהו,״ אמר ליאם בבכי קל.
״אני מגיע חבר, אני יביא מישהו שיודע לאתר את הטלפון שלה.״ אמר לואי וליאם נשם במעט לרווחה.
״תודה ברו,״ אמר ליאם וניתק את הטלפון.
הוא פתח את דלת הבית מיד לאחר שניגב את עיניו. לא מראה חולשה ליד אימו ואחותו.
״תירגע, אנחנו נמצא אותה.״ אמרה קארן כשליטפה מעט את ידו כשראתה שליאם עומד לפרות בבכי שוב. הוא אוהב אותה. ואם זה אומר לבכות בגללה כמו נמושה ליד חלק ממשפחתו אז כן. זה קורה לפעמים.
״אנחנו פה!״ צעקו חבורת הבנים פרט ללואי כשנכנסו לבית. ורק ליאם שפשף את עיניו ויצא למרפסת לנשום קצת אויר. ובכן במילים אחרות לשחרר את הבכי לבד.
מספר דקות עבר, הבנים ניסו רק לדבר עם ליאם אך הוא גירש אותם במהירות.
״ליאם?״ שאל הארי.
״אמרתי לכם פאקינג לשחרר אותי. תעזבו אותי לנפשי!״ צרח.
״לואי והחבר שלו הגיעו,״ אמר ונכנס לתוך הבית. הארי ידע שצריך להיות עדינים עם ליאם בנושא של אלה, הוא ידע שליאם לא צועק עליו ביום רגיל, זה מקרה חריג שלא צריך לקחת ללב את המילים שהוא שולח, במיוחד כשליאם עצבני וכועס במשהו שקשור לאלה.
ליאם נכנס הביתה במהירות, כבר לא מעניין אותו שרואים אותו בוכה. בת זוגתו בהריון חודש שישי, ופגעו בה בדרך מסויימת. וכשנשים בהריון הסיכוי שלהן להיפגע חזק יותר. יש לו סיבה טובה מאוד לבכות.
״יהיה בסדר.״ פצחה פיה רות׳.
״אני מקווה,״ מילמל נייל.
״זה יקח זמן, אבל אני דיי בטוח שנצליח. מה המספר שלה?״ שאל חברו של לואי דילן.
ליאם ענה לו במהירות את מספר הטלפון שכל כך אהב לחייג בכל יום.
שלוש שעות עברו להן, ליאם אחוז טירוף ודילן מנסה ללא הפסקה. הם חשבו לערב משטרה אך נמנעו מהדבר בכך שלא רצו לפתוח את זה לכל העולם. ובכן ליאם לא רצה. הוא לא רצה שידעו שהוא לא דואג לחברתו. שהוא ככה נתן לה לאבד לו.
״מצאתי!!״ צרח דילן באושר.
דילן מסר את שם המקום במהירות ונשימת ליבו של ליאם נתעקה.
״ז-זה המקום.״ גימגם במעט ליאם.
״איזה מקום?״ שאל זאין בבילבול.
״של לפני שנתיים.״ אמר ליאם כשבלע את רוקו בחוזקה.
הוא תפס את מפתחות האופנוע ורץ מהבית לבדו. אולי זה הוא שם. אולי הוא נוקם את ניקמתו. אולי הוא עדיין פוגע באהובתו.
ליאם הגביר את המהירות ועצר את המקום.
לא טורח לכבות את האופנוע ופשוט הוריד את הדוושה במהירות ורץ אל הפינה. האופנוע נפל מרוב הפזיזות שבה ליאם שם את האופנוע.
ליאם עצר כשראה שניי גופות נטולים על הריצפה.
זאת היא. ודור?