Well Liam Payne? Thank you פרק 33❤️

– פרק 33 –

״ליאם בוא תעזור לי!,״ צעקה קארן מהמטבח.
הוא בא לקום ואני נישקתי את לחיו וקמתי אני.
״אלה מתוקה תקראי לליאם את בהריון את לא צריכה לעבוד.״ אמרה בעודה מנגבת את ידה במגבת.
״לא לא לא, באתי אני לעזור, אני אוהבת,״ אמרתי בחיוך קטן.
״בטוח מתוקה? אני אקרא מקסימום לניקול או רות׳,״ אמרה במעט דאגה.
״זה בסדר אני לא חודש תשיעי, אני סך הכל שישי,״ אמרתי מצחקקת.
״כבר קניתם דברים?״ שאלה בהתענינות מיד לאחר שהביאה לי את המתכון לעוגת השיש שרצתה שאכין.
״ליאם חזר רק אתמול מהסיבוב הופעות, אז זה לא ממש התאפשר לנו,״ אמרתי והיא הנהנה.
״את יודעת, עם תצטרכו כל דבר קטן, אתם ישר באים אלינו. אנחנו כאן בשבילכם.״ אמרה ואני הנהנתי בחיוך כשעירבבתי את הביצים עם החלב יחדיו.
״תודה רבה קארן, אתם באמת מדהימים.״ אמרתי בחיוך.
״אז ליאם כבר דיבר איתך על חתונה?״ שאלה בחיוך ואני נחנקתי לרגע.
״הוא תמיד אומר לי שאני אשתו לעתיד, אבל אנחנו עוד צעירים. יש לשנינו עוד זמן זמן.״ אמרתי.
״כן אבל אני חושבתי שתמיד טוב להתחתן מוקדם, אני מפחדת שתיברחי לו פתאום,״ אמרה בדאגה כשלפתע הפסיקה עם הכל והביטה בי.
״א-אני בחיים לא יברח לו. אני אוהבת אותו. עם כבר אני מפחדת שהוא יברח לי. מה הוא צריך ילד עכשיו? זה מפחיד אותי.״ אמרתי בשקט והיא התקדמה אליי.
״אלה מותק, את לא יודעת כמה הוא אוהב אותך. הוא לא אוהב אותי כמו שהוא אוהב אותך. את יודעת.. אחרי שהודעתם לנו, התקשרתי אליו לברך אותכם שוב. והוא אמר לי, שהוא מאושר מזה, שאולי הוא לא תכנן עכשיו להביא ילד, אבל הוא אמר שהוא כל כך שמח מזה שזה ממך, ושיש לכם תינוק ביחד, ועכשיו, אתם תיהיו חייבים תמיד להתראות גם עם תיפרדו, ושהוא מוכן לעזוב את הלהקה בשבילך את הכל בשבילך, הוא אוהב אותך מתוקה. את הדבר שהכי חשוב לו. הוא מוכן למות בשבילך.״ אמרה מניחה את ידה בצידי גופי ומביטה בי ביעיניי.
״באמת?״ שאלתי בחיוך קטן ומאושר.
״אני לא עובדת עלייך,״ אמרה בחצי חיוך.
״א-אני יכולה שניה לעשות הפסקה?״ שאלתי. מחזיקה את הדמעות שעמדו לברוח לי.
״בטח מתוקה, קחי כמה זמן שאת צריכה.״ אמרה בחיוך. הנהנתי ומחיתי דימעת אושר שזלגה מעיניי.
עברתי לסלון מוחה עוד דמעה שזלגה מעיניי בבגידה. ליאם ישב על הספה ודיבר בטלפון. משכתי בידו שיקום וחטפתי ממנו את הטלפון וניתקתי את השיחה. מושכת אותו בכוח לבחוץ וסוגרת את דלת המירפסת.
״מה את עושה? זאת הייתה שיחה חשובה!״ גער בכעס.
״לא אכפת לי,״ אמרתי בחיוך בעוד דמעות האושר זולגות להן לבד, לא מחכות לאישור.
״היי, למה את בוכה?״ שאל בדאגה.
״אני אוהבת אותך, אתה לא יודע כמה.״ אמרתי בחיוך כשהנחתי את ידיי על צאוורו, לא מחכה לתגובה ומנשקת אותו הכי חזק שיכולתי.
״גם אני אותך בייב.״ אמר כשהתנתקנו, ואני רק משכתי אותו לחיבוק מוחץ.
״עכשיו תספרי לי מה קרה שאת ככה?״ אמר כשהושיב אותי על הספסל בחוץ לידו, מלטף את ידי בנעימות.
״אמא שלך סיפרה לי,״ אמרתי בחיוך קטן כשפרצופי מופנה אל ירכיי.
״את לא ידעת את זה לבד?״ שאל בחוסר הבנה כשהרים את פניי אליו.
״אין דבר שאני אוהב בעולם יותר ממך. אני רציני אלה.״ אמר.
״א-אני לא יודעת למה לא חשבתי ככה פשוט אני לא רגילה שאוהבים אותי, ואז אתה באת ואני פתאום מרגישה דברים שבחיים לא הרגשתי לבן אדם, ואתה נותן לי את כל האהבה שיש וזה נורא מוזר לי. אני ידעתי שאתה אוהב אותי אבל לא חשבתי שאני הבן אדם שאתה הכי אוהב.״ אמרתי בחיוך קטן.
״בואי נחשוב ככה. אנחנו שנתיים פלוס ביחד. יש לנו עוד מעט ילדה ביחד. ואנחנו עוד מעט נתחתן. מה את חושבת?״ אמר.
״לא יודעת אוף קשה לדבר איתך!״ התלוננתי.
״למה?״ שאל מגחח.
״כי השפתיים שלך זזות ככה כל כך מגרה ואתה כזה מושלם ואוף אני יכולה נשיקה?״ שאלתי ביאוש כשהבטתי על שפתיו.
״אני סך הכל מדבר איך אני-״ קטעתי אותו בנשיקה ארוכה כשכבר הייתי מיואשת מידי לקבל נשיקה. שפתיו של ליאם קיבלו את שלי בחום ואהבה. מנשקות אותי בעדינות ונושכות את שפתי התחתונה קדימה.
״אווץ׳ זה כאב!״ רטנתי בכאב.
״רוצה נשיקה שם?״ שאל ליאם בתמימות ואני התיישבתי עליו, מפילה אותו לשכיבה כשישבתי על איברו. מתקדמת לנשק את שפתיו. אך הבטן ההריונית שלי לא אפשרה לי.
״תרים את הראש.״ דרשתי.
הוא הרים את ראשו בעדינות ואני שיחקתי עם שפתיו, נותנת נשיקה ונושכת, ומנשקת שוב את המקום. עזבתי את שפתיו וירדתי לצאוורו עם נשיקות לאורך הלסת, מוצאת את הנקודה הרגישה של ליאם שכל כל אהבתי, ומוצצת שם בעדינות, מתנתקת מהאזור לאחר שסימן כחול סגול נוצר שם.
״כמה דברים הייתי עושה לך עם לא היית בהריון.״ פלט לתוך גניחה עמוקה.
״עכשיו בוא לביפנים, ותבוא לעזור לאמא שלך.״ אמרתי כשנישקתי את שפתיו בעדינות וירדתי ממנו.
״את מחרמנת אותי והולכת?״ שאל בטילטול ראש.
״אופס?״ שאלתי בגיחוך.
״אני עוד יקבל פיצוי על זה,״ אמר כשנשק לשפתיי ונכנס לבית כשמשך אותי אחריו.
״עוד נראה,״ גיחחתי.
״וחזרתי, אבל הפעם עם ליאם,״ אמרתי בחיוך.
״בואו חמודים, נשאר רק לערוך את השולחן, ואני אעשה סלטים וזהו, תודה מתוקים.״ אמרה כששלפה מספר מלפפונים מהמקרר ושטפה אותם היטב במים.
״קדימה עצלן, תסדר אתה את הצלחות אני אסדר סכו״ם.״ אמרתי והוא הנהן ונשק לי בקצרה, הולך למגרה ומוציא מזלגות.
״אמא כמה אנשים אנחנו?״ שאל ליאם.
״33״ ענתה.
״איפה כולם יכנסו בשולחן של שמונה?״ שאל בבילבול.
״נוציא את השולחן החוצה ונחבר אותו עם השולחן שבחוץ ועוד שניי השולחנות המתקפלים.״ אמרה וליאם הנהן, מוציא את מספר הצלחות המתאים.
הוצאתי סכ״ום, הולכת אחרי ליאם ומניחה על השולחן את הכל.
״בואי נחבר את השולחן כבר עכשיו בייב, אוקיי?״ שאל ואני הנהנתי.
״את תצליחי להרים אותו?״ שאל.
״אני אנסה,״ אמרתי.
אחזתי בקצה השולחן, וליאם בקצה השני.
ליאם ספר לאחור החל מהספרה שלוש, ובאנו להרים את השולחן מיד לאחר שהוא הגיע לספרה אחד.
״אלה מה את עושה??!״ צעקה קארן בבהלה שרצה אלינו.
״מה קרה?״ אמרנו שנינו בבהלה.
״לנשים בהריון, אסור להרים דברים כבדים, יש חשש גבוה מאוד להפלה,״ אמרה בלחץ.
״ואו תודה קארן, אני אזהר.״ אמרתי והיא הנהנה.
״בטוח שאת יכולה להרים?״ שאל ליאם בדאגה.
״כן מותק, אם ילדתי שלושה ילדים אני יכולה להרים שולחן.״ אמרה בגיחוח.
״תודה אמא, אנחנו נמשיך מכאן,״ אמר ליאם והיה הנהנה, עומדת על קצות האצבעות ומנשקת את מצחו וחוזרת למטבח.
״אלה חסר פה סכין,״ הודיע ליאם.
״אני כבר באה,״ מילמלתי בחוזק והצכתמתי לאזור.
״איפה?״ שאלתי בבילבול שלא ראיתי מקום ללא מזלג.
״סתם רציתי נשיקה,״ אמר בקלילות, מרפרף את שפתיו מעל שלי, ומנשק בעדינות.
״אלה וליאם, לא להתמזמז, לסדר!״ צעקה ניקול.
״בושות עלייכם סהה,״ אמרה בטילטול ראש ציני.
״ניקול אמא לא אמרה לך לשטוף צלחות?״ שאל ליאם כשהגביה את קולו.
״ניקול בואי בואי מתוקה, הכלים מחכים לך.״ אמרה בחיוך ציני.
״משפחה אוהבת.״ אמרתי והוא גיחח.
״אני לא קשור אליהם, לי כבר יש משפחה אחרת.״ אמר ליאם בחיוך ואני נשקתי לו בקלילות.
״אני אוהבת אותך,״ מילמלתי כשניסיתי איכשהוא לחבק אותו עם הבטן שלי.