Well Liam Payne? Thank you פרק 31❤️

לפני הפרק, סליחה שלא העלתי כמעט שבועיים.
סבא רבא שלי נפטר יום שלישי שעבר והייתי כל הזמו בשיבעה.
אין לי זמן לנשום וחזרתי לתקופות הדיכאוניות שלי.
בנוסף לכל, חזרתי לבעיות אכילה מה שעוד יותר הקשה עלי.
מקווה שאתן מבינות, מצטערת.

*

– פרק 31 –

עבר השבוע, הבנים חזרו באותו יום שבאו לסיבוב הופעות.
״עלי לביפנים״ אמרתי לשרלוט כשהמונית חנתה מחוץ לפנימיה. כרגע אני ושרלוט טסות לסלובניה, לבנים.
״אני מתרגשת״ אמרה בחיוך קטן
״זה בסדר להתרגש״ אמרתי בחיוך
״הם כבר מחכים לנו בשדה תעופה״ אמרתי
״איזה מהם?״ שאלה בבילבול, היא כנראה מתכוונת איזה שדה תעופה, זה שפה בלונדון או זה שבסלובניה, המקום שבו הבנים.
״בסלובניה״ עניתי מצחקקת
״זאת הטיסה הראשונה שלך?״ שאלתי
״כן, זה מפחיד?״ שאלה
״אממ לא ממש, אם כן את יכולה להחזיק לי את היד, אני תמיד מחזיקה לליאם את היד בטיסות כי זה מרגיע אותי״ אמרתי והיא הנהנה

*

״אוקיי אני שניה אתקשר אל ליאם שיבואו אלינו״ אמרתי והוצאתי את הטלפון מהתיק, באתי לחייג את המספר אבל שרלוט הצביעה לי על חבורת הבנים שאני כל כך אוהבת.
רצתי אל ליאם, מתעופפת בחיבוק כשהוא הרים אותי ונשק לשפתיי.
״התגעגעתי אלייך״ מילמלתי לשפתיו, מתענגת למגע ידיו שכל הוחסר לי.
״מי ישמע לא התראתם שנים..״ מלמל זאין
״שר בואי״ קראתי לה בחיוך קטן כשעמדתי דבוקה לליאם.
״בנים זאת שרלוט תכירו, היא מעריצה שלכם וההורים שלה מתו מלפני שבועיים״ אמרתי והארי היה הראשון לפנות אליה
״את ממש יפה״ אמר והיא הסמיקה בבישנות
״תודה, גם אתה״ ענתה מובכת
״שאלום שרלוט״ לואי אמר לה בקול מצחיק והיא ציחקקה
״היי שרלוט״ אמר ליאם בחיוך כשהתכופף לחבק אותה ונשק ללחיה והיא הסמיקה
״שרלווווווט״ צעק נייל והרים אותה לחיבוק כשהסתובב במקום והיא צחקה
״שלום שרלוט״ אמר זאין בחיוך כשחיבק אותה מאחורה
״לא יודע מה איתכם אני נדלקתי על שרלוט״ אמר הארי ושרלוט נהייתה אדומה
״אני יכול לקרוא לך שר?״ שאל אותה הארי והיא הנהנה
נכנסנו לאוטו, אני מקווה שהארי ידאג להכל הזמן הזה שהיא פה, כי אני לא ממש יצליח לעשות את זה כשליאם כאן.
״אני חושב שלא יהיה לשרלוט חדר״ אמר זאין בחשש
״זה בסדר היא תיהיה איתי בחדר״ אמר הארי בחיוך כשקרב אותה לחיבוק.
״בטוח? אני לא רוצה להפריע לך, אני מקסימום אבקש מהקבלה מזרון כרית ושמיכה ואני אשן במסדרון״ אמרה בחשש
״השתגעת? את ישנה איתי במיטה זה לא מפריע״ אמר הארי
״הארי יפדופיל מה ישנה איתך במיטה?״ שאלתי צוחקת
״היא קטנה בשביל שתצא איתה״ אמר ליאם צוחק
״גם אלה קטנה בשביל שאתם תיצאו״ אמר הארי מתחכם
״וגם אתם ישנים באותה מיטה״ המשיך
״ועוד דברים שעושים במיטה״ מילמל נייל מהצד
״נייל סתום״ סיננתי
״הארי אתה לא רציני נכון?״ שאלתי נאנחת
״אנחנו פשוט נישן באותה מיטה זה לא כזה ביג דיל, וגם יש רק מיטה אחת בחדר״ אמר
״שרלוט מה את בוחרת?״ שאלתי
״אני מעדיפה עם הארי״ מלמלה במבוכה
״כל הכבוד! זאת שר שלי״ אמר ונשק ללחיה
״הארי אני הורגת אותך עם קורה לה משהו״ אמרתי בהזהרה ויצאנו מהאוטו לאחר שליאם החנה.
״תביאי לי את המזוודות של שרלוט אני אקח לה אותם לחדר שלנו״ אמר הארי כשידו שלו ושל שרלוט היו משולבות יחדיו.
פתחנו את דלת החדר מיד לאחר שעלינו במעלית, הכל שם היה מבולגן ובקבוקי בירות היו מפוזרים בכל החדר.
״אתה לא אמיתי״ מילמלתי והנחתי את התיק על הריצפה
״אבל קודם בוא לישון״ מילמלתי כשנכנסתי למיטה, למרות שעכשיו 11 בבוקר, ליאם אמר לי שיש להם יום חופשי ואני גמורה מהטיסה, אז למה לא לנצל את זה טוב? (;

– נקודת מבט הארי –

״את לא צריכה להתבייש ממני בואי לפה״ אמרת בחיוך לשרלוט.
שרלוט.. היא קטנה, ולאבד הורים בגיל הזה? זה נורא. אלה סיפרה לי ששרלוט רוצה לפגוש אותנו, ואני רוצה שהיא לא תחשוב על המוות של ההורים שלה כל הזמן הזה שהיא פה.
״משעמם לי״ אמרתי משועמם
״גם לי״ אמרה שרלוט בשעמום
״אוקיי שימי נעליים, ובואי אני לוקח אותך ליום כיף״ אמרצי בחיוך
״באמת? תודה תודה תודה תודה תודה!״ אמרה בחיוך ענקי
״באופנוע או באוטו?״ שאלתי כשהתלבטתי איזה רכב לקחת.
״אממ אופנע יותר קל להחנות״ אמרה
״נקודה טובה״ אמרתי ותפסתי את המפתחות לאופנוע.
״לאן נלך קודם?״ שאלתי כשהיינו במעלית
״רוצה החלקה על הקרח?״ שאלתי והיא הנהנה
״אבל אני לא יודעת להחליק״ מילמלה
״אני אלמד אותך״ אמרתי בחיוך
״קחי את זאתי״ אמרתי לשרלוט כשהושטתי לה קסדה וחבשתי אחת לראשי.
״תחזיקי חזק אנחנו יוצאים״ אמרתי ולחצתי על הגז בחוזקה.

*

״לאט, לאט, את קולטת את זה״ אמרתי בחיוך כששרלוט הצליחה להחליק לאט
״הצלחתי!״ צעקה בחיוך שהצליחה להחליק
״קר לך?״ שאלתי כשהיא התקרבה אליי
״טיפה..״ מילמלה
״קחי״ אמרתי כשהורדתי את הג׳קט ושמתי עליה
״אתה עם חולצה קצרה לא קר לך?״ שאלה
״את יותר חשובה״ מילמלתי
״לא אני לא״ אמרה
״כן את כן״ אמרתי
״למי אני חשובה? להורים שאין לי? לסבא וסבתא שלא רוצים אותי איתם? אני לא חשובה לאף אחד״ אמרה
״אתה? מיליוני אנשים ישתגעו עם תקבל שריטה קטנה״ אמרה בשקט
״שרלוט.. את חשובה להרבה אנשים, מה עם הדודים והדודות שלך? משפחה מורחבת? חברים? והכי חשוב, מה איתי? את חשובה לי שר״ אמרתי בכנות, עם כל זה שאני מכיר אותה פחות משעתיים, אני קשור לכל דיירקשנית ודיירקשנית שקיימת בעולם. בליעדיהם אני כלום.
״לא אני לא, אתה סתם אומר את זה״ אמרה בשקט
״את חשובה לי שרלוט, עם לא היית חשובה לי לא הייתי לוקח את היום חופש שיש לנו בפעם ב כדי לעשות איתך יום כיף, אני אוהב כל דיירקשנית שיש לנו״ אמרתי כשחיבקתי אותה
״את רעבה?״ שאלתי
״טיפה״ מילמלה
״בואי נלך לאכול״ אמרתי כשמשכתי בידה להחליק איתי
חניתי את האוטו כשהגענו, מקדונלץ.
״את אוהבת לאכול פה?״ שאלתי והיא הנהנה
״מה להזמין לך?״ שאלתי והיא ביקשה צ׳יפס והמבורגר, כמוני.
״לא חם לך?״ שאלתי כשהיא עדיין הייתה עם הסוודר שלי ועוד הג׳קט שלה, היא הנהנה והורידה את הסוודר שלי
״לא חם לך גם הג׳קט? אני נשרף פה״ אמרתי
״אממ אני יסתדר אין לי כוח להוריד אותו״ אמרה בחשש
״אז בואי אני אעזור לך״ אמרתי בחיוך
״לא!!״ צעקה לפתע בבהלה ובלחץ
״או..קיי? אני לא אוריד״ אמרתי בבהלה
הגשתי לה את האוכל מיד לאחר שהזמנתי והגישו לי את ההזמנה.
״תיזהרי שהשרוולים של הסוודר לי יתלכלכו לך״ אמרתי כשנגסתי בעוד ביס בהמבורגר
״אני א-אקפל או-תם״ אמרה בחשש כשלקחה את השרוול אחורה והסתירה את ידה
המשכתי לאכול בשקט, צופה בשרלוט הקטנה אוכלת גם כן היא, הבטתי על מפרקיה טוב, היה אפשר בקלות להבחין בקוים חרוטים ואדומים שהיו שם
״שרלוט?״ שאלתי והיא הרימה את ראשה אליי
״מה זה זה?״ שאלתי כשהצבעתי על מפרקי ידה
״א-ה א..ני נשרט..תי״ גימגמה
״ועכשיו את האמת?״ שאלתי כשהבטתי עמוק לתוך עינייה
״אני חתכתי״ אמרה בשקט
״למה?״ שאלתי
״כי ההורים שלי מתו. אין לי דודים ודודות, ואין לי סבתא וסבא שאוהבים. כי אין לי אף אחד.״ ענתה בשקט ובעצב כשדימעה זלגה על עיינה הירוקה.
״בואי נצא להירגע״ אמרתי כשתפסתי בידה לכיוון היציאה
״אתה עכשיו תגיד שאני מטומטמת בלי הגיון״ אמרה וגילגלה את עיניה
״לא אני לא, את צודקת״ אמרתי
״ועכשיו, כל פעם שאת רוצה לחתוך את מתקשרת אליי, אני אבוא לבקר אותך הרבה ואני תמיד אבדוק את היד שלך״ אמרתי והיא חיבקה אותי
״תודה רבה״ אמרה בשקט
״אני כאן בשבילך נכון?״ שאלתי בשקט כשהבטתי על פניה
״עכשיו בואי נוציא מהיום הזה רק טוב״ אמרתי בחיוך
״חכי כאן״ אמרצי כשראיתי דוכן של צמר גפן מתוק, וקניתי לי ולה אחד.
״יאו אני אוהבת את זה!״ אמרה ולקחה חתיכה ודחפה לפיה.
התקדמנו לעבר פארק שהיה שם, התגעגעתי לדברים האלה, אני מתגעגע להיות ילד.
״בואי אני אדחוף אותך״ אמרתי לה מצחקק כשהיא עלתה על הנדנדה, שמתי את הצמר גפן בצד ונידנדתי את שרלוט צוחק בלי הפסקה, כל כך התגעגעתי לזה!
״קדימה אתה עולה״ אמרה שדחפה אותי שוב למגלשה שלא רציתי לעלות עליה בעקבות הגובה שלה
״אתה הארי סטיילס קדימה״ אמרה ודחפה אותי לתוך המגלשה
״שרלווווווווטטטטטטטטט״ צרחתי בזמן שהתגלשתי
״איך היה?״ שאלה בחיוך כשהיא חיכתה לי למטה
״כיף! בואי נעשה אץ זה שוב״ אמרתי בחיוך והיא משכה בי למדרגות לעליה למגלשה שהיו שם.

*
המשכנו ללכת ברחוב אחרי שיצאנו מהפארק
״עכשיו למקום רגוע״ אמרתי בחיוך קטן
״היי זה ים״ אמרה בחיוך
״כן אנחנו נראה את השקיעה״ אמרתי בחיוך
השכבנו על החול הרך בעדינות, מביטים בגלים שהתנפצו ביופי
״בואי לכאן״ אמרתי ומשכתי אותה לכיווני, ראשה נך על חזי וכך גם ידה השמאלית, וכל שאר גופב היה מוטל על החול
״אז איך היה לך היום?״ שאלתי כשהבטתי בשמש שהחלה לשקוע
״כיף״ מילמלה
״את עייפה?״ שאלתי מצחקק כשעבר לו הזמן ושר פיהקה.
״כן״ מילמלה
״בואי נחזור לישון״ אמרתי וקמנו, עולים על האופנוע וחוזרים לבית המלון לאחר יום מתיש וכיף.

*

~ נקודת מבט שרלוט ~

״בוקר טוב״ אמר הארי בחיוך כשמתח את ידיו אחורנית והתמתח.
״בוקר טוב..״ מילמלתי בעיפות כשטחבתי את ראשי עמוק בכרית.
״איך ישנת?״ שאל כשהסיט כמה חתיכות שיער מפניי.
״ממ טוב, המיטה שלך נוחה,״ אמרתי מצחקקת.
״אני יכול לשאול אותך משהו?״ שאל.
״אממ כן,״ אמרתי בבילבול.
״את עדיין חותכת?״ שאל בעדינות, נושמת עמוק לפני שהפלתי את הפצצה מפי,
״כן״
״מתי הפעם האחרונה שחתכת?״ בולע את רוקו בחוזקה הוא שאל.
״יום ראשון בערב,״ ענתי באכזבה, מעצמי, אני חייבת להפסיק.
״ומעכשיו את זוכרת מה אמרנו?״ שאל כניסה להביט על חתכיי.
״אני מתקשרת כשאני רוצה לחתוך,״ אמרתי והוא הנהן וחיבק אותי בחוזקה.
״אני מעדיף כמה שפחות שיחות טלפון,״ אמר מצחקק מעלה את החיוך לפני, כבר שכחתי איך זה שאתה חשוב למישהו.
״תתיארגני ונלך לאכול״ אמר ואני הנהנתי וקמתי את המזוודה הגדולה שלקחתי, שולפת שורט רגיל עם חולצה דקה וארוכה, החתכים לא מאפשרים לי ללכת עם חולצות קצרות בשיא החום.
״חם בחוץ, תשימי חולצה קצרה״ אמר לי הארי שהביט בי לוקחת בגדים.
״א-ני לא יכולה״ אמרתי.
״אני יביא לך צמידים שיסתירו לך הכל״ אמר בנשימה עמוקה לפני שנכנס למקלחת.
״קחי את אלה״ אמר שהושיט לי מספר צמידים שכנראה דיירקשניות הביאו לו.
״ת-תודה״ אמרתי בגימגום קל. אנחת כאב נפלטה מפי בחוסר רצון כשהשחלתי את הצמידים על מפרקיי ידיי.
״זה כואב?״ שאל ואני הינהנתי בחולשה.
״בואי אני אעזור לך״ אמר ותפס צמיד והשחיל אותו בעדינות על ידיי שלא יפגע במפרקי.
יוצאים מהחדר בשקט ונכנסים למעלית שהייתה רייקנית ״רגעעעע״ צעקה מצחיקה של אלה וליאם שרצו אל כיוונינו גרמה להארי להרים את ידו במהירות לכפתור פתיחת הדלתות שכמעט נסגרו.
״תודה״ אמרה אלה מתנשפת בציחקוק שליאם דבוק מאחוריה.
״איך ישנתם שר?״ שאל אותי ליאם בחיוך
״מעולה, אתם?״ שאלתי בנימוס והארי שילב את ידנו בעודנו יוצאים מהמעלית לכיוון חדר האוכל הגדול.
״טוב״ אמרה אלה ״מאוד״ השלים ליאם בחיוך
״איך שכבתם עם את בהריון?״ שאל הארי בבילבול
״לישון טוב לא מחייב סקס״ אמר ליאם צוחק
״פשוט התגעגענו לזה שאנחנו יכולים לישון ביחד בלי להילחץ שמחר אחד מאיתנו ילך״ המשיכה אלה וליאם הנהן
״אתם חמודים״ אמרתי בשקט ובחיוך קטן
״תודה״ ענו מצחקקים
״ואו שר איזה יפים הצמידים״ אמר לי לואי שהסתכל על ידי
״הם של הארי״ אמרתי בחיוך כשהבטתי על הארי שכבר לקח לו אוכל
״אני הולכת לקחת אוכל, שר את באה איתי?״ שאלה אותי אלה בחיוך שהושיטה לי את ידה.
נענת בחיוך לקחתי את ידה של אלה וצעדנו יחד לכיוון האוכל הרב שהיה מוגש שם.
״את והארי התחברתם הא?״ שאלה בחיוך
״אתמול הלכנו לעשות יום כיף״ אמרתי בחיוך כשלקחתי צלחת
״מה עשיתם?״ שאלה כשהניחה אוכל על צלחתה.
״החלקה על הקרח, מסעדה, הוא קנה לשנינו צמר גפן מתוק והלכנו לפארק ולים״ אמרתי בחיוך קטן נזכרת במאורעות יום האתמול.
״נשמע כיף״ אמרה בחיוך כשהתקדמנו שנינו לשולחן עם צלחות בידינו.

*

״ראש הצידה, עוד טיפה, ו..מושלם!״ צעק הצלם בחיוך כשנענתי לדרישותיו.
״אוקיי עכשיו חיוך שיגרום לכל אחת לרצות להיות את, ואנחנו מסיימים!״ צעק בחיוך, הסתכלתי על ג׳ייד ופרי שחייכו לי חיוך ענק שגרם לי גם כן לחייך.
״מהמם! סיימנו!״ צעק וכולם מחאו כפיים
״אז מפה, הצילומים עוברים לכסטרו ואת על השערים הכי גדולים״ אמר בחיוך הצלם
״היית מעולה, יש לך צילומים עוד שבועיים ועוד שלוש שבועות״ אמר ג׳ייק כשהתקרב אליי.
״אני לא יכולה עוד שלוש שבועות, אמרתי לך. ליאם חוזר ואני רוצה להיות בשבילו בהופעה האחרונה,״ אמרתי בביטול.
״אלה, זה או הוא או כלום. את יודעת שאני אוהב אותך אבל אני לא יכול להסכים למישהו שהתחננתי אליו שיביא לך לדגמן להם ואז להגיד לו לא, זה לא הולך ככה לאב,״ אמר בביטול
״אבל-״ אמרתי וקטעתי את עצמי
״זה..בסדר, אני אבוא״ אמרתי בשקט והלכתי לכיוון פרי וג׳ייד.
״אני לא יבוא להופעה האחרונה של הבנים״ אמרתי בעצב
״למה?״ שאלה פרי בבילבול
״יש לי צילומים שג׳ייק התחנן אליהם. אין סיכוי שהוא מבטל לי אותם״ אמרתי בשקט מבואס
״אני מצטערת בייב, אני בטוחה שהם יבינו״ אמרה ג׳ייד שחיבקה אותי
״זה לא זה, פשוט ממש רציתי להיות שם עם ליאם ואוף״ מילמלתי בביאוס
הטלפון צילצל בחוזקה, מחליקה את המסך לפני שעניתי.
״היי בייב.״ קולו המתוק של לואי הדהד לטלפון.
״היי לאב.״ השבתי בחיוך קטן שלא יכל לראות.
״איך את?״ שאל
״בסדר, הרגע סיימתי צילומים אני כבר מחכה לשלוח לך אותם,״ אמרתי בשמחה.
״אני מחכה לראות אותם, הארי שואל עם את מביאה את שר איתך להופעה האחרונה.״ אמר לואי.
לוקחת נשימה ארוכה לפני שדיברתי בעצב
״א-אני לא באה.״
״מה זאת אומרת לא באה?״ שאל לואי בבילבול.
״יש לי צילומים ביום של ההופעה, אני לא יכולה לדחות את זה וג׳ייק אמר שזה או לבטל את הצילומים, ואז זה גם מבטל את העובדה שהוא הסוכן שלי, וזה או להישאר לצילומים.״ אמרתי.
״לכי לצילומים, את לא יכולה להפסיד את זה,״ אמר
״אבל גם את ההופעה שלכם אני לא רוצה להפסיד,״ אמרתי בביאוס
״זה בסדר, אני בטוח שכל הבנים יבינו אותך.״ אמר
״צודק,״ מילמלתי
״אני אדבר איתך אחר כך, אוקיי? ג׳ייד ופרי פה מתייבשות ממני,״ אמרתי מצחקקת
״קיי לאב, להתראות, דברי איתי,״ אמר ויכולתי לשמוע את חיוכו עולה.
״בייוש״ אמרתי מצחקקת וניתקתי את השיחה, ללא ספק היא העלתה את מצב רוחי.
״מי זה היה?״ שאלה פרי
״זה בטח ליאם״ אמרה ג׳ייד שגילגלה את עייניה בחיוך ציני
״זה לא ליאם, עם זה היה ליאם הם היו כל שניה אומרים אני אוהב אותך, אני מתגעגע אלייך, ואני כבר רוצה שתלדי, ואלה הייתה מסמיקה״ אמרה פרי צוחקת
״דיי נו״ אמרתי מובכת כשקברתי את ראשי ביידי
״אז זה היה זאין(?),״ סוג של שאלה פרי
״לא כך דבר קשור לזאין,״ אמרה ג׳ייד שגילגלה את עינייה בחיוך.
״זה היה לואי״ אמרתי כשחלפתי חזרה לבגדים שלי.
״אתן באות לסטארבקס?״ שאלתי כשתפסתי את התיק לידיי, פותחת אץ ההודעות בטלפון ומקלידה לליאם כמה אני אוהבת אותו ושאני מתגעגעת אליו, אני לא רוצה שהוא בטעות יחשוב שאני לא חושבת עליו כל היום ומצפה לראותו.
״אי אפשר לסרב,״ אמרה ג׳ייד בחיוך כשנענתה לבקשתה.