Well Liam Payne? Thank you❤️ פרק 10

פרק 10-

ליאם הרים את גופי ככלה, נושק ללחי, ומוריד אותי בפתח המרפסת ואנחנו עומדים למול כולם שעדיין מפטפטים. בדקתי את השעה, 21:00 אני חייבת לקחת את המחשב עכשיו! החלתי להילחץ,
״ליאם???״ קראתי לו
״כן?״ הסתכל לעברי, ״אני צריכה שניה עזרה״ אמרתי בלחץ
״כן ברור במה בייב?״ אמר ונעמד ליידי
״אני צריכה מחשב ולשבת ליד העץ כמה שיותר מהר, ורק איפה יש מחשב??״ שאלתי, פי מדבר במהירות, וראותי חסרות אוויר
״לכי שבי אני יביא לך את המחשב״ אמר ועלה ללמעלה
״תודה!״ צעקתי לו
הלכתי להתיישב בספה, וראיתי את ליאם מולי עם המחשב
״תודה תודה תודה תודה״ נשקתי ללחיו
״עכשיו בוא, אני צריכה להכיר לך מישהו״ משכתי בידו לספה, הוא התיישב ואני יושבת עליו
נכנסתי לסקייפ, והתקשרתי למספר שאני זוכרת בעל פה כבר כמה שנים טובות.
פרצופו החל להתמרח על המסך וחיוכו גם כן
״אומיגאד דור״ החלתי לבכות מהיתרגשות וכולם ישבו סביבי, מרוכזים במחשב.
״אלה..״ נאנח בהתגעגעות
( אוקיי מכאן, אלה מדבר אנגלית ויש ליד דור מתרגמת, שמתרגמת לו מה שאלה אומרת לעיברית ואת מה שדור אומר לאנגלית )
״את לא מבינה כמה אני רוצה לחבק אותך עכשיו, אל תיבכי..״ העביר לי חיוך מנחם
״מה שלומך?״ אמרתי ביבובים, נשמתי עמוק והתחלתי להרגע מהבכי, ולאט לאט הפסקתי לבכות
״אני בסדר, איתך?״ חייך כמו תמיד
״ואו אתה לא מבין איזה חיים מושלמים, והכל בזכותו״ הסתכלתי על ליאם שהיה עצבני וכרגע מובך, אך למה עצבני?
״ומי הוא ולמה לעזאזל את יושבת עליו?!״ אמר בכעס.
״תירגע דור, זה ליאם החבר שלי״ אמרתי באנחה וחיבקתי את ליאם
״דור תכיר, ליאם, החבר שלי, ליאם תכיר, דור אח שלי״ אמרתי כדי לא ליצור בינהם איזשהוא סיכסוך
״ולמה אתה נראה ממש מוכר?״ שאל בחשיבה
״אני מלהקת וואן דיירקשן״ אמר
״אהה.. החבורה הזאת שאגם חופרת לי עליהם״ הסביר לעצמו
״יפה לך אלה, חוץ מזה, מתי עזבת את הפנימיה?״ שאל
״אממ לפני חודש, ואיך עם אגם באמת?״ אגם זאת מישהי שתמיד ליידו, למרות שהוא לא סובל אותה אבל הוא מהערסים שדבוקות להם זונות תמיד ליד הרגליים
״קרצייה כמו תמיד״ מלמל
״את בבית ספר עכשיו?״ שאל והתכוון לזה שאני נמצאת בבית הספר בכללי
״כן, בצער רב״ מלמלתי
״אה יאו! שכחתי להגיד לך, תיראה מה למדתי להגיד״ התלהבתי
״את מה שלימדתי אותך?״ שאל בחיוך
״כןכןכן!״ התלהבתי מחדש
״אוקי דברי״ אמר
״אני אוהבת אותך״ אמרתי בעיברית, דור לימד אותי להגיד כמה מילים בעיברית
״ואו איזה מוזר זה נשמע שאת אומרת את זה, איזה מבטא יש לך..״ אמר
״כן אבל לפחות למדתי משהו״ חייכתי
״תלמד אותי עוד משהו!!״ קראתי בשימחה
״תגידי 'דור פלוין הוא כל החיים שלי, ואני סוגדת לו'״
״ואו זה ארוך״ ציחקקתי
״תגיד, ילדים בבית הספר שלך יודעים שאתה נוצרי?״ שאלתי מעבירה מבט על כולם שמסתכלים עלינו, וכמה מהם המשיכו לדבר לבד
״כן חחח, הם מתלהבים מזה שאני חוגג את חג המולד״ חייך
״אין להם את זה ביהדות?״ שאלתי בבילבול
״לא אלה, סתימות הא?״ אמר בגיחוך
״אופס(?)״ אמרתי בשאלה
״אלה ליאם, כולם הולכים, את באה להפרד?״ נעמדה פרי ליידי
״כן..״ אמרתי בעצב, כל כך לא רציתי שהשיחה תיגמר, פרי התקדצה לדלת והלכה להפרד מכולם
״מה היא אמרה?״ שאל
״שאני צריכה ללכת להגיד לכולם להתראות..״ אמרתי באנחה עצובה
״אני יתגעגע אלייך.. תתקשר בקרוב לסקייפ הזה אני יביא לך פעם הבאה את המספר של הנייד שלי..״ אמרתי בעצב
״אה.. טוב..״ החיוך שהיה לו ירד מפניו, והוא היה נראה עצוב ומבואס
״או שאני אתקשר אלייך אחר כך שוב.. אוף, אני ילך..״
״אני אוהבת אותך..״ מלמלתי בעיברית ונופפתי לשלום והוא בחזרה, סגרתי את המחשב וקמתי מליאם, מושיטה לו את ידי לקום
״היי, אל תתבאסי, אני יקח אותך לראות אותו בקרוב, אני מבטיח״ חיבק אותי, מנסה להרים את מצב רוחי
״בואי נילך להפרד, טוב?״ שאל. הוא ליטף את גבי ונשק לראשי
התקדמנו לכולם והבחנתי שג׳ייד ג׳סי ולי -אן לא שם
״פרי איפה הבנות?״ שאלתי בבילבול
״הם נישארו לישון אצלנו כי הטיסה שלהם נידחתה״ אמרה
״אה יש!״ חייכתי
ניפרדתי מכולם בנימוס ועליתי לחדר שלי ושל ליאם, החלפתי בגדים לפיג׳מה במהירות וירדתי לליאם
״שלום לך״ חייכתי
״היי בייב״ חייך והתיישב על הספה
״בואי״ קרא לי, התיישבתי עליו כשכל רגל שלי בצד אחר של רגליו, הוא נשק לשפתיי, והתנתק, נשק, והתנתק, נשק והתנתק, נשק והתנתק, נשק נשיקה ארוכה והתנתק.
״דיי קרצייה! אם אתה רוצה נשיקה תביא אחת ארוכה, לא קצרות!״ אמרתי ודחפתי את שפתיי על שלו לא מנתקת ורק מנשקת, וכמובן שליאם מחזיר, ורק כשהאוויר נגמר לי, התנתקתי
״אני אשמח להרבה נשיקות כאלה..״ מלמל ותפס במותניי
״אני אשמח לנשק אותך עוד כאלה״ מלמלתי ונשקתי לשפתייו
״אחמ אחמ אחמ אחמ!״ קראה ג׳סי
״היי ג׳סי..״ מלמלתי לתוך שפתיו של ליאם, ידיי מוטלות על כתפיו וחובקות אותו עמוק אליי
״אלה נו.. בואי ללמעלה, את השפתיים של ליאם יש לך תמיד, אותנו לא״ אמרה
הנתקתי משפתייו בעדינות, והבטתי בהם, הם היו כל כך מושכות ומגרות, נשקתי להן שוב נשיקה קצרה, והתנתקתי במהירות, נושקת שוב ומתנתקת, עד שג׳סי משכה בבידי לעלות למעלה
״רגעע!״ אמרתי ורצתי שוב לליאם, נושקת שוב לשפתיו ומתנתקת במהירות ועולה למעלה
״ביי מיקייי!!״ אמרתי בציחקוקים
פתחתי את דלת חדר האורחים, והבטתי בבנות יושבות שם ומדברות, ״תני לי לנחש למה שוב התעכבת, ליאם?״ אמרה ג׳סי
״מה?.. פ'חח.. לא… למה נרא..- טוב כן״ החלתי להכחיש
״אזזזזזזז מה מצצצצצצצצב?״ שאלה לי -אן
״חחחחחחח בסדר, איתך?״ אמרתי בצחוק
״עדיין כואב לי הפה מהצ'אבי באנני״ מלמלה
״וואו עדיין? זה היה כל כך הרבה?״ שאלתי בציחקוק, היום היה להן צ'אבי באנני, זה משחק שאת מנסה להכניס הרבה מרשמלואים, ואחרי כל אחד שאת מכניסה, את צריכה להגיד צ'אבי באנני
״כן.. טיפה, זה היה כל כך מצחיק״ אמרה בציחקוק
״אז אלהההה, את יודעת שאח שלך ממש חתיך?״ אמרה פרי
״ממ.. טוב לדעת״ צחקתי

-כעבור חודש-

״אוקיי בוא נלך למזכירות, נשאל אותם…״ משכתי בידו של ליאם
״סליחה, איפה זה