'Trust, Game & 'I don't know – וואן שוט הארי (2/2)

ופה.. נשבר לי הלב.

שבועיים.
שבועיים שלמים הוא בוגד בי והוא לא אמר מילה.

״אני מצטערת הארי, אבל אני לא יכולה לעשות את זה לקייסי…״ קלייר מלמלה והתרחקה מהארי.
״למה? זה לא שהיא תגלה מתישהו…״ הוא מלמל.
הוא חושב שאני לא אגלה.
הוא חושב שאני טיפשה.

״בחייך קלייר, אני יודע שאת מרגישה משהו כלפיי…״ הארי אמר והתקרב אליה.
״אני מצטערת הארי אני לא יכולה ל-״ קלייר התחילה לדבר והארי ישר.. נישק אותה.

״אני בסוף לא צריכה טרמפ, אתה יכול לחזור הביתה״ שלחתי הודעה להארי.

ראיתי שהוא קיבל את ההודעה, ואחר כך הכניס את הטלפון לכיס מכנסיו.
״יש לנו זמן, קייסי לא צריכה טרמפ, אז בואי נלך לבית שלך…״ הוא מלמל ונשך את שפתיו.

הו לא, בבקשה תאמרו לי שהוא לא התכוון למה שאני חושבת…

עזבתי את העץ ובאתי אליהם.
פשוט עמדתי שם, בוכה.

״ככה? ככה אתה מתנהג אליי?״ שאלתי שפניי מוצפות בדמעות.
״קייסי בבקשה, זה לא מה שאת חושבת!״ הארי אמר וניגש אליי.
״קודם החתכים, עכשיו זה?״ שאלתי.
״תני לי להסביר״ הוא אמר. ״קייסי באמת שזה לא ר-״ קלייר התחילה לדבר וקטעתי אותה ״קלייר לך אין בכלל את הזכות לדבר!״.
״קייסי אני מבטיח לך שנוכל לפתור את זה״ הארי התחנן.
״אני סיימתי עם זה. איתך.״ אמרתי ורצתי משם לתחנת האוטובוס.

עליתי על האוטובוס שלהפתעתי הגיע מוקדם, התיישבתי על הכיסא והוצאתי את האייפון שלי, מאזינה לשיר 'warrior' של דמי לובאטו.
השיר דיבר אליי.
הרגשתי שאני זו שכתבה את השיר הזה.
השיר ההוא, מסכם את כל החיים שלי.
השיר הזה, מסכם בשלוש דקות, את מה שאני עברתי בכמעט 19 שנים.

-לאחר שהגעתי הביתה-
נכנסתי הביתה וללא שום מחשבה אחרת עליתי לחדר והתנפלתי על המיטה, מוציאה את הכל.
כל הבכי, כל הדמעות, כל העצב, כל העצבים, כל הכעס; שהארי גרם.

ובלי ששמתי לב, נסחפתי לשינה עמוקה וארוכה.

״קייסי אני נשבע לך שזה לא נכון!!!״ הארי צעק. ״אתה רוצה לומר לי זה לא נכון שנישקת אותה?! כי אני ראיתי טוב מאוד מה הלך שם!!״ צעקתי, בוכה, מתרחקת ממנו ומתקדמת לעבר הצוק.
״בואי נדבר שניה! אני מבטיח לך שהכל יהיה בסדר!!!״ הוא צעק.
״לא זה לא!!״ צעקתי והמשכתי ללכת.
״קייסי!!!!!!!!!!!!״ שמעתי את הארי צועק, וזה היה הדבר האחרון שזכרתי.

התעוררתי מזיעה, נושמת בצורה כבדה.
זה היה חלום.

נכנסתי להתקלח, ושיצאתי שמתי עליי מכנס קצר וסווצ׳ר.
סירקתי את שיערי וקלעתי צמה.

״קייסי תני לי להיכנס״ שמעתי את קולו של הארי מפתח הדלת.
לא עניתי והמשכתי להתעסק בדבריי, שיחשוב שאני לא פה.

״כמו שאני מכיר אותך, אמא שלך אמרה לי שאת פה, אז אל תעשי כאילו את לא בבית״ הוא אמר וצחק.

״אתה יכול לומר לי מה כל כך מצחיק?״ שאלתי שפתחתי לו את הדלת בכעס.
״אה.. אמ… אני לא…״ הוא מלמל.
״זה מה שחשבתי״ אמרתי והתיישבתי על המיטה.
״קייסי בחייך, את יודעת שאני אוהב אותך״ הוא אמר שהוא סגר את הדלת והתיישב לידי.
״אתה אוהב אותי? אם אתה אוהב אותי אז למה חתכת את עצמך? ולמה בגדת בי..?״ שאלתי שדמעות מתחילות לצוץ, עוד הפעם.
״חתכתי כי….״ הארי מלמל.
״כי מה הארי?!?! כי מה?!?!״ התעצבנתי.
״כי אני פאקינג מאוהב בשתי בנות!!״ הוא צעק.
״מה?״ שאלתי המומה.
״אני מאוהב בך, אבל אני גם לא יכול להוציא את קלייר מהראש שלי״ הוא אמר.
״ממתי? ממתי אתה התחלת לשחק בי ככה?״ שאלתי שקמתי מהמיטה ועמדתי מולו.
״אני לא התחלתי לשחק בך!! זה לא אשמתי שאני מתאהב במהירות!!״ הוא צעק.
״אז סתם אתה בגדת בי שבועיים שלמים? שבועיים שלמים אתה העמדת פנים שהכל בסדר, גם ש.. חתכת את עצמך, שאלתי אותך אם זה בגללי, אם עשיתי משהו.. אתה יכול להסביר לי למה אתה עושה את זה?! למה אתה מכאיב לי כל כך?!?!״ צעקתי שכל הדמעות התפרצו.
״תגידי למה את מדברת שטויות?!״ הוא צעק.
״כי זה ברור שאתה לא אוהב אותי!! ראיתי איך דיברת קלייר, ואתה בחיים לא מדבר אליי ככה!!״ צעקתי.
״אז מה אני יכול לעשות?!״ הוא שאל.
״אני רק רוצה שתאהב אותי!!!״ הודתי.
״את חושבת שאני לא אוהב אותך?״ הוא שאל ברוגע.
״אני לא חושבת אני יודעת״ אמרתי ונישענתי על הקיר.
״אם אני לא אוהב אותך, למה את חושבת שאני את זה?״ הוא שאל והתקרב אליי.
״את מה?״ שאלתי במוזרות.
הוא שתק ונצמד אליי.
איכשהו הוא הצליח לגרום לי לרעוד.
״הארי אני חושבת שלא כ-״ התחלתי לומר והוא… נישק אותי..
הנשיה התחילה להיות טיפה סוערת, זה למה התנתקתי ממנו מהר.
״לא היית צריך לעשות את זה״ אמרתי. ״למה?״ הוא שאל.
״כי… כי… כי זה לא ילך בינינו״ אמרתי והתסכלתי עליו.
״לא לא קייסי, בבקשה״ הוא התחנן.
״תני לי הזדמנות שניה, אני מבטיח לך שאני טוב יותר!״ הוא אמר.
״רק תאמר לי דבר אחד, אתה אוהב את קלייר?״ שאלתי, מעמידה אותו מבמחן.
״לא.. אבל אני לא הולך לנתק איתה את הקשר, אני רוצה שאני וקלייר ניהיה ידידים, ואני ואת ניהיה משהו טיפה מעבר לידידים…״ הוא אמר ונשך את שפתו.
״בסדר״ אמרתי.
״באמת?״ הוא שאל וחייך.
״גם שאני לא מוכן לוותר על קלייר?״ הוא שאל.
״כן, זה מראה לי שאתה לא מהאנשים האלה שנותנים לך מה שאתה רוצה, ואחר כך אתה מתעלם מהם, זה מראה לי שאתה נאמן לאורך כל הדרך״ אמרתי וחייכתי.
״אז… את נותנת לי עוד צ׳אנס?״ הוא שאל. ״אני מקווה שזה שווה את זה״ אמרתי ושנינו צחקנו.
״זה שווה. תאמיני לי״ הוא אמר.
״עכשיו… יש משהו שרציתי לעשות במשך די הרבה זמן…״ הוא אמר ונשך את שפתו עוד הפעם.
״לא הארי, אתה לא תקבל את זה״ אמרתי והרחקתי אותו ממני.
״את רוצה שאני יהיה קשוח איתך? כי סתם חבל, זה לא יהיה מהנה..״ הוא אמר וחייך.
״תעשה את זה עם עצמך״ אמרתי שהתיישבתי על המיטה וצחקתי.
״אמ, אני לא יכול אני צריך את העזרה שלך״ הוא אמר.
״יודע מה? אין בעיה, אבל לא עכשיו!״ צחקתי.
״אז מתי?״ הוא שאל.
״היום, בסדר?״ שאלתי, נכנעת.
״יאי!!״ הוא צעק כמו בחורה.
״חתיכת חרמן…״ מלמלתי לעצמי.
״שמעתי את זה!״ הוא אמר וצחק.

הוא התיישב לידי ושיחק בשיערי. ״אני כל כך שמח שהשלמנו״ הוא מלמל.
״אין לך מושג כמה אני שמחה״ אמרתי וחייכתי.
״את באמת האחת שלי..״ הוא אמר וחיבק אותי.
״אל תגזים… כל החיים שלך לפניך״ אמרתי.
״כן, ואני רוצה לבלות את שאר חיי איתך…״ הוא אמר.
״כבר אמרתי לך שאני אוהבת אותך?״ שאלתי וחייכתי.
״לא, אני רוצה לשמוע״ הוא אמר והפנה את האוזן שלו אליי.
״אני אוהבת אותך״ אמרתי ונישקתי אותו.
אני באמת אוהבת אותו, אחרי הכל..