This is my story ~פרק 8~ :) 1D

~This is my story~
~פרק 8~
פתאום….
ילדה יפה,עם שיער בלונדיני חלק והקצוות מעוטרות בצבע וורוד ועיניים כחולות (אין לי מושג מה עובר עליי שכתבתי מעוטרות אל תתייחסו לזה אה, והיא בת 18 והיא אחות של ליאם – הערת הכותבת)
נכנסה בדלת בוכה.
"ליאם?" היא שאלה בקול חנוק מהדמעות.
ליאם ראה אותה ורץ אליה.
"מה קרה עמיתי?" ליאם שאל.
"בוא נעלה לחדר" היא אמרה.
ליאם והילדה עלו לחדר של ליאם.
"מי זאת?" שאלתי.
"אחותו" לואי ענה.
"אה" אמרתי, וישבתי על הספה.
-נקודת מבט עמית-
נכנסתי לבית שמחה אחרי דייט עם רועי.
אויש הוא כזה חמוד! אני מאוהבת!!
הכנתי לי לאכול הלכתי לסלון והדלקתי את הטלוויזיה.
אחרי חמש דקות שצפיתי בסדרה שאני אוהבת אמא שלי כיבתה לי תטלוייזיה.
"מה?! למה? דווקא בפרק שהוא מתאהב בה?" אמרתי ובאתי להדליק שוב את הטלוויזיה אבל אבי עצר אותי.
"מה?" שאלתי לא מבינה.
"מה זה צריך להיות?!" אמא שלי שאלה.
"מה קרה?!" שאלתי.
אמא:"למה את עדיין עם רועי שאמרנו לך להיפרד ממנו?!"
"אני בכלל לא עם רועי! נפרדתי ממנו מתי שאמרתם לי!" אמרתי בעודי משקרת מנסה לחשוב על כמה תירוצים.
אבא:"אז למה היום אני ראיתי אותך ואת רועי ביחד?!"
אני:….
אבא:"את עכשיו נפרדת ממנו ברור לך?! אני לא רוצה שתיפגשי איתו יותר שמעת?!"
"תגידו מה הבעיה שלכם?! עד שיש לי חבר,מישהו שאוהב אותי ואני אוהבת אותו, ביחד אתם לא נותנים לי להיות איתו?! אתם יודעים מה?! אני בכלל לא שואלת אותכם! אני יהיה עם מי שבאלי ומתי שבאלי! זה החיים שלי לא שלכם ואתם לא תחליטו לי עם מי להיות ועם מי לא להיות!" אמרתי ופשוט יצאתי מהבית שומעת את הדלת נטרקת. הסתובבתי קצת ברחוב נהיה קצת חשוך אז הלכתי לאח שלי ליאם, הוא בטוח יבין אותי!
הגעתי לבית של ליאם והחברים שלו הלהקה הזאת…
פשוט פתחתי תדלת,לא דפקתי לא כלום.
"ליאם?" שאלתי וירדו לי דמעות על פני.
ליאם הסתכל לכיווני ובא אליי מהר.
"מה קרה עמיתי?" ליאם שאל וחיבק אותי חזק.
"בוא נעלה לחדר שלך" אמרתי לו ועליתי לחדרו.
-נקודת מבט ליאם-
אני והבנים ראינו טלוויזיה.
פתאום הדלת נפתחה.
"ליאם?"
הסתכלתי לכיוון הדלת וראיתי את עמית בוכה,ישר רצתי אליה וחיבקתי אותה.
"מה קרה עמיתי?" שאלתי אותה בעודי מחבק אותה.
"בוא נעלה לחדר…" עמית אמרה ועלינו לחדרי.
"עכשיו מה קרה??" שאלתי אותה.
"רבתי עם אמא ואבא…"
"על מה רבתם?"
"נכון רועי?"
"נו זה שנפרדת ממנו כי אמא ואבא לא הסכימו לך להיות איתו.."
"אז זהו שלא נפרדתי ממנו; והיום אמא ואבא גילו שאנחנו לא נפרדנו והתחלנו לריב הם לא מבינים שאני אוהבת אותו,הם לא יחליטו לי עם מי להיות!" עמית אמרה והתחילה לבכות,חיבקתי אותה חזק.
"אבל תחשבי על זה אולי רועי לא בשבילך כמו שאמא ואבא אומרים…"
"מה עכשיו אתה גם נגדי?! באתי אליך,לאח שלי כי חשבתי שאתה תהיה בצד שלי ותעזור לי!" עמית אמרה.
"עמיתי… אני לא נגדך פשוט אני דואג לך! אני לא רוצה שרועי יעשה לך משהו! עם הוא יפגע בך?!
אני לא רוצה שתהיה עצובה.. את חשובה לי! בינתיים תישארי פה אצלנו טוב?"
"טוב, אבל אני אוהבת אותו…"
"עמית תעשי מה שאת רוצה אבל עם הוא יפגע בך אל תבואי אליי אחר כך ותבכי!" אמרתי לה ויצאתי מהחדר.
הייתי קצת עצבני,עם רועי יעשה לה משהו?!
עם הוא יפגע בה?
אולי הוא לא אוהב אותה?!
אולי הוא מנצל אותה?!
אבל אני בטח שיום אחד הוא יפגע בה!