They Don't Know About Us – פרק – 21#••

פרק- 21#••

~מנקודת מבטה של אור~

הארי:״ טוב, אבל שתדעי שאם את רוצה לעשות את הצעד הזה. אני תמיד איתך, בכל מצב!״ הוא אמר לי והרגשתי שהוא מאוד סמכותי.
ושהוא באמת דואג לי.
אני:״ תודה הארי. האמת… אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיך.״ אמרתי שחיוך פרוס על פניי.
הארי:״ גם אני לא הייתי יודע, מה הייתי עושה בלעדייך.״ הוא אמר לי בזמן שהוא בדיוק חנה את האוטו.
הגענו לים.
די הופתעתי לגלות שהוא לקח אותי לים ולא למסעדה. כי הוא הרי אמר שהוא יקח למסעדה. אבל לי זה לא ממש משנה. כל עוד זה איתו, אני מאושרת בכל מצב!
אני:״ לא אמרנו למסעדה?״ שאלתי אותו מגכחת והוא חייך חיוך ערמומי ולא ענה.
מה שהוא עשה, זה רק ללכת ולמשוך את ידי לכיוון החוף.
כשהגענו לחוף, הייתה שם שמיכה גדולה, בצבע תכלת. היא הייתה מאוד רכה ונעימה.
ועל השמיכה באמצע היה סל פיקניק נחמד, אשר קלוע מקש, שצבעו הוא חום בהיר ועדין.
אני:״ וואו, הארי, לכבוד מי זה?״ שאלתי אותו עדיין מסתכלת.
הארי:״ בשבילך יפה שלי!״ אמר וכרך את ידו סביב מותניי.
אני:״ אבל לכבוד מה זה?״ שאלתי אותו עדיין עם חיוך על זה שהוא אמר שזה בשבילי.
הארי:״ לכבוד זה שאני אוהב אותך..״ הוא אמר לי והסמקתי אפילו שידעתי שאנחנו אוהבים אחד את השני.
אבל באותה הסיטואציה זה היה מוזר… ואפילו מאוד מוזר.
אני:״ תודה רבה, אתה מושלם!!״ אמרתי וקפצתי עליו בחיבוק.
הארי:״ את יותר!״ הוא אמר והרחתי באוויר, כאילו… כאילו הוא מכריז מלחמה.!
אני:״ אתה יותר!״ יריתי לעברו, ושיחררתי את החיבוק.
הארי:״ לא.. למה עזבת אותי?״ הוא אמר לי מושך אותי בחזרה אל תוך זרועותיו.
אני:״ רואה? אתה יותר!!״ אמרתי לו מלטפת את שיערו המתולתל והרך.
הארי:״ אז שנינו יותר מושלמים?״ הוא שאל/אמר.
אני:״ בסדר… אבל שתדע שאתה תמיד תהיה יותר!״ אמרתי לוחשת לתוך האוזן שלו.
הארי:״ שנשב?״ הוא שאל אותי, משחרר את החיבוק ומחייך.
הנהנתי לאות הסכמה, והתיישבתי על השמיכה בצבע התכלת שהייתה פרוסה.
אני:״ אבל הארי, למה לא אמרת לי להביא בגד ים?״ שאלתי אותו.. אפילו שכבר היה משהו כמו 19:20 בערב.
ובטח עד שנסיים יהיה כבר 21:00. אני בכל זאת רוצה אולי רק לתבול את הגוף כמה דקות ואז לצאת..
הארי:״ יש לך הלבשה תחתונה… אז מה הבעיה?״ הוא שאל כאילו שלראות אותי בהלבשה תחתונה זה רגיל לגמרי.
אני:״ הארי!!!!!!״ צעקתי עליו. הוא באמת חושב שאני אשחה בחוף הים עם עוד אנשים חוץ מאיתנו בהלבשה תחתונה… אפילו שבאותו הרגע החוף הזה היה ריק לחלוטין.. שהדבר היחידי שהיה בו זה רק אני והארי.
הארי:״ אני רציני, אנחנו חברים כבר הרבה זמן. וזה כמו שאת עם בגד ים רגיל.״ הוא אמר לי, נוגס מהסנדוויץ׳ שלו.
אני:״ אני לא דואגת לגבי זה.. כי אני סומכת עליך בעיניין הזה.״ אמרתי לו ברוגע, מראה לו שאני סומכת עליו. וגם לא נותנת לדברים לצאת מהקשרם.
הארי:״ נו… אז מה הבעיה?״
אני:״ הבעיה היא, שאם יבוא מישהו? חשבת על זה.. שיכול להיות שפתאום לא נהיה פה לבד… ? ואנשים אחרים גם יבואו לשחות.!״ אמרתי לו, כשאני מנסה להסביר את העיניין, מבלי לעשות אותו כל כך קשה.
הארי:״ אל תדאגי. אני אשכרתי את החוף הזה עד למחר בבוקר… אנחנו נישן שם בביקתה הלילה.
ובגלל זה אין לך מה לדאוג לגבי זה שמישהו שאנחנו לא מכירים יחליט לבוא ולשחות פה.״ הוא אמר לי ושוב הרגשתי את הצד הסמכותי שלו.
שוב הרגשתי שהוא משקיע ודואג לי.
שוב הרגשתי שהוא החבר הראשון הכי מושלם שהיה לי. וגם החבר האחרון.
שוב הרגשתי את זה! ללא ספק… הרגשתי!
סיימנו לאכול.. ושתינו קצת מהמיץ תפוחים שהיה בסל הפיקניק החום.
אני:״ אנחנו נישאר פה עוד הרבה? או שאתה רוצה להיכנס כבר לים?״ אמרתי לו מגכחת, מוציאה אותו מהבועה שהוא היה תקוע בה לפחות 2 דקות.
הארי:״ כן, בואי.״ הוא אמר ועזר לי לקום מהשמיכה שהייתה על החול.
אני:״ יפה שלי!״ אמרתי לו והוא קצת הסמיק… טוב נו, לא קצת. הרבה! וזה קצת רומנטי שאני גורמת לו להסמיק… ושהוא גורם לי להסמיק.
הוא נשק לי במצח והוריד את החולצה והמכנס, כשהוא נכנס רק עם הבוקסר שלו, של שמות מרחוב סומסום. (של ה- בובה החומה הזאת, שכל הזמן נמצאת לה בתוך הפח.)
אחרי שהתבוננתי מעט בקוביות שלו, הפשלתי גם אני את שמלתי מבעד גופי והשארתי רק את התחתונים והחזיה.
הארי בהה בי לכמה דקות, אבל הוא שם לב שחשתי בחוסר נעימות.. אז הוא הפסיק במידי.
נכנסנו יד ביד אל תוך הים..
הארי משך אותי לתוך העומק יותר. וכרכתי את רגליי סביב מותניו ואת ידיי סביב צווארו, כשאנחנו צמודים ורטובים… שזה משהו שבחיים לא תיארתי לעצמי שיקרה לי עם בן… אבל מכיוון שאני כל כך סומכת עליו ואנחנו כל כך אוהבים אחד את השני… אז מי הטמבל שיעצור לנו את זה?!
התנשקנו משהו כמו 15 דקות, אבל אחר כך נהיה ממש קריר אז התחלנו לצאת מהמים. יצאנו כשאנחנו מחובקים. (חצי חיבוק כזה..) ושהארי כל כמה שניות לוחש לי שהוא אוהב אותי.
כשנכנסתי לבקתה התיישבתי על הכסא שם וחיכיתי שהארי יבוא ויביא איתו את השמלה והעקבים שלי.
הוא נכנס לחדר והביא לי את זה מחוייך מאיך שנראתי.. אבל שוב הוא עצר את זה בזמן.
אני:״ אני נכנסת להתקלח.״ אמרתי והתקדמתי לכיוון דלת האמבטיה, עם השמלה בידי.
הארי:״ בסדר, אבל תעשי את זה מהר.. אני מחכה לך פה. וחבל שתשימי את השמלה, זה סתם לא יהיה לך נוח.. תקחי את הסוודר שלי. הוא יהיה עלייך כמו שמלה.
אני:״ תודה!״ אמרתי לו ונכנסתי למקלחת שהסוודר בידי, אחרי שהנחתי את השמלה בחזרה על הכסא.
נעלתי את הדלת והורדתי את ההלבשה התחתונה מעליי. נשכבתי בתוך האמבטיה, פותחת את המים ונותנת להם לשתוף את כל הגוף..
פתאום האור נכבה היה חשוך.!
אני:״ הארי!!!!״ צעקתי אך לא שמעתי כלום! זה כבר התחיל ממש להלחיץ אותי אז יצאתי עם המגבת לחדר וראיתי…

תקראו את רציתי להוסיף…(((: