They don't know about us פרק- 11#••
פרק- 11#••
*נקודת המבט של שיין*
לקחתי את הטלפון שלי וראיתי 23 שיחות שלא נענו בדקתי מי זה וכולן היו מזאיין.
ראיתי גם הודעה ממנו, ׳לאן הלכת?׳ הוא כתב לי עם סימני שאלה וקריאה.
קראתי את ההודעה כמה פעמים ואז החלטתי לשים לזה סוף ולענות לו ׳למקום שרוצים שאני יהיה בו!׳ כתבתי לו וזרקתי את הטלפון על המיטה, החלפתי לפיג׳מה הורודה שלי, התכסתי בפוך הנעים והלכתי לישון.
~~~~~בבוקר~~~~~
התעוררתי הלכתי לצחצח שיניים כמו בכל בוקר וירדתי למטה לאכול ארוחת בוקר.
״הביאו לך פרחים. מי המחזר?״ שאלה אותי אמא והתיישבה מולי מחייכת.
״סת…תם מפגר..״ אמרתי לה מגמגמת ומשחקת עם המזלג באוכל שבצלחת.
״או- קיי… טוב אני יוצאת לעבודה אם תצטרכי משהו תתקשרי אליי אני אהיה זמינה״ אמרה לי אמא ונשקה לי על הלחי.
״טוב ביי, ואיפה אבא?״ שאלתי אותה.
״הוא בעבודה.. הוא יחזור היום מאוחר כי הוא יותר לא עובד בגלידרייה…הו.״
היא אמרה וקטעתי אותה.
״מה?!?!״ אמרתי נכנסת לדבריה.
״כן, אבל אל תדאגי הוא עובד עכשיו בתור עורך דין בבניני המשרדים שליד העבודה שלי״ היא אמרה.
״הא טוב… ביי״ השבתי לה והיא יצאה מין הבית.
לאחר כמה דקות כשסיימתי את הארוחת בוקר.
עליתי לחדר וראיתי מלא שיחות והודעות מזאיין… אז החלטתי ללהיתקשר אליו בחזרה לראות מה הוא ׳רוצה׳.
התקשרתי והוא ענה עוד לפני ששמעתי את שיר ההמתנה שלו..
״הלו, שיין?״ הוא אמר.
״כן, רציתה משהו? ראיתי שהתקשרתה הרבה פעמים״ אמרתי בקול קצת עצבני.
״רציתי לשאול למה ולאן הלכת?!״ אמר בקול דואג.
תגובות (4)
כדאי לך שזה יהיה ארוך כי אני רוצה עוד פרק!!!!!!!!!!!!
תמשיכי (:
תמשיכי!!!!!!!!!!!
תמשיכי!!!
זמן מושלם!