אני מקווה שתאהבו את הסיפור ותגיבו!!!!!

The Undercover Nerd-סיפור מתורגם על הארי סטיילס-הקדמה

14/07/2015 1200 צפיות 2 תגובות
אני מקווה שתאהבו את הסיפור ותגיבו!!!!!

הקדמה

ישבתי מול השולחן הגדול, מאחורה יושב סיימון. הוא בחן כל תנועה קטנה שעשיתי, גם אם זו הייתה תזוזה קטנה. הייתי עם משקפי השמש שלי כי הפאפארצי היו מחוץ לבניין ולא היה לי זמן להוריד אותם לקראת הפגישה שלנו.
"מה קורה?" שאלתי נשען אחורה על כסא העור הלבן ושם את אצבעותיי מאחורי ראשי.
"אתה יודע שאני מאד גאה בך" הוא אמר אבל לא כל כך הקשבתי לו.
הוא דיבר קצת על הקריירה שלי, המטרות של הלהקה ודברים דומים שכבר שמעתי אלפי פעמים. לעסתי את המסטיק שלי בזמן שהוא המשיך לדבר.
"אוף סיימון אני רוצה ללכת לאנשהו" נאנחתי מפריע לו, מעוצבן שהוא מבזבז לי את הזמן.
הוצאתי את האייפון החדש שלי מהכיס של הג'ינס שלי, רואה שהאישה היפה מהלילה שאתמול שלחה לי הודעה. היא הייתה רק סטוץ, שום דבר יותר מזה. בזמן שקראתי את ההודעה התחלתי לחייך.
"הארי…" סיימון התחנן לתשומת הלב שלי.
נהייתי רציני כשהחזרתי את הפלאפון למקום שלו. הרמתי את הראש וראיתי את ההבעה המאוכזבת של סיימון.
"מה?" אמרתי. כעסתי, למה הוא לא יכול להגיע כבר לפואנטה ולדלג על החלקים הלא חשובים בשיחה.
"אני לא אוהב איך שאתה מתנהג כלפי המעריצים, אני לא אוהב איך שאתה מתנהג על הבמה , אני….." הוא אמר כמה דברים שהוא שנא גבי ההתנהגות שלי, אבל בעצם עדיין לא ממש הקשבתי.
נשכתי את שפתי ובהיתי בתמונות שהיו לסיימון על קירות המשרד שלו. היא שם גם כמה שלי ושל שאר הבנים. אלוהים איך נראיתי פעם. קורע. אבל פתאום כל התשומת לב שלי הייתה על סיימון כשהוא אמר את המילים האלה.
"אני רוצה שתתלבש כמו חנון ותלך לאוניברסיטה" סיימון הסביר. פי נפער.
"מה? סיימון? אתה צוחק עליי?" הרמתי את משקפי השמש שלי שאני יוכל לראות את הפנים שלו טוב יותר.
"לא אני לא סטיילס" הוא חייך. "אחרת אני לא אוכל לתמוך בך ואני בטוח שאם לא תשתנה גם המעריצים יפסיקו לתמוך בך."
"מה? אני לא יכול ללכת לאוניברסיטה. יש לי פגישות, הופעות, צילומים. כל לוח השנה שלי תפוס. ועוד חנון? למה כחנון?"
"לא אמרתי שלא תלך לפגישות שלך. ראית האנה מונטנה פעם?" הוא שאל פתאום. הנהנתי נהיה מבולבל יותר מרגע לרגע. "כן, אז אתה תחיה את הטוב משני העולמות. לנו יהיה את ההארי הישן בחזרה ואתה עדיין תהיה מפורסם.
עמדתי מעביר את ידיי בשיערי.
"זה יהיה כל כך מלחיץ סיימון אני…" ניסיתי לגרום לו למצוא פתרון אחר אבל הוא לא נתן לי לסיים את המשפט.
היד שלו נעלמה מתחת לשולחן שלו ולמגירה העליונה לפני שהוא הוציא משקפיים חנוניות. ואני לא משקר כשאני אומר שהמשקפיים האלה יותר גרועים מהמשקפיים שבוב ספוג לובש כשהוא צד מדוזות.
"אני מקווה שאתה שחקן טוב מרסל" הוא חייך מוסר לי את המשקפיים החדשות שלי.
מרסל?


תגובות (2)

יפה תמשיכי

14/07/2015 11:09

תודה :)

14/07/2015 11:28
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך