the story of my life פרק 1/

"והכי חשוב .. " לואי אמר כשהוא מסיים לנגוס את הירק הכתום שבפיו , מתענג על כל ביס , הוא תמיד היה וישאר הלואי של פעם , הילד המתוק שאני כל כך אוהבת ותמיד יעריץ .
אנחנו נוסעים אל עבר ההשקה של הבנים , כל כך צפוף בלימוזינה הגדולה בעוד שכל הבנים יושבים כמו בהמות .. סליחה על הביטוי ואנחנו … טוב אמ אני דניאל אלינור ופרי יושבות בצפיפות .
"מתרגשת ?" הארי נושק לראשי שהיה מעוטר בתיסרוקת מרשימה למדי , ידו החמה והגדולה של הארי חפנה את גופי הרזה והצנום , היא נחה על אגני , הארי תמיד אהב לחבק אותי ככה .
אני רק משיבה בחיוך נבוך וקטן .
זאת הפעם הראשונה שאני והארי נחשפים אל עבר המצלמות שהורסות חיי אדם , פעם ראשונה שאני חווה דבר כזה בכלל .
אני והארי הכרנו מלפני כמה שנים בודדות ממש , אומנם הוא הישתנה במראה , היתבגר ובואו נגיד .. גם הטעם שלו בבגדיםם הישתנה לטובה ובואו לא נשכח שישלו סטייליסטית צמודה 24 שעות רק גרמו לי להיסתכל עליו אחרת ולהבין שהוא משו שלא זכיתי לראות אפעם בחיי .
אני לא ישקר ואני יגיד שאני מאלו שבוחרות לפי האופי , כי בהחלט אני בטוחה שהארי גם לא כזה .
"אני אוהב את השימלה שלך " זאיין מגיח משום מקום , גורם לי לנער את ראשי קלות ולהיזכר שאני לא לבד , כמעט איבדתי את עצמי מרוב החור הענקי שחפרתי לי במוחי , בורחת לרגע מן המציאות נזכר בעבר … שבעצם כבר עבר ולא יחזור יותר , אולי ממש רק בזכרונות העמוקים שלי .
"תודה " אני מחייכת קלות , פרי מביטה בזאיין במבט עצבני והוא רק מחייך חיוך ערמומי .
זאיין תמיד אהב להחמיא לי כשפרי בסביבה , הוא תמיד אהב לראות אותה מתעצבנת כל פעם מחדש , וכן , גם אני אהבתי לראות את הלסת של הארי מתהדקת כנגד עצמות לחיו הרכות כמשי וכמה קמטים נחשפים מתחת לכל המסכות .
"בייב תירגע " אני לוחשת להארי , נושקת קלות ללחי החמה שלו .
הוא רק אוחז חזק יותר בגופי , מקרב אותי אליו .
כרגיל בנסיעה הארוכה , נייל מכרסם אוכל ובוהה באייפון שלו .
הזוגות האחרים מדברים ביינהם , ואני והארי , שלא כל כך במצב רוח טוב עכשיו לדיבורים .
אני סיימתי לא ממזמן את הפרויקט שלי באוניברסיטה והיתפנה לי קצת זמן לבלות עם לואי יותר , ככה בערך הכרתי את הארי במקומות אחרים מן המוח הכחול שעבד תמיד בעודנו היינו קטנים .
"אנחנו מגיעים עוד כמה דקות בודדות " הנהג הפריע לאנשים בעיסוקייהם , דממה , חיוך נוצר על שפתיהם של חמשת הבנים , זה בהחלט הרגע שלו ציפינו כל כך הרבה זמן .
אני מסדרת בפעם האחרונה את שימלתי הכחולה על גופי , בוהה בבד העמוק שנח על גבי עורי השחום במידה הנכונה .
"את ניראית נפלא " הארי אומר , פולט גיחוך קל
"שתוק , זה הרגע שחיכית לו כל כך הרבה זמן …" אני אומר ונושקת לשפתיו הוורודות והחמימות .

אוקיי זה הפרק הראשון , ודי אהבתי אותו ..
3 תגובות אני ממשיכה :))