The one for me-פרק 4+5+6+7+8(אחרי הרבה זמן והרבה מתח הא? חוחו)

הוא התרחק מהאוזן שלי והסתכל לי בעיניים ושיחק לי בשיער..
ומאז איבדתי את עצמי ופשוט נתנתי לו לסחוף אותי אליו…
הייתי אבודה בעיניים שלו ולא יכולה לשלוט במחשבות שלי…הוא כול כך יפה…..
לא אמרתי כלום ורק זרמתי איתו ולא רציתי שזה ייגמר..ל-ע-ו-ל-ם-!
אבל לצערי….
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הוא אמר:
"את בטוחה יהיה כיף! גם חברה שלי תבוא.."
מאותו המילים 'החברה שלי' אני התרסקתי לחתיכות בתוך ליבי וראיתי שחור.
רציתי פשוט לסטור לו על הלחי המושלמת והצחורה שלו ממש חזק עד שהיא תהיה אדומה אבל לא עשיתי את זה כי שלטתי בעצמי.
פשוט לא יכולתי עוד…
לקחתי את רגליי ורצתי משם.
הוא קרא לי כמה פעמים אבל התעלמתי ורצתי.
רצתי הכי מהר שיכלתי.
הוא רת אחרי והשיג אותי.
"למה ברחת?! זאת רק חברה שלי ממולינגור!!!" הוא אמר מתנשם בטירוף.
"אה….. אני פשוט מאחרת לשיעור ספורט." חירטטתי משהו ורצתי משם.
על הדרך ראיתי את מיקה ולואי מדברים ופשוט לקחתי את היד משל מיקה ועד לאולם הספורט.
"מה קרה? זה דחוף עד כדי כך שאת חייבת להפריע לי מלדבר עם בחור חתיך?!" היא שאלה.(מתה עליך מיקה :) )
"כן! אני כרגע עשיתי פאדיחה מול נייל!
הוא ניסה לשכנע אותי שאני אבוא למסיבה אבל סירבתי ואז הוא התחיל להתגרות בי בדרך הטובה (קריצה קריצה) והוא אמר שגם חברה שלו תבוא!"
"מה?! אני אהרוג אותו!" היא אמרה
"לא לא תרגעי היא חברה שלו ממלינגור."
"באמת אז לא עשית פאדיחה.."
"זה היה אחרי שרצתי כמו מטורפת…."
"ו……. הרסת את הסיכויים שלך איתו…."
"באמת תודה על התמיכה!"
"סתם בצחוק! טוב לפחות הוא יודע שיש לך רגשות אליו…"
"זה מה שאני לא רוצה שיקרה!"
"מה?! למה לא? הוא בלונדיני עם עיניים כחולות,נחמד,וטוב… הוא!"
"אני… מתביישת…"
"נו באמת ג'ייד! את הילדה הכי אמיצה שאני מכירה! את באה היום למסיבה ואת מתלבשת הכי יפה שאפשר ברור?!"
"טוב…. אבל אני עושה חזרה כוללת אחרי הלימודים!"
"מה שתגידי אבל את באה!!!"
"טוב טוב…"
פתאום נייל עמד משום מקום בדלת התקרב לעברינו ואמר:
"אפשר לדבר איתך?"
"אוקי…" אמרתי בחוסר ביטחון.
"טוב אז…. זוג יונים… אני הולכת ללואי אז… ביי!" מיקה אמרה מהר ורצה משם.

עמדנו שם מבויישים ממה שקרה ואז הוא שבר את השקט עם המשפט הזה:
"אז איך מיקה הצליחה לשכנע אותך ואני לא?"
"כי היא חברה שלי והיא יודעת מה צריך כדי לשבור אותי כי אני עקשנית ברמות שלא יתארו."
"אין לי מושג איך לא נכנעת לי…"
"כי שיכנעת אותי בדרך אחרת…"
"נכון… ו…"
"אתה לא ככה אני יודעת את זה…."
"נכון זאיין אמר לי לעשות את זה…"
"זה היה ברור….."
"טוב כן… אבל מה הבעיה בלעשות את זה?" הוא אמר התקרב ונשם עלי בצוואר.חיבק אותי ושם את ידו על גבי.
הוא על בטוח מתחיל איתי…
הוא ריפרף את שפתיו על צווארי.
"אין לי מושג איך את לא נופלת כמו שאר הבנות…" הוא אמר ונתן לי נשיקה על הצוואר.
(רק לפרוטוקול אם הוא היה עושה את זה לי אני הייתי מתפוצצת מבפנים אבל נשארת רגועה מבחוץ שהוא לא יחשוב שאני השגעתי…..-הערת כותבת )
המשפט הזה עיצבן אותי. מה הוא חושב שאני?! אני לא איזו מטומטמת שמאמינה לכול בחור ואז גומרת בבכי… הוא בטח עשה את זה לכולן….
ישר בלי לחשוב על כמה אני אבכה אני דחפתי אותו ממני.
"מה הבעיה שלך?!" הוא התחיל לצעוק עלי.
הוא התחלתי להחוויר ולשתוק כי הוא צעק והוא תמיד צוחק ורגוע….
הוא שם לב למה שהוא עשה.
"אני מצתער…. את שפוט לא כמו הבנות שאני מנסה להרשים ואני מ—–" הוא רצה להמשיך אבל שם את היד שלו עד הפה ואמר לעצמו "שיט.."
"אתה מחבב אותי…"
"נכון… ודי קיוויתי שאת חזרה…."
"אני כן…"
"באמת זה נהדר! " הוא אמר והחיוך עלה על פניו.
הוא אמר וחיבק אותי. הוא בא בכיוון לנשק אותי
אבל אני דחפתו אותו … שוב…
"זה קצת מאוחר מדי להתנצל….. אני לא סולחת לך….."
הוא התפלא והתקרב אל האוזן ואמר:
"אין בעיה.. אם את רוצה לשחק ככה אני מסכים… GAME ON! נראה מי יגרה את מי ראשון…"
"GAME ON HORAN!" אמרתי.
התחלתי להגרות בו קודם.
התקרבתי אל השפתיים שכול כך רציתי לנשק ואבל מקום זאת התנגדתי והלכתי לצוואר ואמרתי לו בקול מגרה:
נתראה במסיבה… ואני מזהירה אותך…. אני לא כול כך מכוערת…." אמרתי ונשקתי לו בצוואר.
יכלתי להרגיש שהוא הרגיש צמרמורת. 'זה הולך להיות כול כך קל….' חשבתי לעצמי.
יצאתי מאולם הספורט והכלתי משם ישר הביתה כי הלימודים נגמרו…

פרק 5:
נדוקת המבט של נייל:
איזה טעות עשיתי…. אני פתי!
היא תשבור אותי לחתיכות!
אני חייב להכנע עכשיו!!!
אבל היא כבר יצאה והיא כבר הלכה מפה והתרחקה מזמן!
אבל אני לא נכנע!
הלכתי הביתה. וניסיתי לעשות שיעורים אבל ג'ייד לא פה כדי לעזור לי….
אני תרגמתי בעזרת מילון הכול… זה היה רק 3 שאלות אבל יש אינטרנט בימינו….
אז תירגמתי ועשיתי.
לבשתי חולצה שחורה עם הכפתורים למעלה פתוחים וג'ינס כחול. (החולצה פתוחה כמו של הארי בbest song ever…)
העמדתי את שיערי הבלונדיני כבלורית.
למה היא לא אוהבת אותי?
היא והשיער שלה… העיניים וגוף והכול פשוט מושלם…
מה? לא!
אני חייב להתעורר ולהבין שאני חייב לנצח במלחמה הזאת!

~בנתיים מנקודת המבט של ג'ייד~
אחרי התקרית הזאת שקרתה אני פשוט התעצבנתי פתחתי את הדלת של הבית אכלתי מהר והודעתי לאמא שלי שאני הולכת למסיבה והיא בהתחלה דאגה ואז הסכימה בתנאי שאני אלמד עכשיו.
בתכל'ס זה מה שאני רציתי…
אז למדתי ואז נזכרתי בנייל שאמורה להפגש איתו היום ולעזור לו ללמוד.
אוי מסכן הוא בטח מבולבל מהעברית….
רגע? על מה אני חושבת?!
הוא יכול להסתדר לבד! יש אינטרנט בימינו!
אז סיימתי לעשות חזרה כוללת והתארגנתי.
פתחתי את הארון וחשבתי מה אני אלבש כדי לגרות את האידיוט…
אז הוצאתי החוצה שמלה שחורה מיני מהממת ועקבים בינוניים שחורים והתאפרתי במסקרה צללית זהובה עם סומק ורוד תואם לשפתיים הטבעיות שלי.
האודם הוא אדום שמפניה.
'אין סיכוי שהוא לא יתגרה…' חשבתי לעצמי.
שמתי עלי מעיל עור שחור ואני נכנסתי למכונית.
אוי רגע! אין לי כתובת…
ואני לא יכולה לשאול את האידיוט אז צילצלתי להארי..
"הלו?" הוא ענה והייתה מוזיקה רועשת מהצד השני
"הארי? זה אני ג'ייד אני צריכה כתובת…" שאלתי וצעקתי כי הוא לא ישמע אותי אם אני אדבר רגיל..
"אוקי זה: 3*%&^%$# זה הבית של לואי."
"אוקי אני באה ביי…"
"ביי… אה ולפני שאת מנתקת לואי בכניסה כדי ללוות אותך לכניסה כי את לא תדעי איפה את… ביי"
"ביי"
אמרתי התנעתי את הרכב ואני נסעתי לבית של לואי.
פרק 6:
הבית היה ענק!
וילה כפול 10!
היו שערים שנראו כמו כנפיים וראיתי שם את לואי מחוץ לשערים מחייך אלי.
חייכתי חזרה.
הוא הושיט אלי יד וקירב אותי אליו.
"נו,נו,נו…. את באת בסוף…. ואיך את באת…. לא רק הגעת אלה דפקת הופעה…" הוא אמר מחייך ומרים גבה.
"גם אתה…" אמרתי צוחקת.. לואי תמיד היה מצחיק והוא תמיד יהיה מצחיק…
"זה לא חדש… גם בלי התלבושת אני חתיך…." הוא אמר בגאווה.
"לא אמרתי שאתה חתיך אמרתי שאתה גם נראה טוב…" אמרתי הורסת לו את הגאווה
הוא ישר הוריד את החיוך והרים אותי מלעלה וסחב אותי עד הבריכה.
"לואי אני נשבעת שאם אתה לא מוריד אותי!!! אני—"
"את מה?"
"אהרוג אותך (?)"
"אני צריך להוריד את החולצה כדי להרוג אותך!"
"וגם אני… טוב תכנית את השמלה…"
"נראה אותך.."
"נראה לך?!"
"אני מוכן…." הוא אמר ועשה לי גבות
"בכיף אני אשמח יהיה אחלה של נוף…."
"אהה! הודית שאני חתיך!"
"שיהיה…" צחקתי.
חשבתי שהוא צוחק שהוא אמר שהוא מוריד את החולצה אבל הוא היה רציני.
הוא הוריד את הג'קט ואת העניבה אבל היא הסתבכה לו.
"עזרה בבקשה (?)" הוא אמר מתחנן
"אוקי אוקי….." אמרתי
התחלתי להוריד לו את העניבה והצלחתי לשחרר אותה.
הוא הסתכל לי בעיניים ואמר פתאום:
"אני אוהב אותך בתור ידידה+."
"גם אני…."
העיניים שלי ושלו נלכדו ואבדתי את עצמי.
פרק 7:
"את יודעת שאני עדיין צריך להוריד את החולצה שלי נכון?" הוא אמר פתאום.
"אתה לא צריך העיניים שלך מספקות אותי.. הן כחולות ויפות."
(יש כאלה שיחלקו על דעתי אבל פה הן כחולות כי לפעמים העיניים שלו ירוקות ולפעמים כחולות.. סבבה?)
"גם לנייל יש כחולות… למה שלי כול כך מיוחדות?"
"אני מניחה ששמעת על מה שקרה…" אמרתי ישר מוחקת את החיוך שלי….
"תעני לי… למה שלי כול כך מיוחדות עם לנייל יש כחולות? הוא אמר מלפף את ידיו סביב מותניי ולוקח את הידי ושם אותם בצוואר שלו.
הוא הסתכל לי בעיניים הרבה זמן ואז אמר:
"בילדותיך היו מעליבים עליך וצוחקים עליו בגלל שהיית מלאה. אז הרזת אבל עדיין ריכלו עליך ואת הרגשת נבגדת ומאויימת…"
ישר שהוא אמר את זה התנתקתי מהר וסטרתי לו ממש חזק.
"למה עשית את זה?" הוא שאל ברוגע אבל אני יודעת שהוא היה עצבני.
הלחי שלו הייתה ממש אדומה. יואוו אני חייבת להתנצל!
"אני מצתערת אני פשוט לא רוצה להזכר בעבר שלי…"
"אדם בלי עבר הוא אדם בלי עתיד."
"צודק…. כמו תמיד.." אמרתי
שוב ליפפתי את ידי סביב צווארו והוא סביב מותני ונשקתי ללחי הפצועה שלו.
"איך הלחי עכשיו?"
"הרבה יותר טוב בזכותך…"
התקרבנו והשפתיים שלנו נגעו זה בזה אבל זאת לא הייתה נשיקה.
התרחקנו.
"אני… אני לא יכולה…."
"את רוצה להתנשק עם נייל…"
"נכון…" אמרתי ודמעה בוגדנית על הלחי שלי..
הוא ניגב אותה ואמר:
"הלוואי שיכולתי לנשק אותך אבל אני לא יכול…"
פתאום מיקה הגיעה.
פרק 8:
ישר התרחקנו והתחלתי להסביר למיקה:
"מיקה! זה לא כמו שזה נראה!"
"זה בסדר ראיתי הכול…"
"מיקה לואי,תספרו לי שוב איך נהייתם חברים.."
***פלאשבק***
(פה זה מנקודת המבט של מיקה)
לואי הזמין אותי להליכה לילית!
כאילו לא לספורט.. הוא אמר שהוא רוצה להכיר אותי….
אז לבשתי את השמלה הכי יפה שיכלתי והלכתי לביתו.
הוא היה ענק!
עם בריכה ודשא ומרחב וואוו!
דפקתי על הדלת והוא פתח מחייוך עד השמיים ונישק אותי בלחי.
רציתי להתפוצץ מאותו הרגע!
הוא לקח אותי לפארק גדול ומואר ונתן לי זר פרחים.
רציתי להודות לו אבל בוא שם את אצבעותיו על פי ואמר לי שהוא אוהב אותי והוא רוצה שאני אהיה החברה שלו.
כמובן שהסכמתי והתנשקנו.
***סוף פלאשבק***
(חזרה לנקודת המבט של ג'ייד)
"וואווו איזה רומנטי! עם היה לי חבר הלוואי שהוא היה כזה רומנטי…" אמרתי
חיבקתי את שניהם.
"רק תשמור עליה כן?! אם לא אז אתה יכול להגיד שלום לפנים המאוד מאוד מאוד יפות שלך!!!"
"אל תדאגי אני אשמור עליה…" הוא אמר קצת מפוחד…
מסכן הרגתי לו את הלחי…
אז נייל נכנס:
"נו לואי מיקה כולם מחכי—" הו ארצה להמשיך עד שראה אותי.
"אז החלטת להגיע?" הוא אמר טיפה חצוף.
נזכרתי במה שלואי אמר לי שאני לא צריכה להרגיש מאויימת ואז התקוממתי נגדו:
"תקשיב לי ותקשיב לי טוב מותק שלי!
אני לא צעצוע ואתה לא יכול לשחק איתי מתי שבא שלך!
זה שלא 'נפלתי בקסמייך' זה לא אומר שאתה צריך לנסות שוב!
אני לא מבינה למה כול כך הערצתי אותך מקודם!!! אתה סתם בלונדיני מטומטם!
(סליחה מיקה וסליחה לכול הבלונדיות אני לא מאמינה בזה אבל סתם אמרתי את זה אני לא רוצה לפגוע באף אחת…)
אין לי מושג מה בנות מוצאות בך!!!" סיימתי את דבריי וסטרתי לו.
הלחי שלו נהייתה אדומה יותר אפילו משל לואי.
לואי ומיקה עמדו שם קפואים בפרצוף כזה: O-O וגם עם הפה פתוח כי אני וכמעט ואף פעם לא צועקת ככה…
אני פשוט הלכתי משם.
"כול הכבוד הצלחת! שברת לה את הלב ואת הנפש! איך אתה לא מתבייש?" מיקה אמרה.
"אחי למרות שאני חבר שלך וכול אבל אני בכול זאת עדיין חושבת שמה שעשית מוגזם! שברת אותה! אם אתה חושב שם בשכל שאין לך שאתה יכול לגרום לה לסלוח לך אתה טועה! היא החליטה את ההחלטה שלה והיא בחיים לא תסלח לך! עד שאתה לא מתנצל….
אני לא חבר שלך יותר…"
לואי אמר וידעתי שזה שבר אותו הכי הרבה כי לואי חבר שלו.
מיקה ולואי הלכו לעברי ובם שאלו אותו עם הכול בסדר ואם אני צריכה עזרה ואולי ללכת הביתה ובלה בלה בלה….
"אני רק צריכה להיות לבד…" עניתי בפשטות והלכתי משם.
ישבתי ליד ספסל וראיתי את ההשתקפות שלי מהאגם המלאכותי שעמד שם מול הספסל.
ראיתי את הדמות של נייל מתקרבת אליו יובשת לידי.
לא דיברנו מילה.
עד שנייל שבר את השתיקה.
"אני מצתער..
אני הבנתי שאני הייתי רע איתך.. עם לואי …עם מיקה עם כולם! ובמיוחד עם עצמי.
עשיתי טעות כול כך גדולה שאני יכול לתת לה ציון של אין סוף מתוך 10.
אני מרגיש פגוע ואני ממש חושב שגם את…
את יפייפה ואני חושב שאת תמיד היית ולא ידעתי שאת אהבת אותי… חשבתי שיש לך חבר או שאת בכלל לא שמה עלי…
ומה שאני מנסה לאמר זה… שאני מצתער ואני…"
הוא אמר הקים אותנו מהספסל שישבנו בו וליפף את זרועו סביב גבי ואת האחרת בלחי שלי. הוא התקרב עד שהיה רווח מועט ביני וביינו.
"מה שאני מנסה לאמר זה שאני….
אוהב אותך…"

לא התרכזתי במה שהוא אמר עד המילים 'אני מצתער' ו'אני אוהב אותך'.
כמה רציתי לענות לו אבל הקול שלי היה צרוד בכיתי וגם הוא בכה.
בכיתי אל תוך חולצתו.
הוא הרים את ראשי ואמר:
"את אוהבת אותי?"
"לנצח לעולמי עולם!" אמרתי ונישקתי אותו.
הנשיקה שהייתה צריכה לבוא מזמן הייתה עכשיו.
כול כך חיכיתי לרגע הזה……..
השפתיים שלו השיער העיניים! הכול בו מושלם!
התנתקנו וחייכנו.
התנצלנו מול לוא ומיקה והם סלחו לנו.
הוא התארח אצלי בבית לארוחת ערב הכיר את ההורים שלי ואז עלינו לחדר שלי.
"וואאוו איזה חדר יפה…" הוא אמר
"זה לא הרבה אבל מספק אותי"
"וגם אותי מהיום והלאה…"
הוא אמר ושוב התנשקנו (:
ואז הוא הלך והלכתי לישון.
חלמתי עליו כול הזמן בחלום ראיתי אותי ואותו מתנשקים ומתחתנים ועם ילדים.
ישנתי בשלווה והייתי מוכנה למבחן הקבלה שלי לסטנפרד מחר בבוקר.