The One For Me-פרק 23

נקודת המבט של קרטר:
נועה באה לאסוף אותי אבל יש לי בעיה…
זאיין ופרי מארגנים הכול אבל איך אני אתקשר לכולם?!
זאת בעיה רצינית…
~~~~~~~~~~~~~~~~
פרק 21:
בהיתי באוויר לכמה דקות ולא שמתי לב שאני הולכת בפארק עם נועה.
״קרטר?״ נועה העירה אותי
״אה?״ התעוררתי פתאום
״את מקשיבה לי??״ היא שאלה
לא רציתי להעליב אותה אז חיפשתי מה לומר לה..
״אממ..״ התחלתי
״קרטר זה בסדר תגידי לי את האמת.. אני חברה שלך ואני תמיד אתמוך בכול דבר.״
״אחח… טוב.
אני.. ז׳תומרת אנחנו נמצאות בפארק ש…״
״שמה?״
״שאני… שאני ונייל התאהבנו…
ועכשיו שאנחנו כבר לא..
כבר..״ לא יכולתי להמשיך.
למרות שהיה לי רעיון להגיד את זה עדיין זה היה נושא רגיש אצלי.
הקול שלי נחלש והתחלתי להזיל כמה דמעות.
נועה חיבקה אותי.
״זה בסדר..״ היא אמרה
״לא זה לא… אני צריכה לנחם אותך ולא ההפך..״ אמרתי קצת צוחקת
״חח נכון זה קצת מצחיק…״
היא אמרה וחייכה.
״רואה את כבר מחייכת!״ אמרתי עדיין צוחקת.
״זה מה שאני אמורה להגיד לך…״ נועה אמרה גם צוחקת.
אז בקיצור שתינו התחלנו לצחוק להיזכר בכול הדברים שעשינו שהיינו צעירות..
״נועה זוכרת איך היינו מדברות ומשחקות שהיינו בכיתה ד׳?״
״נכון…״
״הלוואי שהיינו חוזרות במכונת זמן לשנים האלה…
בהם לא היו צרות..״
אמרתי. פתאום נזכרתי שאני צריכה לטלפן.
איך אני אעשה את זה?!
ופתאום הכה בי רעיון!
״נועה אני צריכה לטלפן…״
״אוקי.״
״זה די פרטי..״
״אה טוב אני הולכת לצד..״
היא הלכה ואני בנתיים טילפנתי מהר לכולם!
לאמא ואבא שלה,לאחותה,לעוד כמה חברות טובות…
והגעתי לשיחה האחרונה.
השיחה הייתה לחברה של נועה.
קוראים לה סתיו.
קיצר אז הזמנתי אותה למסיבה והיא אמרה כן!!
אז ניתקתי את השיחה חזרתי לנועה.
״למה לקח לך כול כך הרבה זמן?״
״כי.. מי שהתקשרתי אליו לא ענה..״
״ו….(?)״
״ואני צלצלתי כמה פעמים…״
״אה אוקי..״
ידעתי שהיא חשדה במשהו…
לא משנה גם אם היא ענתה אוקי…
ידעתי שהיא יודעת שאני מסתירה ממנה משהו…
פתאום קיבלתי הודעה מזאיין:
׳נו התקשרת לכולם?׳
׳כן התקשרתי׳ שלחתי לו חזרה
׳יופי חלקם הגיעו אבל את כבר יכולה להביא אותה.׳
׳יופי כי היא מתחילה לחשוד.׳
׳אה אז תביאי אותה דחוף שזה לא יגרור דבר אחרי דבר..׳
׳טוב אני מביאה אותה ביי..׳
׳ביי׳
זאיין שלח את מילתו האחרונה ואמרתי לנועה:
״נועה אולי נלך כי אני מרגישה פה לא טוב…״
״אוקי זה רעיון טוב בואי..״
היא אמרה ונכנסנו למכונית.
היא התחילה לנסוע ולא דיברנו כול הנסיעה עד שנועה פתאום אמרה:
״קרטר למה את ונייל וליאם מתוסבכים? אף פעם לא ידעתי באמת מה קרה..״
״אז ככה זאת הסיבה:
—-״
התחלתי להסביר לה את כול הסיפור והיא הקשיבה למרות שהייתה מרוכזת בכביש.
״מבינה עכשיו?״
״כן… זה נורא.״
״אה באמת לא ידעתי!״ אמרתי בציניות. זה הקטע שלי להיות צינית.
הגענו לבית של זאיין כמו שסוכם והלכנו ביחד לכניסה.
צלצלתי בפעמון ונכנסתי יחד עם נועה.
זאיין הכול תלוי בך!
~נקודת המבט של זאיין~
נו איפה קרטר???
אני ממש מתחיל לפחד שנועה לא תסלח לי..
היא כול עולמי!!
״אז אתה החבר של נועה??״ שאלה אותי אישה שנראתה בגיל 39 בערך,צעירה,בלונדינית עם שיער קצר ועיניים כחולות-ירוקות.
לידה עמדה בחורה צעירה שנראתה ממש דומה לנועה רק שלנועה יש שיער חום-שטני ובחורה היה שיער בלונדיני.
״כן… אני זאיין.. ומי אתן??״ שאלתי בעדינות. דיברתי לאט כי לא רציתי לעשות רושם לרעה לאחד או אחת האורחים/חות.
״אה יופי! נעים להכיר! אני אמא של נועה,קארין,וזאת אחותה הקטנה שירז..״ היא אמרה מושיטה לי את ידה ומציגה לי את הבחורה הצעירה ששמה מתברר כשירז.
לחצתי את ידה וחייכתי אליה וגם את ידה של שירז לחצתי והתחלנו לדבר:
״ממתי אתם חברים?״ קארין שאלה מתעניינת בכול פרט.
״אממ… בערך 3 חודשים…״ עניתי
״ומה אתה עושה בחיים?״
אני ממש פחדתי לענות על השאלה הזאת כי אולי היא אמא שחושבת על הקריירה שלי וזה מפחיד אותי..
אז עניתי בלי לשקר:
״אני זמר בלהקה מפורסמת.״
״וואן דיירקשן נכון?״
״איך ידעת?!״ אמרתי בפליאה.
״נועה תמיד חפרה לי עליך על כמה שאתה חתיך וחמוד ולמה נועה ואתה לא יכולים להיות ביחד ובלה בלה בלה…״ שירז ענתה וצחקה.
תשובתה ממש הצחיקה אותי.
״שירז!״ קארין העירה לשירז.
״מה? רק אמרתי את האמת!״ היא אמרה בפליאה מזויפת וכמעט התפוצצה מצחוק.
בסוף היא צחקה וגם אני וגם קארין בסוף נגררה לזה…
פיו! זה עבר בשלום…
יואוו העיניים של שירז מזכירות לי את נועה..
נו למה קרטר לא מסמסת לי?!
נו טוב אני חייב לבדוק הסקרנות הורגת אותי!
׳נו התקשרת לכולם?׳
׳כן התקשרתי׳
יופי חלקם הגיעו אבל את יכולה להביא אותה׳
׳יופי כי היא מתחילה לחשוד׳
׳אה אז תביאי אותה דחוף שזה לא יגרר דבר אחרי דבר..׳
׳טוב אני מביאה אותה ביי׳
׳ביי׳
הקלדתי את מילותי האחרונות וחיכיתי כמה דקות.
יש לי פתאום מצב רוח לצחוק..
יאללה איפה נייל?
חיפשתי אותו בכול נקום אבל הוא לא פה! מוזר…
אני חייב למצוא אותו!
לא רק כדי לצחוק כי הוא בכול מקרה נעלם!
ראיתי את הארי ורצתי אליו.
״הארי ראית את נייל?!״
״זאיין נו מה הלחץ? תורגע! היא אמר שהוא תכף בא!
הוא סימס לי תראה:״
הוא הראה לי הודעה שכתוב בה:
׳יצאתי החוצה אני חוזר עוד כמה דקות׳
ואז שמתי לב שמשהו פה לא מסתדר לי…
״הארי?״
״מה?״
״הוא שלח לך את ההודעה הזאת לפני 5 שעות!!״
״אה..״
״נו הארי תהיה רציני חייבים למצוא אותו!״
״טוב נו הוא בטח במטבח כמו תמיד..״
הלכנו למטבח והוא לא היה שם.
נייל איפה אתה?!