The One For Me-פרק 24,אחרי קצת זמן ומתח:) [מוקדש ליובל:]

נקודת המבט של זאיין:
אני והארי חיפשנו את נייל בכול הבית אבל לא מצאנו אותו!!
אנחנו מתחילים להילחץ!
מה אם קרה לו משהו?? מה אם הוא נפגע? מה אם לא נמצא אותו?
אחרי מה שקרה בין ליאם,נייל וקרטר הוא שבור!!
אז אני והארי היינו בטוחים שהוא לא בבית אז הוא בטוח איפושיהו בחוץ!
הארי ואני התפצלנו:
הארי הלך לסניפי הננדוס. 
ואני הלכתי לפארק שנייל וקרטר התאהבו.
אני ממש בטוח שהוא שם!
חיפשתי בכול ס״מ של הפארק ולא מצאתי אותו.
רצתי שוב סביב השטח היחיד שכמעט שלא הסתכלתי וראיתי אותו.
יושב מבודד מכולם מסתכל על תמונה כולשהיא.
התקרבתי אליו והוא אפילו לא הרים את פניו וכבר אמר:
״אפילו לא הספקנו להיות אחד עם השנייה.. מבין את ההרגשה??״ הוא שאל.
״לא אבל אתה הלחצת אותי ואת הארי!! אתה פה כבר 5 שעות!״
״האמת שהייתי בננדוס והיה לי נמאס לאכול ולהתפוצץ כמו בדרך כלל.
אז הגעתי לפה.״
״בסדר(!) אז מה?! זה לא אומר שאתה צריך להתנתק ככה!!
קרטר תחליט! אתה אל תדאג!״
״טוב..״ הוא אמר וחזר איתי לבית יחד עם הארי.
הגענו בזמן ולאחר כמה שניות שנכנסנו הבייתה נועה וקרטר נכנסו צעקנו להם ׳הפתעה׳ ונועה הייתה בשוק! היא תחבה את פניה בתוך ידיה והיא חייכה כשהרימה את פנייה.
קרטר חיבקה אותה ואחר כך אני באתי.
״אה… שלום,שלום.. הגעת כדי להרוס לי את החיים? שוב?״ היא אמרה במריריות.
״אווווווו״ קרטר אמרה
״שוש!!״ אמרתי עם האצבע והיא שתקה אך גילגלה את עינייה.
״נועה,כול זה היה הסחת דעת כדי שנוכל לעשות לך את כול זה!
אם את לא מאמינה לי,תשאלי פה כול אחד,והוא יגיד לך שאני אוהב אותך בכול ליבי.
בבקשה תסלחי לי על משהו שלא עשיתי..״(חח) אמרתי
״שאני אבין,אתם לא ביחד?״ היא שאלה והצביעה עלי ועל פרי.
״לא״ אמרנו ביחד.
״ואתה אוהב אותי?״ היא שאלה מתקרבת אלי.
״בכול ליבי לנצח…״ אמרתי במבט מאוהב מחזיק בכתפייה.
״אני סולחת לך..״ היא אמרה והתחבקנו.
״אני מקווה שתאהבי את זה:״ אמרתי והוצאתי צמיד שרשראות זהב וחרוט עליו ׳נועה׳. זהו הצמיד שקניתי לה ליום ההולדת ה-18 שהוא .. טוב.. עכשיו!
״אני… מתה על זה..״ היא אמרה עדיין עם פה פעור.
שמתי את הצמיד עליה והוא ממש החמיא לה. אפילו שאני לא כול כך מבין בזה חח.
״אני אוהבת אותך זאיין מאליק.. כול כך.. כול כך…״ היא אמרה מסתכלת בעיניי.
״ואני אותך אהובתי היקרה..״
אמרתי ותפסתי את פנייה בשניי ידי ונישקתי אותה כמו שמעולם לא נישקתי בחורה!
כולם מחאו כפיים ואמרו ׳מזל טוב׳ או שרקו!
אפילו פרי חייכה ומחאה כפיים.
הרגשתי קצת מובך שאני מתנשק איתה מול כול האנשים האלה אבל אני כבר אתגבר על זה.. העיקר הכוונה חח.
נקודת המבט של נייל:
אני הרוס..
אנסטסיה פגעה בי בלי שאפילו ידעה שאני מאוהב בה,
אני בריב עם החבר הכי טוב שלי,
ואני איבדתי -שוב(!)- את אהבת חיי, קרטר.
יש גרוע יותר מזה?!
פשוט התרחקתי.. צעדיי נראו כמו נצח ופניי הלבינו עוד יותר ויותר.
הלכתי לננדוס כי טוב.. אני גווע!
הזמנתי מלא צלחות שאחרי הרביעית לא ספרתי יותר!
האוכל לא עזר.. כול כף וכפית,כול ביס ונגיסה היו לשווא. לא הרגשתי אפילו אם אני רעב או מלא..
הבטן שתקה. כמו הלב שלי. אפילו את פעימות ליבי לא הרגשתי.
הלב שלי היה מלא בשערה המושלם והשחור שהתנופף תמיד כשהסתובבה,בעינייה הירוקות-חומות שתמיד היה להם את הניצוץ היפה אך הבלתי מושג.
וכמובן,שפתיה הוורודות,המלאות והיפות שלה שכול כך רציתי לנשק ויצא שהתנשקנו רק שלושה פעמים!!
אבל כול פעם הייתה שווה כול רגע.
נ.ק.ו.ד.ה. 
בסוף הלכתי לפארק.
המקום ממש ׳הכי טוב׳ להיות בו במצב הזה!
ישבתי וראיתי בדימיוני את קרטר רצה אלי ומחבקת אותי.
פקחתי את עיניי וראיתי שאני עושה תנועת חיבוק לאוויר!
זה היה ממש מוזר..
פתאום ראיתי פפרצי!
אוף תמיד בזמן הלא נכון!
קמתי מהספסל ועמדתי מאחוריו כשראשי מופנה כנגדם.
הם לא שמו לב שזה אני והמשיכו ללכת.
ישבתי על הספסל שוב והסתכלתי כל התמונה של קרטר לידי ומחבקת אותי פעם שלא היינו בריב,וכשליאם וקרטר אפילו לא היו חברים!
זה היה מזמן..
בערך 3-4 חודשים אחורה..
וואו..
זאיין בא לקראתי ודיבר איתי וחזרתי הביתה.
הפתענו את נועה וראיתי את זאיין ונועה מתנשקים.
איכשהו בדימיון שלי השוותי את זאיין ונועה לקרטר ואני.
לא יודע איך!
קרטר הלכה למטבח יחד עם הארי ולואי להגיש כיבוד ואני הלכתי אחריה כי נשארתי בדד…
הצצתי מבעד לדלת ושמעתי אותם מדברים…
נקודת המבט של קרטר: