The Nerd Who Stole My Heart-הארי סטיילס-פרק 1

הסיפור הזה הוא סיפור שאני מתרגמת מאנגלית לעברית.

כל הזכויות שמורות לכותבת של הסיפור:butterflyharry מהאתר:wattpad

ועכשיו לסיפור……

פרק 1

לקחתי נשימה עמוקה לפני שנכנסתי לבית הספר.הייתי מוכנה להתחיל את שנת הלימודים הזאת למרות שקיוויתי שהקיץ ימשך לנצח.הלילות המאוחרים,העור השזוף,ימים בבריכה ובחוף הים ושינה.זה משחרר לחצים,סגנון חיים ללא דאגות.אני מקווה שאני אוכל להקפיא את הזמן,לחזור ליום האחרון של הלימודים בשנה שעברה ולחוות את הקיץ שוב.

זה היה הקיץ הכי טוב שלי עד עכשיו,פגשתי המון אנשים חדשים שנה שעברה שראיתי גם במשך הקיץ.אני מניחה שאתם יכולים לקרוא לי ״פופולארית״ אבל אני בכלל לא כלבה.כמה מהבנות בחבורה שלי כלבות אבל אני לא כל כך מדברת איתן.אני בדרך כלל מדברת רק עם החברה הכי טובה שלי,בלה.

היא הייתה בצד שלי עוד מאז שפגשתי אותה בשנה שעברה.בילינו ביחד כל יום בקיץ.אני מרגישה שאני יכולה לספר לה הכל.אף פעם לא הייתה לי חברה כמוה לפני כן.אני לגמרי נינוחה איתה.

״היי,אלייזה!״ סטפני קראה בקול הצורם והגבוה שלה.גלגלתי את עיניי כשהיא התקרבה.היא הייתה אחת מהכלבות בחבורה שלי ששנאתי לדבר איתן.אם אתה יכול בכלל לקרוא לזה שיחה,כל מה שהן דיברו עליו הוא הבן צעצוע של השבוע.אין לי מושג למה אני ״חברה״ שלה בכלל.״היי טיף…..איך היה הקיץ שלך?״שאלתי בחוזק רב להישמע מעוניינת.

״או מיי גאד,זה היה מעולה.פגשתי בחור ואנחנו לגמרי הלכנו על זה…..״היא המשיכה לחפור שוב ושוב על הבחורים שהיא יצאה איתם בקיץ.בקושי הקשבתי ורק הנדתי את ראשי כדי להראות שאני מתרכזת בשיחה.אבל עיניי בחנו את התלמידים שנכנסו לבית הספר,רובם עם שקיות שחורות מתחת לעיניים ונאנחים בגועל מהמראה של להיות בבית ספר.

"ואז הוא נישק אותי והייתי כמו-" "סליחה טיף.אני חייבת ללכת."הפסקתי אותה כשראיתי את בלה.הלכתי לעבר בלה שהייתה עסוקה בטוויטר בפלאפון שלה.היא הציצה כדי לראות מי זה."או היי".היא מיד צייצה משהו בחזרה ואז שמה את הפאפון שלה בתיק.

השם משפחה שלי ושל בלה מאד דומה ,אז אנחנו תמיד באותה כיתה והלוקרים שלנו אחד ליד השני.שנה שעברה,היו לנו כמה שיעורים ביחד.אני מקווה שאותו הדבר יקרה גם השנה.

המשכנו לשוחח בזמן שהלכנו במסדרונות הצפופים.ברגע שהגענו לכיתת האם שלנו קיבלנו את המערכת שלנו.בלה ואני התיישבנו אחת ליד השנייה משוות את המערכות שלנו כדי לראות אם יש לנו שיעורים במשותף.

רווח לי כשראיתי שאנחנו חולקות כמה שיעורים ביחד,אפילו יותר משנה שעברה.הסתכלתי על התלמידים נכנסים באיטיות לכיתה ומתיישבים בכסאות שלהם.רובם היו הילדים משנה שעברה.

"אוף.תראי.יש לנו את מר רוז למתמטיקה.שמעתי שהוא קשוח" בלה התלוננה.בדיוק אחרי שהיא אמרה את זה הסתכלתי למעלה וראיתי ילד עם משקפיים,לבוש בסטייל חנוני.שמעתי כמה לחשושים בכיתה.אז הוא נפל וכל הספרים שלו התפזרו ברצפת הכיתה,כל תלמידי הכיתה נקרעו מצחוק.

הרגשתי כל כך רע בשביל הילד המובך בזמן שהוא אסף את הספרים שלו עם לחיים אדומות מבושה.רצתי לעברו כדי לעזור לו וכולם הסתכלו עליי.אני לא אתן לילד המסכן הזה להפוך לבדיחה בזמן שהוא אוסף את חפציו.

כל הכיתה השתתקה ברגע שהתכופפתי ועזרתי לילד להרים את הספרים.ראיתי את עיניו מסתכלות עליי לכמה שניות לפני שהוא חזר שוב לאסוף את חפציו.הן היו ירוקות ובוהקות.