The Nerd Who Stole My Heart-הארי סטיילס-פרק 9

-נקודת המבט של הארי-

התרגשתי כל כך מהעובדה שאלייזה באה אליי מחר.לא שאלתי את אמא שלי אבל אני יודע שהיא תסכים.זה בחיים לא קרה לי.בחיים לא היה לי חבר.

״הארי ארוחת הערב מוכנה.״ שמעתי את אמא שלי קוראת לי מלמטה.

רצתי למטה ועזרתי לאמא שלי לערוך את השולחן.

אמא שלי הגישה לי צלחת של לזניה ואז הגישה לעצמה.היא התיישבה כמה שניות מאוחר יותר.

״אז איך היה בבית הספר היום?״ אמא שאלה אותי בסקרנות.היא ידעה שבריונות הייתה בעיה גדולה בשבילי.

״זה היה…..בסדר״ עניתי בשקט.

״מה קרה?״ אמא שלי ידעה שמשהו קורה.

״הוכנסתי ללוקר״ אמרתי בעצב.

״או מיי גאד אני מוציאה אותך מהבית ספר הזה עכשיו ומיד.״אמא אמרה בשוק.

״לא בבקשה לא״ צעקתי.

היא נראתה מבולבלת.

״למה?״ היא התעניינה.

״יש לי חברה.השם שלה הוא אלייזה.תהיתי אם אה היא יכולה לבוא אלינו מחר?״עיניה של אמי התרחבו.

״ברור מותק״ היא אמרה בשמחה.

לחיי הפכו לורודות.

״אתה מחבב אותה?״היא שמה לב ללחיים הוורודות שלי. ״אמ….כן״ אמרתי בלחץ.

״אווו״ אמא אמרה אם דמעות בעיניה.

״אמא בבקשה תפסיקי ובבקשה אל תביכי אותי מחר.״ביקשתי.

״חחחח אוקיי אני מבטיחה״ היא אמרה וחיבקה אותי.

-היום הבא-

התהלכתי הלוך ושוב בחדרי.מה אני עומד להגיד לה?מה אנחנו עומדים לעשות?ליבי פעם בחוזקה.

דינג דונג!פעמון הדלת צלצל.ליבי כמעט יצא מהחזה שלי.רצתי למטה ופתחתי את הדלת. פגשתי בדלת בחורה יפיפייה עם שיער ארוך ומתולתל.היא לבשה שמלה ורודה יפה שמאד התאימה לה.עיניה החומות פגשו את שלי.

״היי הארי״ היא אמרה ברוגע.

״היי א-אלייזה״ אמרתי בקושי.

-נקודת המבט של אלייזה-

הארי נראה מאד לחוץ אבל מצאתי את זה כדבר מאד חמוד.

ראיתי מישהו מגיע ומחבק אותי.הופתעתי מהפעולה הפתאומית.אבל חיבקתי בחזרה,אני אוהבת חיבוקים.ברגע שנגמר החיבוק הבנתי שזו הייתה אמו של הארי.מיד זיהיתי את עיניה הירוקות.אני מנחשת שהארי קיבל אותם ממנה.

״את יפיפייה מותק״ היא אמרה עם חיוך.שמתי לב שאין לה את הגומות של הארי.
הארי רק עמד שם באי נוחות.הוא היה לגמרי מובך בגלל אמא שלו,לחייו הופכות לאדומות.אמא שלו נראתה לי ממש מתוקה.

"תודה גברת סטיילס" אמרתי בשמחה.

"או בבקשה,תקראי לי אן" היא אמרה באושר.

הרגשתי מאד נעים בבית שלהם.

"אמא…." הארי אמר רומז לאמו לעזוב.

"אוקיי,אוקיי.נעים לפגוש אותך,אלייזה."אן אמרה לפני שהיא הלכה לחדרה.

"סליחה על ז-זה" הארי התנצל אפילו שלא היה צורך בכך.

"אל תצטער.אמא שלך מאד נחמדה." אמרתי ונראה שזה הרגיע אותו.

"אז,את רוצה,ל-לראות את החדר שלי?" הוא גמגם בצורה מאד מקסימה.

"בטח" הלכתי אחריו בדרך לחדרו.

הוא פתח את דלת החדר וראיתי חדר נקי ונחמד.כל דבר היה מסודר במקום שלו.המיטה שלו הייתה מכוסה במצעים כחולים.היה שם מדף ספרים ענק.הלכתי לעברו.הרגשתי את מבטו של הארי עליי.הוצאתי ספר ממדף הספרים.בחנתי את העטיפה של הספר.לספר קראו:"מסע אל החלל:ערפליות".

התיישבתי על המיטה והתחלתי לדפדף בין דפי הספר.הרגשתי את הארי מתיישב לידי.הסתכלתי לתוך עיניו הירוקות.

"מה זה ערפלית?"שאלתי אותו.

"טוב,ערפלית היא ענן בן כוכבי בחלל שעשוי מגז,מאבק ומפלזמה." הוא הסביר בחוכמה.

הסתכלתי על התמונות היפות בספר של הערפיליות השונות והארי אמר לי את השמות שלהם.

אחרי כמה שעות של למידה של דברים חדשים ומעניינים,אמא של הארי קראה לנו מלמטה לארוחת ערב.הלכתי אחרי הארי במורד המדרגות.הרחתי את הריח המדהים של העוף.התחלתי לעזור לסדר את השולחן לקראת הארוחה.

"או מותק,את לא חייבת לעזור.בבקשה תשבי." אמו של הארי אמרה בנחמדות.

"אוקיי תודה" אמרתי עם חיוך.

אן הניחה צלחת טעימה של עוף אם אורז וברוקולי.

"אן,זה נראה נהדר"

"תודה" היא ענתה.

הארי התיישב לידי והתחיל לאכול.אן הצטרפה כמה שניות לאחר מכן.

"אז אלייזה איפה את גרה?" אן שאלה.

"אני גרה במורד הרחוב בבית מספר 117" עניתי.

"או מצויין,את מוזמנת לבוא לבקר מתי שאת רוצה" היא הציעה.

"תודה.אן את טבחית מעולה" הוספתי.היא באמת הייתה,העוף היה נהדר.

לפי הדרך בה אן התנהגה הבנתי שאף פעם חברים לא ביקרו את הארי.אף פעם לא באמת היו לו חברים.אבל עכשיו יש לו אחד,אני.