The Nerd Who Stole My Heart-הארי סטיילס-פרק 5

ישבתי במיטתי בוהה בתקרה,נמצאת עמוק במחשבות.הארי המשיך להופיע במחשבותיי.אז משהו חצה את מחשבותיי.מה אם אני צריכה את הארי יותר ממה שהוא צריך אותי?בחיים לא הייתה לי חברות אמיתית.אף פעם לא בדיוק התאמתי בשום מקום.הארי נראה כאילו הוא יהיה שם בשבילי לא משנה מה יקרה.הוא אף פעם לא יהיה שיפוטי,אלא רק תומך וחמוד.להארי ולי יכולה להיות חברות מדהימה ולא אכפת לי מה כולם אומרים.כל מה שאני רואה בהארי הוא חבר אמיתי.במחשבה זו נרדמתי.

נכנסתי לכיתת האם אם חיוך.ראיתי את הארי יושב בשולחנו,קורא ספר.כשהתיישבתי לידו,הוא ישר הרים את מבטו והסתכל עליי.כשהוא ראה אותי גומות קישטו את לחייו.

״היי הארי״ אמרתי.שמתי לב שכולם בוהים בי בבלבול.התעלמתי מהם.

״היי״ הארי ענה בזמן שהוא סימן את העמוד שהיה בו.הוא הכניס את הספר חזרה לתיק שלו.

-נקודת המבט של הארי-

אלייזה גרמה לי להיות לחוץ.אני אף פעם לא מדבר עם אף אחד,בטח שלא עם בחורה.היא גרמה לפרפרים להופיע בבטני.

״מה אתה קורא?״ היא שאלה בעניין.

״או….אה….ספר על אה,חלל״ נשמעתי כמו אידיוט מגמגם.

היא הנהנה.״אני יכולה לראות?״ היא שאלה בנימוס.

״ברור״ אמרתי והוצאתי את הספר מהתיק שלי.

אלייזה בחנה את העטיפה של הספר.

״או חורים שחורים.איך הם נוצרים?״ היא שאלה.

״אוקיי התיאוריה העיקרית היא שכשכוכב כמו שמש מסיים את חייו,הוא מתרסק תחת הגרביטציה שלו ומשאיר מאחוריו חור שחור״.הסברתי.אז הבנתי שאני כנראה מדבר יותר מידי וזה בטח משעמם אותה.

-נקודת המבט של אלייזה-

החלל תמיד עניין אותי.אהבתי את העובדה שהארי פשוט שלף את המידע הזה מהמוח שלו ודיבר בחופשיות על זה.רציתי ללמוד יותר על החלל.

״מה זה חור שחור בדיוק?״ שאלתי בסקרנות.

להארי הייתה ישר תשובה בשבילי.

״חור שחור הוא גוף עם כוח משיכה רב ששום דבר,לא אור,לא קרינה אלקטרומגנטית-כלום לא יכול לברוח מהתפיסה שלו.מכאן השם חור שחור.דברים יכולים להיכנס לחור אך לא לצאת ממנו.״ הוא באמת היה גאון.אז הצלצול צלצל לשיעור הראשון וקלטתי שאני והארי באותה כיתה.

״הארי אתה רוצה ללכת איתי לכיתה?״ שאלתי מהר.

הוא הנהן והחיוך עם הגומות שכל כך אהבתי הופיע.

הלכנו אחד ליד השנייה.אנשים רבים צפו בנו.כמה צחקוקים,אבל שיהיה.אני בטוחה שהארי הושפע מהתגובות האלה.גופו התקשח ופיו נסגר בכוח.עליתי על קצות האצבעות ולחשתי באוזנו.

״אל תתייחס אליהם.רק תתרכז בי״ ניסיתי במטרה להרגיע אותו.גופו ופיו נרגעו.הארי היה ממש גבוה.אני מנחשת שאני ממוצעת אבל לקח לי מאמץ להגיע עם פי לאוזנו.

הגענו לכיתה בדיוק בזמן.היו שם בדיוק שני כיסאות פנויים אחד ליד השני.מושלם.הארי התיישב והתרכז במורה.

״שלום כיתה.תוציאו בבקשה כולכם את ספרי הסוציולוגיה שלכם שנתתי לכם אתמול״.גברת סמית׳ אמרה.

פתחנו את העמוד שגברת סמית׳ אמרה לנו.

״אלייזה,את יכולה לקרוא ראשונה?״גברת סמית׳ שאלה.

הנהנתי ושנייה לפני שהתחלתי לקרוא ילד אחד צעק ״למה שלא תבקשי מהבן זוג החנון שלה לקרוא?״ לחייו של הארי הפכו לאדמות.

״תפסיק את זה בבקשה״ גברת סמית׳ אמרה לילד שצעק.

זה היה מביך להיות בכיתה עם ניקי עכשיו.מאחר שהן כולן העיפו אותי מהחבורה שלהם.לא דאגתי יותר מידי לגבי זה,ידעתי שאני גם ככה לא ישב איתן בארוחת הצהריים.

מדברים על ארוחת צהריים,הצלצול לארוחת הצהריים בדיוק צלצל.

נכנסתי לקפיטריה וטיפני והחברות הכלבות שלה כבר היו שם.היא הסתכלה עליי ואז לחשה לחברות שלה:״אני נשבעת שאם היא אפילו תנסה לשבת לידנו תהיה לנו בעיה״.

״אל תדאגי אני לא רוצה לשבת עם מטומטמות כאלה גם ככה״ אמרתי בצחוק.

היא הביטה בשוק עם פיה פתוח בשוק.הסתכלתי והבנתי שהמון אנשים הסתכלו עלינו.גלגלתי את עיניי והלכתי לכיוון שולחנו של הארי שם הוא ישב לבד.

הארי היה בשוק גם.

״אלייזה,את בטוחה שאת רוצה לשבת כאן איתי?״ הארי שאל בהתעניינות.

״ברור״ אמרתי עם חיוך.