The Nerd Who Stole My Heart-הארי סטיילס-פרק 25

-יום שני-

עזבתי כדי לאסוף את הארי ונזכרתי שהוא לא יודע שאני אוספת אותו.כשהפסקנו לדבר הפסקתי לאסוף אותו לבית הספר.ניסיתי להדחיק את המחשבות האלה מאחוריי.הפעלתי את המכונית והתחלתי לנסוע.אחרי 20 שניות בערך הגעתי לבית של הארי,הרי הוא גר במורד הרחוב.אני רק צריכה לאסוף אותו ולנסוע לבית הספר.

יצאתי מהמכונית והלכתי לפתח ביתו.דפקתי על הדלת וחיכיתי בסבלנות.שמעתי כמה קולות ואז הדלת נפתחה.

"ב-בוקר טוב א-אלייזה" הארי אמר והסתכל בעיניי.קפאתי במקומי.נאבדתי בעיניו ואיבדתי את חוט המחשבה.

"או היי הארי" הארי לא ידע מה לעשות אז החלטתי להראות לו.נשענתי קדימה ונישקתי אותו.

-נקודת המבט של הארי-

הייתי עדיין עייף בבוקר אבל הנשיקה של אלייזה העירה אותי.הנשיקה שלה גם העבירה חום לכל גופי.

"אני מנחשת שהבנת שאני יכולה לאסוף אותך שוב ונוכל ללכת ביחד לבית הספר" הקול של אלייזה נחלש כשהיא נזכרה בזמן שבו לא דיברנו.

"כ-כן אני אמ התגעגעתי ל-לראות אותך ב-בוקר" למה אני תמיד אידיוט מגמגם?

"אכלת כבר?" היא שאלה.

"או כ-כן מה א-איתך?" אם היא לא אכלה אז אני אוודא שהיא תאכל אצלי.

"כן אכלתי" הסתכלתי על היופי שלה.היא לבשה סקיני ג'ינס שחור,חולצה פרחונית וקרדיגן ורוד מעל זה.אהבתי את הסטייל החמוד והנשי שלה.השיער החום שלה היה גלי כרגיל.עני השוקולד החומות שלה גורמות לי להיאבד בתוכן והשפתיים הורודת והיפות שלה.

התחלתי להסמיק כשאלייזה הסתכלה עליי יודעת שבהיתי בה.פשוט לא יכולתי להפסיק להסתכל,היא הייתה כל כך יפה.

"אתה מוכן ללכת בייב?" אהבתי כשהיא קראה לי בייב.היא התחילה ללכת לכיוון הדלת בדיוק אחרי שהיא שאלה את השאלה.אני חושב שהיא הייתה מובכת כי היא קראה לי "בייב".

"אני אוהב כשאת קוראת לי ככה" אמרתי מהר מידי.הופתעתי שלא גמגמתי אבל זה בטח כי אלייזה הייתה עם הגב אליי.העיניים החומות שלה מקשות עליי לדבר.

"באמת?" היא שאלה אותי והסתובבה אליי עם חיוך.

"כ-כן" אמרתי כשהיא התקרבה אליי.

היא עמדה על קצות האצבעות ופיה היה ליד האוזן שלי.

"טוב" היא לחשה ונשימתה החמה מתנגשת בעורי.היא נתנה לי נשיקה קטנה באוזן והתרחקה.אז היא נתנה לי נשיקה קצרה בפה ומשכה בידי כדי שאני אלך אחריה.

"הייתי שמחה להישאר ולדבר אבל אני צריכה לקחת בחור ממש חתיך לבית הספר" היא אמרה וקפאתי.מי היה הבחור החתיך?חשבתי שהיא אוספת אותי.

התחלתי להתעצבן והפרצוף של אלייזה נראה מאוכזב.

"אתה הארי" היא אמרה.

"אה" אמרתי בהבנה.אני חתיך?באמת?המחשבה גרמה לי לצחוק.

לקחתי את התיק של אלייזה.ידעתי שזה דבר נחמד לעשות.נכנסתי למכונית אחרי ששמתי את הדברים שלנו במושב האחורי.

התיישבתי במושב ליד הנהג והסתכלתי בחלון.זה היה יום יפה.לא היו עננים בחוץ.