The Nerd Who Stole My Heart-הארי סטיילס-פרק 21

לקחתי את החולצה והלכתי לשירותים להחליף.למה התנהגתי ככה?אולי בגלל הארי?אני לא יודעת.אבל אני מתגעגעת אליו,להארי האמיתי.לא הארי הסקסי אלא הארי החנון החמוד.

יצאתי מהשירותים והלכתי ללוקר כדי לשים שם את החולצה המלוכלכלת.אין מצב שאני חוזרת לקפיטריה אז נשארתי במסדרון.נשארו רק 10 דקות לארוחת הצהריים בכל מקרה.החלטתי לקחת את הזמן וללכת לשיעור הבא שלי.

עברו כבר 3 ימים מאז שהארי כמעט נישק אותי ומאז לא דיברנו.זה הרגיש כמו נצח.רציתי פשוט לדבר איתו.

הצלצול של השיעור האחרון צלצל.סוף סוף.הלכתי מהר ללוקר שלי מנסה לעקוף אנשים במסדרון.ראיתי איזו מישהי מחבקת את הארי.זו צריכה להיות אני.כעס מילא אותי.כלבה טיפשה הוא לא רוצה אותך.

הלכתי במורד המסדרון,יצאתי מהדלת והלכתי לחנייה.נכנסתי למכונית שלי ונסעתי מהר.

ניסיתי לעשות את השיעורים שלי אבל זה הדבר האחרון שהתרכזתי בו עכשיו.עשיתי את מיטב יכולתי כדי לסיים אותם וללכת לישון.

אחרי בערך 10 דקות סיימתי אותם ועליתי למעלה לחדר שלי.לבשתי את הפיג׳מה שלי ונפלתי על המיטה.

נזכרתי איך התעצבנתי על הבחורה ההיא שחיבקה את הארי,איך התגעגעתי אליו,כמה שהייתי צריכה אותו.אז הבנתי את זה אני מאוהבת בהארי.

-נקודת המבט של הארי-

התעוררתי בעייפות.הכרחתי את עצמי לקום מהמיטה.הלכתי לשירותים ולאחר מכן חזרתי לחדרי.לבשתי את הבגדים שלי להיום וחזרתי לאמבטיה כדי לסדר את השיער שלי. נכנסתי לכיתה ופשוט התיישבתי לבד בפינה.בלה התקרבה אליי.אלייזה אמרה לי למה היא הפסיקה להיות חברה של בלה.בלה צחקה עליי ועכשיו היא רוצה אותי.

״היי הארי״ היא אמרה בפלרטוט.

״למה את מדברת איתי?״ שאלתי.זה היה מגעיל שכשהייתי חנון היא לא דיברה איתי ועכשיו היא מפלרטטת איתי.

״אני-אני״ היא לא ידעה איך לענות לי.

הסתובבתי והפסקתי לדבר איתה.

הרגשתי רע.התנהגתי בצורה מגעילה למרות שזה הגיע לה.אני לא יודע למה כעסתי.אני צריך את אלייזה.אני מתגעגע אליה.זו הסיבה.ראיתי אותה יושבת בצד השני של הכיתה.היא הייתה כל כך יפה.

-נקודת המבט של אלייזה-

קול הכריזה נשמע פתאום.

״אלייזה גשי בבקשה לחדר המנהל״ הקול אמר.

שיט.אני הולכת להסתבך בגלל מה שקרה עם טיפני אתמול.קמתי ויצאתי מהכיתה עם הבעה רגועה על פניי.

בחיים לא הייתי במשרד של המנהל לפני כן.נכנסתי והמזכירה שאלה אותי מה אני צריכה.

״המנהל ביקש לראות אותי״ היא הנהנה וליוותה אותי לחדר המנהל.

ראיתי את טיפני יושבת שם ונלחצתי עוד יותר.

״בבקשה שבי״ המנהל אמר.

״את יכולה להסביר מה קרה אתמול?״ הוא שאל בקול רשמי.

״טוב טיפני זרקה את כל הנאצ'וס שלה עליי בארוחת הצהריים״ עניתי.

״זו הייתה תאונה״ טיפני הוסיפה ורציתי לתת לה סטירה שוב.

״לא זו לא הייתה תאונה״ אמרתי בקול מעוצבן.

״לא אכפת לי מי מכן אשמה אז אני מביא לשתיכן ריתוק אחרי בית הספר״ הוא אמר מעצבן אותי עוד יותר.

יופי.ריתוק.

״עכשיו תחזרו לכיתות שלכן״ הוא אמר.

קמתי ויצאתי בעצבים.זו לא אשמתי שטיפני כלבה ואני צריכה להיענש על זה.

טיפני ואני ישבנו בכיתת הריתוק.אוף למה היא צריכה להיות פה?הריתוק היה למשך שעתיים.אני צריכה להשתעמם פה שעתיים.

עטפתי את זרועותיי סביבי,שמתי את ראשי בתוך ידי ובכיתי.אני צריכה את הארי.אני אוהבת אותו.