The Nerd Who Stole My Heart-הארי סטיילס-פרק 16

-נקודת המבט של הארי-

"ניצחתי" אלייזה אמרה.היא הייתה ממש טובה בשבץ נא.אלייזה היתה ממש חכמה.הבטן שלי התחילה לקרקר.

"מה כדאי ל-לנו לאכול לארוחת ערב?" שאלתי.

"אפשר לנסוע למקדונלס או משהו" היא הציעה.מזמן לא אכלתי במקדונלס ורציתי לאכול שם.

"זה נשמע נהדר" הסכמתי.

סידרתי מהר את המשחק הזמן שאלייזה הלכה לקחת את התיק שלה מהחדר.הלכנו לבית של אלייזה כדי לקחת את המכונית שלה ולנסוע למקדונלס.שמתי את הארנק בכיס שלי.אני לא מתכוון לתת לה לשלם.אמא שלי אמרה לי שג׳נטלמן תמיד משלם.

״אתה מוכן?״ היא שאלה כשהיא פתחה את הדלת.

״כן״ אמרתי ויצאנו מחוץ לבית.

-נקודת המבט של אלייזה-

הארי התחיל להיפתח אליי הרבה יותר.שמחתי על זה.הוא גמגם פחות אבל הוא עדיין גמגם.אני שמחה בכל זאת כי הגמגום שלו ממש חמוד.

לקחתי את המפתחות ופתחתי את המכונית.הארי ואני נכנסנו.הפעלתי את המנוע ואת הרדיו.נזכרתי ברגע ששמעתי את הארי שר.זה היה כל כך יפה ורציתי לשמוע אותו שוב.

״הארי״.אמרתי.

״כ-כן״ הוא גמגם שוב כמו שאהבתי.

״אתה יכול לשיר שוב?״ שאלתי בשקט.

הוא התחיל להסמיק והגומות שלו בלטו.

״אמ כ-כן״ הוא נהיה לחוץ.

הוא נעצר ואז התחיל לשיר את השיר שהיה ברדיו. הקשבתי לקול היפה שלו,זה היה מדהים.כשהוא סיים לשיר בקושי נשמתי.

״זה היה מושלם״ החמאתי לו.

הגומות שלו הופיעו.

נכנסנו למקדונלס.הזמנתי בשבילי ובשביל הארי.הכנסתי את היד לתיק כדי להוציא את הארנק.הארי שם את ידו על ידי כדי לעצור אותי.אז הוא פתח את הארנק שלו ונתן לי את הכסף בשביל לשלם.

״תודה״ אמרתי בחיוך.

״א-אין בעיה״ הוא ענה,עיניו הירוקות מביטות בשלי.

האישה הביאה לי את האוכל והבאתי אותו להארי שיחזיק אותו.

הייתי ממש רעבה.למעשה אכלתי הכל ממש מהר.הארי צחקק ואז אכל את ההמבורגר שלו במהירות.התחלנו לצחוק.הסתכלתי על השעון והשעה הייתה 19:00.

"הארי למה אמא שלך עובדת במקום שרחוק מפה בשעה?"שאלתי בסקרנות.

"עברנו לפה כי היו לי אה בעיות בית ספר הישן שלי אבל אמא שלי ממש אהבה את העבודה.אז היא נוסעת לעבודה במקום שבו ג-גרנו" הוא הסביר.

הנהנתי ואז שאלתי אותו עוד שאלה.

"אתה אוהב סרטים מפחידים?" אני אוהבת סרטים מפחידים אבל עניין אותי עם גם הארי אוהב.

"אמ,טוב,א-אני אף פעם לא ראיתי סרט מפחיד" הוא בטח לא רצה להיראות פחדן.

"בוא נלך לצפות באחד" משכתי אותו לכיוון הסלון.

"אה,א-אוקיי" הוא גמגם.

בדקתי את הסרטים בנטפליקס מנסה למצוא אחד שנשמע טוב.מצאתי אחד שסקרן אותי.

"זה סרט טוב?" הסתובבתי ושאלתי את הארי.

"כ-כן" הוא ענה.הדלקתי את הסרט וכיביתי את האורות בבית.הארי פחד טיפה.בדיוק התכוונתי לכבות את האור במטבח.

"לא בבקשה" הארי ביקש.צחקקתי.החלטתי להשאיר את האור במטבח כך שהבית לא היה חשוך לגמרי.

"אל תהיה חתול מפוחד" אמרתי לו.

"אהההה!!!!" הארי קפץ כמעט עד התקרה בקטע המפחיד.התחלתי לצחוק בהיסטריה.הייתי צריכה ללכת לשירותים ולצחוק כל כך הרבה לא עזר לי.קמתי מהספה.

"אני הולכת לשירותים" הלכתי וצחקתי.

-נקודת המבט של הארי-

מעולה עכשיו אלייזה צוחקת עליי.אני יודע שהיא התכוונה לזה בדרך טובה אבל זה עדיין היה מביך.

תפסיק להתנהג כמו ילדה קטנה הארי.תתאפס.חשבתי לעצמי.

לאחר מספר דקות אלייזה חזרה והפעילה את הסרט.העיניים שלה היו על הטלוויזיה אבל עיניי הסתכלו עליה.למדתי את פניה היפות.היא התחילה לסובב את ראשה כדי להסתכל עליי אז מיהרתי לסובב את ראשי בחזרה לטלוויזיה כדי שזה לא יראה כאילו הסתכלתי עליה.

הסרט סוף סוף נגמר.אהבתי אותו אבל הוא היה מפחיד.

"אהבת את זה?" אלייזה שאלה,סקרנית מהתשובה שלי.

"כן" אמרתי לה וחייכתי.

אז הדלת נפתחה ואמא שלי נכנסה.

"היי אן" אלייזה אמרה מהספה.

"היי" אמא שלי ענתה.נזכרתי בערב הראשון אלייזה באה לבקר.אחרי שהיא עזבה אמא שלי סיפרה לי במשך 20 דקות כמה היא אהבה את אלייזה.

"אכלתם?" אמא שלי שאלה.

"כן הלכנו למקדונלס" עניתי.

"אה אוקיי" היא ענתה מהמטבח.

"טוב כדאי שאני יתחיל ללכת.אמרתי להורים שלי שאני יהיה בבית עד עשר" אלייזה אמרה.

יצאתי החוצה איתה.

"ב-ביי אלייזה" גמגמתי שוב.אוף אני שונא לגמגם.היה לי מאד נוח עם אלייזה אבל התחושה שהיא גרמה לי להרגיש והיופי שלה גרמו לי להיות לחוץ.

"ביי הארי" היא אמרה עם חיוך.

חיבקתי אותה והסמקתי.תודה לאל שהיה חושך בחוץ אחרת שאלייזה הייתה רואה אותי מסמיק.ראיתי אותה הולכת וקיוויתי שיום אחד אני אוכל לנשק אותה ולא לחבק אותה לפני שהיא תלך.