The Nerd Who Stole My Heart-הארי סטיילס-פרק 12

התעוררתי לקולו המעצבן של השעון המעורר שלי.

״אוף יום שני״ נאנחתי.6:00 בבוקר היא שעה מוקדמת מדי כדי להתעורר.

קמתי מהמיטה.הלכתי לשירותים ואז חזרתי שוב לחדרי.לבשתי סקיני ג׳ינס שחורים.פתחתי את הארון ולקחתי את החולצה הראשונה שראיתי.היא הייתה אפורה עם כמה קישוטים. סדרתי מעט את השיער שלי.ממש אהבתי את התלתלים שלי.זה היה כל כך קל להשאיר אותו טבעי,וכל כך מוקדם בבוקר אין לי כוח להתעסק עם השיער שלי.שמתי קצת איפור.אף פעם לא הייתי כמו הכלבות בכיתה שלי ששמות 50 מיליון טון של מייקאפ.אני משתמשת בו רק טיפה.

מיהרתי למטבח כדי לאכול משהו מהר.הוצאתי קערה מהארונית ושמתי אותה על השיש.פתחתי את המקרר והוצאתי ממנו חלב.לפני שהספקתי להוציא את הדגנים שמעתי דפיקה בדלת.הארי.רצתי כדי לפתוח את הדלת.

פתחתי את הדלת כדי לראות עיניים ירוקות וגומות.

״ב-בוקר טוב אלייזה״ הוא בירך בקול חזק ועמוק של בוקר.הקול שלו תמיד הפתיע אותי הוא כל כך עמוק.אפילו שראיתי את הארי כחבר החנון שלי הקול שלו היה ממש סקסי.

״היי הארי״ אמרתי בזמן שהזמנתי אותו להיכנס פנימה.

הלכתי בחזרה למטבח,הארי הולך אחריי.הוצאתי את הדגנים מהארונית.

״אכלת כבר?״ שאלתי בזמן שהוספתי את החלב לקערה.

״כ-כן״ הוא ענה.

התיישבתי בשולחן לידו והתחלתי לאכול.

״ה-הבית שלך אה מאד נחמד״ הארי אמר.קלטתי שזו הפעם הראשונה שהוא אצלי בבית.

״תודה״ הרגשתי את הארי בוהה בי.

סיימתי את דגני הבוקר שלי.קמתי ושמתי את הקערה בכיור.לקחתי את התיק שלי.

״אתה מוכן?״ שאלתי את הארי שעיניו טיילו על גופי.

״מה?״ מילותיי גרמו לו לצאת מהטראנס שהוא נכנס אליו.

״אתה מוכן ללכת?״ צחקקתי.

״כ-כן״ לחייו הפכו לורודות כמו שאף פעם עוד לא ראיתי.

-נקודת המבט של הארי-

״ת-תני לי ל-להחזיק את זה בשבילך״ הצעתי בלחץ להחזיק את התיק שלה.אמא שלי אמרה לי שזה דבר נחמד לעשות בשביל בחורה.

״תודה״ היא אמרה כשהיא הביאה לי את התיק שלה.הסתכלתי על הפנים היפות שלה.התלתלים שהיו סביב פניה.האף הקטן והחמוד שלה.עיני שוקולד חמות.שפתיים אדומות שנראו כל כך נוחות לנישוק.

הפסקתי להסתכל עליה.היא בטח חושבת שאני מוזר.אני פשוט כל כך אוהב אותה אבל היא בטח לא אוהבת אותי,וזה כואב.

-נקודת המבט של אלייזה-

הארי התחיל ללכת לכיוון הדלת.הוא החזיק אותה פתוחה בשבילי,דבר שהיה ממש מתוק.נכנסנו לאוטו והדלקתי את הרדיו.

הארי התחיל למלמל את השיר וממש להיכנס לתוכו.זה בטח היה אחד מהשירים האהובים עליו.

אז הוא התחיל לשיר אותו.כמעט הפסקתי לנשום.זה היה כל כך יפה.הקול שלו היה כל כך מעניין וזה היה מדהים.

״או מיי גאד הארי!!!!״צעקתי בהלם.הוא קפץ טיפה ואז הסתכל עליי בבלבול.

״מ-מה ע-עשיתי?״ הוא שאל מופתע.

״אתה שר זה מדהים.לא סיפרת לי שאתה שר״ אמרתי.הוא נהיה אדום כמו עגבנייה,הוא בטח אפילו לא שם לב שהוא שר.

״אני,אני אה לא באמת שר״ הוא אמר כשהתיישבתי באי אמון.

״טוב אז אתה צריך״ אמרתי לו.ראיתי את הגומות שלו מופיעות.

הארי ואני הלכנו לשיעור הראשון.השיעור האהוב עליי היום.הארי ואני התיישבנו מהר במקומות שלנו.אני עדיין לא מאמינה שהארי שר.בחיים לא שמעתי מישהו שר כל כך יפה.בחיים לא ציפיתי לזה ממנו.

"בוקר טוב כיתה!חשבתי שלעשות פרוייקט זו דרך נפלאה להתחיל את השנה" כל הכיתה נאנחה.

"או מספיק.זה הולך להיות ממש קל ואתם תעבדו בזוגות" ראיתי את הארי נלחץ.בבתי הבפר הישנים שלו אף אחד בטח לא רצה לעבוד איתו.הוא בטח עבד לבד או אם מישהו שלא רצה לעבוד איתו.

"הארי" לחשתי כדי להזכיר לו שאני פה ושאני יהיה בת הזוג שלו לפרוייקט.הוא לא צריך לדאוג יותר.

הוא הסתובב להסתכל עליי וחייך.הוא נתן לי את חיוך הגומות המפורסם שלו.

גברת סמית' אמרה לנו מה אנחנו צריכים לעשות.היינו צריכים לעשות כתבה לעיתון על אירוע חשוב בהיסטוריה.

הסתובבתי להארי.

"איזה אירוע כדאי לנו לעשות?" שאלתי אותו.

"למה ש-שלא נעשה אה,על האדם הראשון שנחת בחלל?יורי גאגארין ב-12 לאפרל 1961.זה באמת נתן פוש ל"מרוץ לחלל" כשברית המועצות נאבקה עם ארה"ב כדי לגלות יותר על החלל."

"נשמע מעולה" אמרתי.

"א-אולי אנחנו צריכים,אה,לעבוד ביחד אחרי ב-בית ספר?" הארי הציע.

"בטח" חייכתי.הרמתי את היד שלי,הייתה לי שאלה.גברת סמית' הלכה לעברנו.

"מתי צריך להגיש את העבודה?" שאלתי.

"ביום שישי" היא ענתה בחיוך.הנהנתי,אז היא הלכה בחזרה לשולחנה.טוב אז יש לנו המון זמן.יש לנו כמעט שבוע שלם.

נכנסתי לקפיטריה.ראיתי את הארי מרחוק.הוא הסתכל לכיוון הדלתות של הקפיטריה.כשהוא ראה אותי ראיתי את הגומות שלו מופיעות בלחייו.כשהתיישבתי שמתי לב שהוא שם סימניה בספר שלו ושם אותו בתיק.

"ה-היי אלייזה" הוא אמר.

"היי הארי" אמרתי בזמן שהוצאתי את קופסת האוכל שלי.

ראיתי את טיפני ואת שאר החברות הכלבות שלה מתלחששות ומצחקקות.זה היה ברור שהן דיברו עליי.הארי שם לב שאני עצבנית.

"תתעלמי מהן.פשוט תתרכזי ב-בי" הוא אמר חוזר על מה שאמרתי לו כהלכנו בפעם הראשונה ביחד במסדרונות ואנשים צחקו עלינו.הוא זכר.

הנהנתי וחייכתי אליו.