The Mysterious Boy- פרק 3
The Mysterious Boy:
פרק 3:
"מה הארי הזה רוצה ממני? למה הוא הופיע בחלום שלי? למה ראיתי אותו במסיבה? למה הדם שלו היה שחור ולא אדום? איך אתה מכיר אותו? ואיך הגעת אלינו בפחות מדקה?" את כל השאלות הללו שאל לואי את נייל. נייל נאנח. הוא קיווה שהם לא יגיעו למצב הזה. הוא קיווה שלואי יהיה בטוח. הוא קיווה לא להיקשר אל לואי יותר מידי כדאי שאם לואי יהיה בסכנה זה לא יאכב לו כמו שקרה אם כל הנערים הקודמים.
"להארי יש אובססיה." נייל התחיל לספר ללואי. "הוא אוהב לשגע בני אנוש ואז להרוג אותם. אני לא יודע איך הוא בוחר את הקורבנות שלו אני רק יודע מי הקורבן שלי לפני שהארי מתחיל לשגע אותו. הוא מתחיל לשגע ולהרוג את הקורבנות שלו כשהם נערים, בערך בגיל שלך, וזה רק אחד בכל פעם. ניסיתי לגלות איך הוא מחליט מי יהיה הקורבן שלו אבל לא מצאתי קשר ביניהם חוץ מזה שהם נערים בגילך, זכרים והוא תמיד מנסה להרוג אותם בתאריך הזה. העשרים וארבעה במאי פעם בעשר שנים. אני תמיד מגלה מי הקורבן שלו אחרי שהוא הורג את הקודם. אני מנסה להגן עליהם אבל אני לא מצליח. לפני חמישים שנה החלטתי לנסות לא לאהוב אתכם. חשבתי שאולי ככה אני פחות אפגע כשהוא יהרוג אתכם אבל זה לא עבד לי. אתם יותר מידי חשובים לי. כולכם. לא משנה אם אתם הכי מרושעים ביקום או הכי נחמדים ביקום. עכשיו אתה קורבן וזה הכי עצוב לי כי אני אוהב אותך יותר מאת האחרים. הוא הופיע בחלום שלך וראית אותו במסיבה בגלל שאתה הקורבן שלו עכשיו. הדם שלו היה שחור ולא אדום משום שהוא לא אנושי. הגעתי אליכם כל כך כי גם אני לא אנושי. אני לא בדיוק כמוהו, אני שונה ממנו אבל אני יותר דומה אליו מאשר אליכם. אני מכיר אותו כל החיים שלי, גדלנו ביחד וכשהאובססיה שלו התחילה אפילו עזרתי לו להרוג אתכם, הקורבנות. אבל הבנתי שזו לא הדרך הנכונה. שהוא טועה. לא הייתי מסוגל לסלוח לעצמי אז החלטתי לעזור לכם. לנסות להציל אתכם, אבל מעולם לא הצלחתי."
לואי לא ידע מה לומר. הוא היה המום. זה לא נראה לו הגיוני. "מה אתה אם אתה לא אנושי? מה הוא?"
"יש לזה שמות אבל לא בשפה הזו." אמר נייל. "ולשמות יש כוח. זה למה הוא לא אמר לך את שמו. ככה הוא יותר חזק ממך."
"אבל עכשיו אני יודע את השם שלו. השם שלו זה הארי." אמר לואי.
"אין לך את כוח השם שלו עד שהוא לא אמר לך את שמו." נייל אמר.
"אבל אתה יודע את שמו. אני מניח שהוא אמר לך אותו. למה אתה לא נלחם בו?"
"אני נלחם בו אך הוא יותר חזק בי. אל תשכח שגם אני אמרתי לו את שמי. ובלי קשר הוא הרבה יותר חזק ממני." אמר נייל.
"פעם ראשונה שאתה מודה שמישהו יותר חזק ממך." אמר לואי והם צחקו.
"פעם ראשונה שזה נכון," אמר נייל.
"נייל," לואי היה רציני.
"מה?" שאל חברו והפסיק לצחוק.
"אמרת שהארי מנסה להרוג אותנו, הקורבנות, בעשרים וארבעה במאי." אמר לואי.
"נכון," אמר נייל.
"התאריך הזה עבר. הוא היה אתמול." אמר לואי. "אז אני מוגן, לא?"
"אין לדעת. אולי אתה מוגן ואולי לא. אני לא יודע. זה בחיים לא קרה בעבר. אני חושב שהיית אמור למות אתמול אבל משהו גרם שזה לא יקרה." אמר נייל ונהיה פתאום מודאג. האם יש עוד מישהו בסיפור שהם לא ידעו עליו?
"כנראה שמה שמנע ממנו להרוג אותי היה הנעל שלך." אמר לואי והם צחקו שוב.
"זה לא משנה מה זה היה אל תדאג." אמר נייל ואילץ את עצמו לחייך. הוא לא ידע מה בדיוק קרה אבל אין טעם שלואי ידאג. נייל יודע שהוא יעשה הכל כדי להגן עליו.
"זה החיים שלי." אמר לואי והסתכל אל תוך עיניו של נייל. "אני צריך לדאוג."
"אתה סומך עליי?" שאל נייל ולואי הנהן. "אז תסמוך עליי שאני אעשה הכל בשביל להגן עלייך. גם אם זה יהרוג אותי."
—————
גברת צ'ייס הלכה לביתו של נייל. היא תהתה איפה הוא היה ואיפה לואי. האם הוא כבר סיפר ללואי את האמת? את הכל? אם כן אז, איך לואי הגיב? ואם לא אז, מתי הוא מתכוון לספר לו? האם הוא יספר לו? גברת צ'ייס שמה לב שנייל נקשר אל לואי יותר מאל רוב הקורבנות. היא לא רוצה שנייל יפגע שוב, הוא נפגע מספיק והיא לא חושבת שנייל יעמוד בזה אם הוא יפגע שוב. כאשר היא הגיעה לביתו של נייל היא דפקה ולואי פתח. "גברת צ'ייס?" הוא שאל בבלבול.
"שלום לואי," היא אמרה ונכנסה לבית של נייל.
"קת'רין, מה את עושה פה?" שאל נייל.
"מה הוא עושה פה?" היא שאלה עצבנית והצביעה על לואי מתעלמת לגמרי משאלתו של נייל. היא לא רצתה שנייל יפגע שוב. היא קיוותה שהוא לא סיפר ללואי כלום אבל היא משערת שהוא סיפר לו.
"אני פה!" לואי התעצבן. "אל תדברי עליי בגוף שלישי."
"תהיה בשקט." היא אמרה לו בעצבנות.
"הארי תקף אותו ויש סיכוי שהבאתי אותו לפה וסיפרתי לו הכל." הוא אמר.
"ניילר ג'ייק אמר לך לא לעשות את זה." היא אמרה לו והתקרבה אליו. היא התיישבה לידו ולואי התיישב לידה.
"קת' הארי תקף אותו." אמר נייל.
"זה לא לגמרי מדויק." אמר לואי ושניהם נפנו להסתכל עליו במהירות.
"למה אתה מתכוון?" היא שאלה אותו.
"כשצעקתי עליו לעזוב אותי זה לא היה בגלל שהוא תקף אותי. הוא קרא את המחשבות שלי וזה הפחיד אותי." אמר לואי.
"לואי אתה יודע בדיוק כמוני שלקרוא מחשבות זה בלתי אפשרי." אמרה קת'רין.
"זה לא לגמרי מדויק." אמר נייל.
"למה אתה מתכוון?" היא שאלה אותו.
"הארי הוא קורא מחשבות." אמר נייל.
"אבל הם נכחדו."
"הם לא."
"זה לא הגיוני."
"מישהו מוכן להסביר לי מה קורה כאן?!" שאל לואי והפסיק את השיחה של נייל וקת'רין.
"זה לא משנה מה קורה כאן." אמר נייל. "קת' הם לא נכחדו. לא לגמרי. יש עוד מעטים שנשארו והארי הוא אחד מהם. אבל אני מופתע."
"ממה?" שאל לואי את חברו.
"אני מופתע מהעובדה שאתה יודע שהוא קרא את מחשבותיך. רוב הקורבנות לא יודעים איך הוא יודע את מה שהם חושבים, הם לא יודעים שהוא קורה מחשבות." הוא השיב ללואי.
"הוא סיפר לי שהוא קורה מחשבות. לא הסקתי את זה לבד או משהו." אמר לואי ונייל היה עוד יותר.
"הוא סיפר לך?" הוא שאל. "זה לא הגיוני! הוא לא מספר לאף אחד. הוא לא רוצה שהקורבנות שלו ידעו את האמת! מה השתנה?!"
—————
הארי התקרב לדן. "מה אתה רוצה ממני?" שאל דן בפחד.
"להרוג אותך." אמר הארי והוציא סכין מהכיס של מכנסיו. הוא התקרב אל דן אשר התרחק ממנו עד שגבו נתקע בקיר. הארי חייך חיוך מרושע והמשיך להתקרב. הוא שיסף את גרונו של דן. אתמול הוא לא הצליח להרוג את הקורבן שלו והיום הוא לא נהנה מהריגתו של דן, מה קורה לו?
המשך יבוא…
תגובות (3)
את פשוט כותבת מדהים!
תודה♥
המשכתי ♥