the blood of an Angel פרק 6 -סופיהVS מקנזי

פרק -6-
-אחרי ארוחת הערב בבית של ליאם-
"ואו זה היה טוב" אמרתי לקרן אימא שלו.
"תודה מתוקה" היא אמרה.
היה כבר מאוחר, עליתי למעלה לחדר האורחים שקרן סידרה לי.
הוצאתי את הפיג'מה החמה שלי ונישכבתי לישון.
דפקו על הדלת שלי אחרי כמה דקות.
"יבוא" אמרתי ופתחו אותה.
"היי" ראיתי את ליאם.
"מה אתה רוצה" שאלתי . הוא התקרב והתישב על המיטה לידי.
"הסיוטים שלך, הם כל לילה ככה" הוא שאל וליבי התכווץ.
"אממ" התחלתי להגיד.
"מי עשה לך את זה" פתאום שאל והרים את היד שלי.
הוא הסתכל על הסימנים מהיד של סופיה.
"מישהו לא חשוב" אמרתי לוקחת לעצמי את היד.
"וכן הם כל לילה חוזרים" אמרתי מזיזה את הפוני שלי למאחורי האוזן.
"להשאר איתך קצת" הוא שאל ולא הבנתי למה הוא אמר את זה.
"לא צריך, תלך לסופיה שלך" אמרתי וסובבתי את גבי עליו.
"היא בדיוק נסעה לצילומים של איזו חברה" אמר ואני התעצבנתי.
"מה כל פעם שיש לך הזדמנות להיות עם מישהי בזמן שחברה שלך לא פה אז אתה קופץ עליה" שאלתי אותו.
"לא, אני דואג לך. אני לא יודע למה" הוא אמר משפיל את ראשו.
"תשאר, עם אתה יכול כמובן אני לא רוצה לגרום לך אי נוחות וכל זה" אמרתי מפנה את גבי עליו.
אמרתי בדיוק את אותו המשפט שאמרתי לפני כמה חודשים.
"מקנזי" שאל מופתע.
"לא, אני מלאני" אמרתי ופיניתי לו מקום לידי.
הוא נשכב לידי בשקט ונירדמנו.
בסביבות השעה 4 בבוקר התעוררתי. יצאתי מבין זרועותיו של ליאם.
התלבשתי לריצה, הריצה משחררת אותי. עם אני עצבנית אני פשוט יוצאת לריצה.
או עצובה.
לבשתי ג'קט ושורט, נעלי ספורט ולקחתי אוזניות.
"מקנזי" פתאום שמעתי. הסתובבתי מגלה לראות את ליאם ישן.
הוא אמר את השם שלי מתוך שינה?!
לא משנה.
ירדתי למעטה יוצאת מהבית ומחליטה לרוץ לאורך הרחוב ובחזרה.
התחלתי לרוץ מגבירה את הקצב כל כמה רגעים.
נשמתי עמוק כדי שלא יגמר לי האוויר.
הגעתי לסוף הרחוב אחרי עשר דקות, ואו רחוב ענק.
עשיתי קצת מתיחות. כן בארבע בבוקר.
חזרתי לבית של ליאם וניכנסתי בשקט.
בדרך לחדר פתאום ראיתי חדר עם דלת חצי פתוחה.
הצצתי פנימה רואה פסנטר.
יאו כמה זמן לא ניגנתי על ספנטר.
לא התקרבתי עליו פחדתי שישמעו אותי.
חזרתי לחדר שלי מגלה את ליאם הולך מיצד לצד בחדר.
"אממ מה אתה עושה" שאלתי ושהוא ראה אותי הוא פשוט חיבק אותי.
"את נעלמת, ניבהלתי" הוא אמר ואני דחפתי אותו מהחיבוק .
"רק יצאתי לריצה" אמרתי והוא חייך חיוך קטן.
"בארבע בבוקר" שאל ואני חייכתי עליו חיוך מאולץ.
"אממ כן, זה הזמן הכי טוב, אפחד לא בחוץ קריר וזה נותן לי זמן לחשוב" אמרתי לו.
"טוב אני הולכת להתקלח" אמרתי ולקחתי כמה בגדים.
ניכנסתי למקלחת מרידה את החולצה ואת החזיה.
פתחתי על הכי חזק את המים כדי שלא ישמעו אותי בוכה.
זה כבר הפך להרגל, מהרגע שהוא הפסיק להתקשר היה קול קטן בראש שלי שאמר 'הוא לא רוצה אותך יותר'
אבל לא רציתי להאמין.
נ.מ ליאם-
מלאני הלכה להתקלח, זה היה כבר חמש בבוקר.
כולם עדין ישנו.
פתאום שמעתי קול בוכה.
אבל חלש.
יצאתי לכיוון המקלחת רואה דרך החריץ של המנעול את מלאני עם הגב לדלת.
היא ישבה על הרצפה ובכתה.
רציתי לפתוח את הדלת, לחבק אותה.
אני לא מבין למה אני רוצה לחבק אותה.
אני לא מכיר אותה אבל אני מרגיש כאילו אני מכיר אותה.
היא התרוממה מהרצפה מנגבת את פניה.
היא הורידה את המכנסים והתחתונים .
צורת גוף שלה היתה מוכרת לי.
ניסיתי להבין מאיפה.
פתאום ניזכרתי שזאת אותה צורת גוף כמו של מקנזי.
זזתי אחורה, זה לא יכול להיות.
מקנזי מתה.
אבל שמעתי את זה ממלאני.
אבל מלאני זאת מלאני ומקנזי זאת מקנזי.
מקנזי היא הרבה יותר חמודה.
ויש לה שיער בלונדיני.
חזרתי לחדר של מלאני חושב.
ואחרי כמה דקות היא חזרה לחדר עם חולצת טריקו וטרנינג.
"היי" היא אמרה.
"אני הולך לחדר שלי" אמרתי והעברתי את היד בשיער.
"אוקי ביי" היא אמרה ואני יצאתי.
הלכתי לחדר שלי נישכב במיטה וחושב.
נ.מ מלאני-
ליאם הלך לחדר שלו. ואני נישכבתי על המיטה חושבת.
ניזכרתי בלילה הזה שהוא הביא סלסלת פיקניק.
~אחרי שבוע~
מחר אני חוזרת לבית של אל ודס.
הארי ולואי חזרו כבר לדירה שלהם.
אכלתי פנקייק בדיוק שליאם ניכנס למטבח עם טרנינג.
פאק.
"בוקר טוב" הוא אמר ולקח לעצמו גם.
"היום אנחנו לבד בבית" הוא אמר .
"אוקי" סיימתי מהר את הפנקייק ועליתי לחדר שלי.
"אני יוצא לקנות עוד אוכל" הוא צעק .
נזכרתי שאנחנו יצאנו לקנות אוכל הייתה הנשיקה הראשונה שלנו.
אוופ נזכרתי, נייל וזאין הלכו לשופינג!!!
הפסנתר, יצאתי מהחדר שלי הולכת לחדר עם הפסנתר.
פתחתי אותו נזכרת במנגינה של my happy ending של אבריל לאבין.
זה כל כך מתאים לי ולליאם עכשיו.
אני חשבתי שהוא היה האחד, והוא רק עשהאת עצמו.
הוא רק העמיד פנים שהוא מרגיש ככה.
התחלתי לנגן.
שהגעתי לפיזמון הראשון היה רעם. קפצתי במקומי.
ניכבו האורות.
"או יופי" אמרתי לעצמי.
פתאום היה ברק וזה האיר את החדר ואז ראיתי צל של מישהו מאחורי.
התחלתי לצרוח.
"היי תרגעי זה אני" אמר ליאם. אחרי כמה רגעים נידלקו האורות.
"את מנגנת יפה" הוא אמר ואני התעלמתי ממנו.
"עם היתי מקנזי היתי מקדישה לך את השיר" אמרתי והא השפיל את ראשו.
"אני עדין אוהב אותה" הוא לחש.
"זה כבר מאוחר מידי" אמרתי מסתובבת עם הגב אליו.
"ניפרדתי מסופיה לפני יומים" הוא אמר ואני הסתובבתי מופתעת.
"זה לא יחזיר אותה" אמרתי והוא הינהן.
"אבל היא חוזרת בכל זאת" לחשתי.
"מה" הוא שאל מופתע.
"היא חוזרת אוקי?! אני מנסה להרחיק אותה" צעקתי עליו.
"למה" צעק עלי.
"כי אני לא רוצה שהיא תיהיה איתך!!! אתה פגעתה בה כל כך" צעקתי עליו.
"אין לך שום זכות להחזיק אותה איפשהו" הוא צעק מתקרב אלי.
"יש לי זכות" צעקתי עליו קמה מהספסל.
"אין לך" צעק.
"אוח אני שונאת אותך !!! אתה פגעת בי ואני עוד יותר שונאת אותך שאני עדין אוהבת אותך" צעקתי ושמתי את ידי על הפה.
"מה" הוא לא הבין.
"כלום" אמרתי רצה משם לחדר אורחים ונעלתי את הדלת.
"מלאני תפתחי את הדלת" הוא צעק ואני נישענתי על הדלת מחליקה לריצפה בוכה.
"אני עדין אוהבת אותך לי" אמרתי כנגד הדלת.
"מאק" שאל ושמעתי אותו גם מחליק על הדלת.
"היי לי" לחשתי.
"מאק מה קרה לשיער שלך" הוא שאל .
"זה הצבע המקורי שלו" אמרתי .
"אבל למה אמרת שאת מתה" הוא שאל.
"כי אתה עזבתה אותי" אמרתי וניגבתי כמה דמעות.
"אני מצטער, אני לא יודע למה עזבתי" הוא אמר כנגד הדלת.
"זה בסדר זאת לא אשמתך, אני היתי מפגרת. חשבתי שמישהוא כמוך יכול להיות איתי" אמרתי .
"לא, מגיע לך מישהו יותר טוב ממני" הוא אמר התרוממתי מהריצפה פותחת את הדלת.
"אתה חושב" שאלתי מנגבת את הדמעות.
"ברור, את יפה חכמה מצחיקה" הוא אמר והתקרב אלי.
"אני לא חושבת ככה" אמרתי והוא תפס בידי.
"את חושבת שתוכלי לסלוח לי" הוא שאל ואני הנהנתי.
"אני עדין אוהב אותך" הוא לחש.
הוא קירב את ראשו אלי.
ואו.
זאת נשיקה ממש טובה.
שהתנתקנו חייכתי עליו חיוך ענק.
"זה מה שארבע חודשים עושים לך? אולי נריב ליותר זמן" לחש לאוזן שלו והתחלנו לצחוק.
הוא נתן לי עוד נשיקה ואז תפס ביד שלי כדי שנרד למעטה.
"אח" התקווצתי שהוא תפס ביד שסופיה לחצה לי עליה.
"מי עשה לך את זה" הוא שאל עצבני.
"אני כבר אמרתי מישהו לא חשוב" אמרתי וירדתי למעטה.
עמדתי בסלון מחבקת את עצמי.
"מאק" שמעתי אותו קורא לי.
"אני לא רוצה שנריב, בבקשה" הוא אמר ונישק את שפתי שוב. נשיקה יותר ארוכה.
פתאום ניפתחה הדלת וסופיה היתה שם.
"זונה קטנה" היא צרחה עלי.
היא התקרבה ותפסה לי ביד.
"אמרת לי שאת לא מעוניינת בו" היא המשיכה לצעוק עלי ואז דחפה אותי על הקיר.
"מלאני לא רוצה אותו אבל מקנזי כן" אמרתי ותפסתי בראש שלה ודפקתי אותו על הקיר .
"את לא תגעי בי" צרחתי עליה ודפקתי עוד פעם אחת.
"היי מאק תרגעי" אמר ליאם ומשך אותי מימנה.
"ליאם בייב תגיד לה שאתה שלי" היא אמרה מתקרבת עליו . אופס פתחתי לה את הראש.
"אני מצטער אבל זה לא יעבוד בינינו" הוא אמר לה.
"ליאם אני בהריון" היא אמרה והוא הסתכל מבוהל עליה.
"מה" הוא שאל.
"אני בהריון" היא חזרה על עצמה.
"unbelievable" אמרתי והיא הסתכלה עלי במבט רצחני.
"את אומרת שאני משקרת" היא שאלה.
"כן את כן, אממ חמודה את במחזור" אמרתי והיא השתתקה .
"תעופי מיפה" צעק עליה ליאם.